לפלאג'יק יש זמן: הממונה האריך 5 מתוך 6 רשיונות עד לתחילת ספטמבר 2013

השותפים ברשיונות פלאג'יק, הזדמנות ישראלית, טדי שגיא ובני שטיינמץ החליטו שלא לבקש מהממונה הארכה לרשיון "אילה" ולכן תוקף רשיון זה צפוי לפקוע ב-29 בפברואר
יעל גרונטמן | (13)

הממונה על ענייני הנפט אישר את הארכת רשיונות בפלאג'יק עד לתחילת חודש ספטמבר בשנת 2013, כך דיווחה היום לבורסה השותפות הזדמנות יהש המחזיקה בכ-10% מרשיונות פלאג'יק. עם זאת, השותפים ברשיונות אלה החליטו שלא לבקש מהממונה הארכה לרשיון "אילה" ולכן תוקף רשיון זה צפוי לפקוע ב-29 בפברואר. בנוסף, נדחה מועד הגשת דוח המשאבים לסוף מאי לעומת הציפיות של המשקיעים כי דוח זה יוגש כבר במהלך הרבעון הראשון של השנה.

הזדמנות ישראלית מחזיקה ברשיונות "ישי", "אדיטיה", "ללה", "יהב", "יועד" ו"אילה" בשיתוף עם טדי שגיא ובני שטיינמץ שמחזיקים כל אחד ב-42.5% מהזכויות ברשיונות אלו. הזכויות עברו אל השניים האחרונים בחודש אוקטובר האחרון.

ששת הרישיונות הימיים המכונים פלאג'יק גובלים ממזרח לשטחי רשיון "רציו ים" בהם נימצא מבנה "לוויתן", מדרום מערב להם נמצא היתר "גל" וממערב להם נמצאים השטחים הקפריסאים המוכרים בשם "בלוק 12". הרשיונות נמצאים בעומק הים התיכון ומשתרעים על שטח כולל של כ-2 מיליון דונם.

דוח משאבים - רק בסוף מאי

הארכת הרשיונות (למעט אילה) ניתנו בכפוף ליצוע הוראות חוק הנפט וכן בכפוף להעברת דוחות רבעוניים הכוללים את תוצאות עבודת החיפושים, נתונים גיאולוגיים, גיאופיסים והנדסיים ופרוט ההוצאות על העבודות שבוצעו ברשיונות.

כאמור, בנוסף נדרשים המחזיקים ברשיונות להגיש דוח על משאבים פרוספקטיביים ברשיונות לפי דרישות של "מערכת לניהול משאבי פטרולאום (PPMS) עד ל-31 במאי 2012. נציין כי עד כה ציפו המשקיעים כי דוח המשאבים יפורסם כבר במהלך הרבעון הראשון של השנה ולכן דחייה של מועד הגשתו מהווה אכזבה למשקיעים.

עוד תאריכים שנקבעו מחדש עם הארכת הרשיונות הם ה-1 באוקטובר, עד אז צריכות המחזיקות ברשיון לסיים את עיבוד מימד העומק של הנתונים הסיסמיים התלת מימדיים, להכין מפות עומק ולהגיש דוח גיאופיסי מסכם.

לפני כן, עד ל-1 באפריל הקרוב צריכות השותפות להגיש הסכם מפורט חתום עם קבלן קידוח הכולל בין השאר את מסגרת הזמן לביצוע הקידוח עד ל-1 בפברואר 2013.

לפחות שלושה חודשים לפני מועד הקידוח ולא יאוחר מה-30 ביולי 2012 צריכות השותפות להגיש פרוספקט לקדיחה אשר יכלול את מיקום נקודת הקידוח המוצעת. ביצוע הקידוח ברשיונות יתבצע כאמור עד ל-1 בספטמבר 2013 (פרט לקישיון ישי, לגביו נקבעה התחלת הקדיחה שנה מוקדם יותר - עד ל-30 בספטמבר 2012)

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    משקיע כבד 06/02/2012 07:34
    הגב לתגובה זו
    תומר, מתי משקיעי הזדמנות יראו נחת ממך, למה אתה תמיד מחבר אכזבה למשקיעים בכתבות שלך על החברה? אם הזדמנות ויתרה על רשיון אחד כנראה שיש עוד 5 רשיונות עם פוטנציאל ששווה לקדוח בהם, למה אתה לא רושם שזה בשורה טובה למשקיעים? מי כמוך יודע שסקרים לוקחים זמן ותמיד יש עיכובים העסק הזה לא פשוט גם ככה מדובר בסקטור לחוץ מיותר להכניס כל פעם את המילה אכזבה למשקיעים תחשוב שיש משקיעים שהשקיעו את מיטב כספם במנייה ההודעה הזאת היא בשורה מעולה לחברה
  • 9.
    הזדמנות יה" ש 06/02/2012 07:31
    הגב לתגובה זו
    http://www.tapuz.co.il/communa/main/ShowImage.asp?path=50011101.jpg
  • 8.
    ניקל 05/02/2012 15:45
    הגב לתגובה זו
    אם יהיה אפשר לייצא הכל פתוח. אם יוטלו הגבלות כלשהן על ייצוא הגז אז יחד עם ששינסקי הקיץ הקץ על כל החלומות כל הרשיונות לא יהיו שווים את הנייר שהן כתובים עליו...
  • 7.
    הזדמנות ישראלית הדבר הבא לדעתי ים של נפט/גז (ל"ת)
    קניתי קונה וממשיך 05/02/2012 12:27
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ידיים חלשות אנא שחררו סחורה אני קונה והרבה (ל"ת)
    גיאו 05/02/2012 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משקיע טירון 05/02/2012 11:34
    הגב לתגובה זו
    יכולה לענות השנה?
  • אאא 05/02/2012 11:57
    הגב לתגובה זו
    כל 1TCF שווה מיליארד $ 10% הולך להזדמנות אם יש 5 TCF...אז חצי חצי מיליארד $ ילך להזדמנות...וכיוב' ....בהצלחה !
  • נתנאל 05/02/2012 12:16
    התקדמות בקידוחים,מחיר הגז ועוד ... למספרים שציינת אולי יגיעו אבל זה תהליך ...
  • 4.
    תקראו במאיה. קידוח ראשון בספטמבר השנה (ל"ת)
    ותיק בתחום 05/02/2012 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איש בקיר 05/02/2012 11:33
    הגב לתגובה זו
    בפלאג' יק, בגדול של לוויתן !
  • 2.
    ששון גז 05/02/2012 11:24
    הגב לתגובה זו
    תוצאות עד סוף מאי אבל אין בכך שום שינוי לתוכנית לפרסם את התוצאות עוד ברבעון הנוכחי. השותפות חייבות לפרסם את התוצאות לכשהן יגיעו לידן לפי תקנות רשות ני" ע. מי שימתין לסקרים במאי יופתע בעוד חודש.
  • משה 06/02/2012 12:01
    הגב לתגובה זו
    שלום ששון, להערכתך במה כדאי להשקיע האם במניה או באופציות? ואם באופציות אז מי עדיפה? תודה ממשה
  • 1.
    אורי 05/02/2012 11:14
    הגב לתגובה זו
    זו אינה המלצה אני מחזיק בנייר
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.