אירופה סגרה ברמות שיא של שבועיים
המדדים באירופה סגרו את יום המסחר בעליות שערים וברמות שיא של שבועיים. האופטימיות השוררת בשווקים האירופאים על רקע המשך הציפיות לדיווחים מעודדים מצד התאגידים דחפו הצידה את הנתונים המאכזבים שפרסמו בארה"ב. למרות הנתונים הכלכליים הסותרים שממשיכים להתפרסם ברחבי העולם, אנליסטים רבים בשווקים באירופה טוענים כי הרע מכל כבר מאחורינו. Lafarge ו-Allianz בלטו היום בעליות שערים על רקע פרסום הודעות מעודדות.
בפרנקפורט סגר היום מדד הדאקס בעליה של 0.55% לשער של 5,533 נקודות, בלונדון עלה הפוטסי ב-0.34% לשער של 5,684נקודות, מדד הקאק בפריס סגר בעליה של 0.60% לשער של 4,803 נקודות, מדד היורוסטוקס עלה ב-0.51% ל-3,544 נקודות. מדד ציריך עלה ב-0.76% לשער של 7,483 נקודות.
כל 18 השווקים שנפתחו היום למסחר במערב אירופה סגרו בעליות שערים.
מניות במרכז
Allianz, חברת הביטוח הגדולה באירופה, הוסיפה 1.1%. החברה מתכננת לפטר כ-7,800 עובדים ברחבי העולם, מתוכם 5,000 מחטיבת הביטוח. החברה הודיעה כי היא מתכננת לקצץ בכמות המשרדים האדמיניסטרטיבים מ-21 ל-10.
Unilever, עלתה ב-1.5%. החברה הודיעה מוקדם יותר היום כי היא מתכננת להגדיל את קצב המכירות בקצב גבוה מקצב צמיחת השוק.
British Airways, ירדה ב-5.9%. החברה הודיעה כי מתנהלת נגדה חקירה של רגולטורים בנושא תמחור כרטיסי טיסה ובנזין.
Lafarge, עלתה ב-2.3% לאחר שהעלתה את תחזית הרווח. החברה הודיעה כי היא מתכננת למכור את חטיבת ייצור הרעפים שלה ולרכוש חברות העוסקות בייצור מלט.
ישראליות באירופה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
