הגז המצרי יצא מהמשחק: "מסיר סופית את אפשרות התחרות בשוק הגז לפחות ל-4 שנים"

כך כותב היום טל שיריזלי, מנהל מחלקת המחקר בפסגות. "כושר המיקוח של השותפויות ביחס לחלק מההמלצות של ועדת צמח התחזק"
רקפת סלע |

אמש בוטל חד צדדית הסכם אספקת הגז ממצרים לישראל בעקבות החלטה של חברת הגז המצרית אשר נומקה בשיקולים מסחריים, זאת לאחר אספקה לא סדירה במשך חודשים ארוכים. השוק מפרש את ההודעה כחיובית לשותפויות תמר שנסחרות בירוק בניגוד למגמה השלילית בשוק.

"ביטול ההסכם, מסיר סופית את אפשרות התחרות בשוק הגז לפחות ל-4 השנים הקרובות. תמר צפויה להיות מקור הגז הכמעט בלעדי של המשק", כותב היום טל שיריזלי, מנהל מחלקת המחקר בפסגות שסבור כי מעמד השותפויות בתמר צפוי להתחזק בעקבות ביטולו הסופי של הסכם אספקת הגז ממצרים. בהקשר זה מצויין כי האלטרנטיבה העתידית לתמר תלויה בפיתוח לויתן והתגליות דולפין ותנין - תהליך שעשוי להימשך לפחות 4 שנים.

"כמות נמוכה בהיקפים של כ-0.5-1.5 bcm ולכל היותר 2.5 bcm תסופק באמצעות רכש של LNG שיוזרם באמצעות המצוף הימי המוקם לחופי חדרה", מוסיף שיריזלי שסבור כי פתרון המצוף אינו מהווה תחרות אמיתית לתמר בשל קיבולת נמוכה ומחירי LNG גבוהים.

"כושר המיקוח של השותפויות ביחס לחלק מההמלצות של ועדת צמח התחזק", כותבים בפסגות בשל המחסור הצפוי בשנים 2012-2014 ותלות בהרחבת קיבולת הצנרת ביחס לאספקת הגז בשנים 2015-2018 שעשוי גם להאיץ חתימה על הסכמים נוספים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)

חשש מעודף היצע: אופ״ק+ מקפיאה את התפוקה ברבעון הראשון של 2026

הארגון עוצר את תהליך הגדלת ההפקה, משאיר יותר מ־3 מיליון חביות מחוץ לשוק ומתחיל בבחינה רגישה של יכולות ההפקה על רקע ירידה במחירים ומתח גיאופוליטי מתמשך

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופ״ק

קבוצת אופ״ק+ בחרה לפתוח את שנת 2026 בזהירות ולהותיר את רמות תפוקת הנפט ללא שינוי במהלך הרבעון הראשון של השנה. ההחלטה התקבלה בישיבות שהתקיימו היום (ראשון), והיא מסמנת האטה ברצון של המדינות החברות להחזיר לעצמן נתח שוק בתקופה שבה החשש מעודפי היצע הולך ומתגבר. הדיון התקיים על רקע מגמה דיפלומטית חדשה מצד ארצות הברית, שנועדה לקדם הסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה. הצלחת מהלך כזה עשויה לשנות את תמונת ההיצע העולמית, בין אם דרך הקלה אפשרית בסנקציות על רוסיה ובין אם דרך פגיעה נוספת ביצוא הרוסי אם המגעים ייכשלו. בכל תרחיש, השפעתו על מאזן ההיצע והביקוש מהותית עבור שוק הנפט.


מחיר הברנט חתם את השבוע האחרון סביב 63 דולר לחבית, ירידה של כ־15% מתחילת השנה. לפי האנליסטים, ההודעה של אופ״ק+ משקפת גישה מרוסנת נוכח תמונת ביקוש חלשה וחשש שהשווקים ייכנסו למצב של היצע עודף עמוק כבר בתחילת השנה הבאה. למרות שמאז אפריל 2025 שמונה מדינות באופ״ק+ התחילו להחזיר לשוק חלק מהתפוקה שקוצצה, הארגון החליט כעת לעצור את תהליך ההגדלה ולהמשיך עם רמות ההפקה הנוכחיות. המשמעות היא שכ־3.2 מיליון חביות נפט ביום עדיין מוחזקות מחוץ לשוק במסגרת הקיצוצים – נתון המייצג בערך 3% מהביקוש העולמי.


בחינת יכולות ההפקה

בתוך כך, הארגון אישר מנגנון חדש שיבחן את יכולות ההפקה המרביות של המדינות החברות, במטרה לקבוע את מכסות התפוקה שיופעלו החל מ־2027. ההערכה היא שהבדיקה תימשך בין ינואר לספטמבר 2026 ותכלול הערכה חיצונית לרוב המדינות, למעט אלו המצויות תחת סנקציות, שייבחנו באמצעות מתווה אחר.


בחינת יכולות ההפקה של מדינות אופ״ק+ נתפסת כהליך רגיש, משום שהיא חושפת פערים משמעותיים בין החברות בקבוצה. איחוד האמירויות, למשל, הרחיבה בשנים האחרונות את יכולת ההפקה שלה ומבקשת שמכסותיה יותאמו כלפי מעלה. מנגד, כמה מדינות אפריקאיות מתקשות לעמוד ביעדי ההפקה שלהן בשל שחיקה ביכולת התפעולית, אך מתנגדות לדרישה להפחתת המכסות. המחלוקות סביב סוגיה זו אף הובילו את אנגולה לעזוב את הארגון בשנת 2024.


צפי לעודף היצע

לצד ההשארה של התפוקה ללא שינוי, אופ״ק+ אותתה כי היא ערה להערכות שלפיהן שוק הנפט עשוי לעבור לעודף היצע עמוק החל מהרבעון הראשון. גופי מחקר כמו ה־IEA צופים עודף שיא בשנת 2026, בעוד בנקים גדולים כמו גולדמן זאקס ו־ג׳יי פי מורגן מעריכים לחץ מתמשך כלפי מטה על מחירי הנפט.