נכסים ובניין: הרווח זינק ב52% לכ-56 מיליון שקל

היקף המאזן של החברה צמח בלמעלה מ-60% ועומד על כ-7.8 מיליארד שקל לעומת כ-4.8 מיליארד שקל בסוף שנת 2006, כתוצאה מהתאמת שווי הנכסים על פי ה-IFRS
סיון איזסקו |

קבוצת נכסים ובנין , זרוע הנדל"ן של קבוצת IDB, מפרסמת היום את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2007.

הרווח הנקי של החברה לתקופת הדיווח הסתכם בכ-56 מיליון שקל לעומת כ- 37 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד, גידול של כ-52%. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-196 מיליון ש"ח לעומת כ- 193 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד, גידול של כ-2%.

הכנסות החברה ממכירת דירות ומקרקעין הסתכמו בכ-58 מיליון שקל בתקופה לעומת כ-91 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד. הירידה נובעת מעיתוי הזקיפה להכנסות הנובע מכללי יישום תקני החשבונאות.

רפי ביסקר, יו"ר נכסים ובנין אמר היום: "ברבעון הראשון של שנת 2007, ובהמשך לרבעונים האחרונים, התוצאות משקפות את אסטרטגיית ההתרחבות של החברה בעיקר בחו"ל. כאמור, ברבעון זה המשיכה החברה להרחיב פעילותה מחוץ לישראל - נחתם "זיכרון דברים" לפיתוח כ- 2,000 דונם למגורים, מסחר ומשרדים באוקראינה ונרכשו קרקעות לפיתוח של כ-600 א' מ"ר בנוי בהודו. התוצאות הכספיות של השקעות אלו, יחד עם המשך פיתוח הפעילות בישראל, יהוו את מנוע הצמיחה העתידי של החברה. בהתאם לאסטרטגיה זו, תמשיך החברה לאתר השקעות נוספות לרכישת קרקעות לפיתוח במדינות אלו ובמדינות חדשות".

סגי איתן, מנכ"ל נכסים ובנין אמרה היום: "ההכנסות מהשכרת נכסים עלו גם ברבעון האחרון, לכ-102 מ' שקל. הגידול בהכנסות משקף את מגמת העלייה בהכנסות מהשכרת נכסים שנמשכת מזה מספר רבעונים. הקבוצה נמצאת בהליכי תכנון וביצוע של נכסים מניבים בהיקף של 220,000 מ"ר כך שההכנסות משכ"ד יגדלו עם אכלוס הבניינים. במקביל, ממשיכה הקבוצה בביצוע השקעות בחו"ל: הקבוצה נמצאת במו"מ לרכישת פורטפוליו של כ-200,000 מ"ר נכסים מניבים בארה"ב ביחד עם השותף האמריקאי".

עסקה לרכישת 13 נכסים מניבים בארה"ב

החברה הודיעה היום כי היא מנהלת מו"מ עם שותף מקומי, לרכישת פורטפוליו של נכסים מניבים בהיקף של כ-200,000 מ"ר ובהשקעה של

כ-123 מיליון דולר

מדובר בנכסים המשמשים למשרדים ולתעשייה קלה המשתרעים על פני כ-710 דונם ומושכרים לתקופות ארוכות של 11-18 שנים, בתפוסה של 100%.

הנכסים מתפרסים על פני 9 מדינות במרכז ומזרח ארה"ב ומתאפיינים במיקומי פריים בקרבת דרכים וצמתים ראשיות ובסמוך למרכזים מסחריים ולאזורי תעסוקה.

כאמור, עלות הרכישה תסתכם בכ-123 מיליון דולר כאשר החברה תעמיד סכום של כ-6 מיליון דולר מתוך ההון העצמי שלה ויתר ההשקעה, 90%, תמומן באמצעות הלוואת non recourse לטווח ארוך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.