אגודת 'לדעת' מבקשת לבדוק התנהלות ערוצי הטלוויזיה
בהמשך לפרסומים אודות פורום מנהלי הטלוויזיה ובכיריה שמתכנן לכנס מנכ"ל רשת, יוחנן צנגן, יצאו היום ’האגודה לזכות הציבור לדעת’ ועמותת אומ"ץ בפנייה אל איתן כבל, השר הממונה על רשות השידור, ואל נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה, ובה הם דורשים הקמת ועדה לבדיקת התנהלותם של הערוצים 1, 2 ו-10 במהלך המלחמה.
תלונות ועדויות מצטברות לתפקודם הלקוי של הערוצים השונים- כמו-גם הסתיגויות מאופן התנהלותם, שנשמעו מפי יעקב אחימאיר, נדיר צור, ואנשי תקשורת אחרים- הביאו את שני הארגונים לבקש מן השר ומיו"ר מועצת הרשות להקים- כל אחד בנפרד- ועדת בדיקה חיצונית ובלתי תלויה. על כל ועדה יהיה לבדוק, על פי מכתב הבקשה, "באיזו מידה זרו הפרשנים המדיניים והצבאיים חול בעיני הצופים, בתקופה שקדמה ללחימה, את עבירות הצנזורה והדיווחים שהיוו סיוע לאויב בעת הלחימה עצמה, ואת רמת כיסוי המאורעות- מיידיותם, ריבויים (או מיעוטם) של שידורי האקטואליה".
"קיבלנו את הפנייה ונדון בה", מסרה נורית דאבוש לאייס, אולם הוסיפה כי "בישיבתה האחרונה, כבר דנה מועצת הרשות השנייה בשאלה המועלית בפניית האגודה, ובעקבות זאת הטלנו על היועץ המשפטי של המועצה ועל חברת המועצה, עו"ד נורית אמיתי, לבחון את כללי הרשות הקיימים לגבי התנהלות בשעת מלחמה, ובכוונתנו ללמוד את הסוגייה ולקבל החלטות".
מלשכת השר כבל נמסר: "הפנייה התקבלה, והיא תידון. כשלעצמי, אינני מתנגד כמובן לבדיקה, אולם נדמה לי שהמערכות התקשורתיות יידעו להפיק לקחים מקצועיים ולעשות זאת בעצמן. מה-גם שישנה רגולציה- ובעיתות מלחמה, אף צנזורה- ולפיכך, ספק אם יש טעם לוועדה חיצונית שתיתפש כקומיסרית וכמי שמבקשת להצר את חופש העיתונות".

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
