אינטרנט זהב רושמת גידול ברווחים אך מפספסת התחזיות
אינטרנט זהב (נאסד"ק: IGLD) פרסמה היום את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי שהסתיים ב- 30 בספטמבר 2005. ההכנסות ברבעון עמדו על 15.9 מיליון דולר, גידול של 35% לעומת כ-54.3 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הינו- 46.6% ומן החברה נסמר כי משקף אסטרטגיות שיווק שאומצו לצורך בניית נתח שוק בשווקים התחרותיים של הגישה לאינטרנט והטלפוניה הבינלאומית.
הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ- 5.7 מיליון ש"ח (כ- 1.2 מיליון דולר), גידול של כ-200% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ- 1.6 מיליון ש"ח (כ- 0.4 מיליון דולר), או כ- 0.09 ש"ח למניה (כ- 0.02 דולר למניה), ומשקף הוצאות מימון גבוהות במיוחד בסך כ- 3.5 מיליון ש"ח (כ- 0.8 מיליון דולר).
הגידול בהוצאות המימון נבע מעליה של 1.4% במדד המחירים לצרכן בישראל ברבעון השלישי. הדבר השפיע על שיעור הריבית באיגרות החוב צמודות המדד של הקבוצה, למרות שהשפעה זו מותנה במקצת על ידי פעולות גידור פיננסיות מוצלחות של הקבוצה. הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2004 הסתכם בכ- 1.5 מיליון ש"ח, או כ- 0.08 ש"ח למניה.
מן החברה נסמר, כי מנועי הצמיחה החזקים ביותר היו פרסום ומדיה אינטראקטיבית ופעילות הטלפוניה הבינלאומית 015. הצלחת תוכנית המיתוג מחדש של "smile" צפויה לשפר את יעילות השיווק. השורה התחתונה הושפעה מהמיתוג מחדש, מאיחוד פעילות, תוכנית ההתייעלות ומהוצאות מימון גבוהות במיוחד וחריגות. לאחר השלמת הטמעת פעילות ה- VoIP החדשה, החברה החלה בתוכנית מיזוג פעילויות והתייעלות לשם מיצוי אופטימלי של השירות ללקוח ולשיפור המרווחים.
"צמיחת החברה במהלך שנים-עשר החודשים האחרונים משקפת את הצלחת ההשקה והבנייה של פעילות הטלפוניה הבינלאומית שלנו, אשר החלה לפני שנה בדיוק. כמו כן משקפת הצמיחה את השדרוג המתמשך של פעילות הפרסום האינטראקטיבי והמסחר האלקטרוני, יחד עם המשך הפיתוח של פעילות הליבה שלנו, הקישוריות לאינטרנט" ציין אלי הולצמן, מנכ"ל אינטרנט זהב. "על מנת לבנות מובילות שוק ולהגדיל את נתח השוק שלנו בשווקים תחרותיים ביותר, השתמשנו באסטרטגיות מחירים ושיווק אגרסיביות, ובמהלך הרבעון האחרון ביצענו בהצלחה תוכנית מיתוג מחדש".
"במהלך הרבעונים האחרונים, צוותי העבודה בחברה המשיכו לבנות ולייעל את פעילות ה- VoIP החדשה שלנו. ברבעון השלישי, כשכל מערכות ההפעלה מתפקדות היטב, איחדנו את מרכזי שירות הלקוחות של פעילות הקישוריות ופעילות הטלפוניה הבינלאומית לתוך מתקן אחד עם צוות תמיכה מאוחד ומיזגנו את צוותי ההנדסה של הפעילויות השונות בחברה. מרבית מהפעילויות היקרות הללו הושלמו במהלך הרבעון השלישי. אנו מצפים כי צעד זה יפחית משמעותית את ההוצאות ברבעונים הבאים ויפתח הזדמנויות מכירה צולבות על בסיס מאגר הלקוחות הקיים שלנו."
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
