החל מ-1 בספטמבר יעלה הקנס על רכיבה ללא לוחית זיהוי מ-100 שקל ל-500 שקל. זהו צעד חריג וקיצוני במטרה לבלום את כאוס הרכיבה על הכלים החשמליים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני בעיקר בתל אביב.

חצי מיליון כלים - רק חצי עם לוחית

על פי נתוני משרד התחבורה, מאז שהחוק נכנס לתוקף באוגוסט 2024 הונפקו כ־205 אלף לוחיות זיהוי, בעוד ההערכה היא שכמות הכלים החשמליים הדו-גלגליים עומדת על לפחות 400 אלף. המשמעות היא שמאות אלפי רוכבים ממשיכים לנוע בניגוד לחוק, ללא אפשרות לזהותם במקרה של תאונה או עבירה.

לוחית הזיהוי אמורה לשמש ככלי מרכזי לאכיפה חכמה - מצלמות, דוחות מרחוק, זיהוי עבריינים סדרתיים. בינתיים האכיפה חלשה, אבל הכוונה במקביל להעלאת סכום הקנס לא רק לאיים, אלא גם לפעול. מעבר לכך שקנס בגודל של 500 שקל מרתיע מאוד ביחס לקנס של 100 שקלים, העיריות יאכפו את התקנה גם כי זה בסוף "עסק כלכלי". בקנס של 500 שקלים יש הצדקה כלכלית גדולה לשלוח מפקחים לאזורים הבעייתים. ב-100 שקל המוטיבציה הכלכלית נמוכה. 

ב־2024 נרשמו בתל אביב קרוב ל-44 אלף דו"חות לרוכבים, פי 10 יותר מכל עיר אחרת. נתניה (3.3 אלף), ראשון לציון (2.7 אלף) ופתח תקווה (1.6 אלף) מתמקמות הרחק מאחור. בירושלים, חיפה והרצליה רק כעת מייצרים פיקוח משמעותי על רוכבי הקורקינטים והאופניים. 

• חברת הקורקינטים השיתופיים שבדרך לוול סטריט
• המכס מתאפס - האם מחיר הקורקינטים יירד?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההכנסות של הרשויות ומשרד התחבורה יגדלו גם במקביל לגידול באכיפה וגם מכך שיש עוד 200 אלף קורקינטים ואופניים חשמליים בלי רישוי. העלאת הקנסות והאכיפה, יביאו רבים להסדיר את עניין הרישוי.

מה קורה בעולם?

במדינות רבות באירופה וגם בארה"ב, הסדרת הרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים נעשית בצורה קפדנית מאוד והקנסות אפילו משמעותיים יותר:

• צרפת - כל קורקינט חייב להיות רשום במשרד התחבורה, עם מספר זיהוי ומסמך ביטוח חובה. הרכיבה על מדרכות נאסרה כליל, והקנסות מגיעים ל־1,500 אירו.

  קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"
  • ענקית הרכב החשמלי BYD מדווחת על צניחה של 33% ברווחים: האם זו תחילתו של משבר מערכתי בשוק הסיני?
  • עסקאות 0 ק"מ - עשרת הכללים שאתם חייבים להכיר
  • תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
  • עסקאות 0 ק"מ - עשרת הכללים שאתם חייבים להכיר

• גרמניה - נדרש רישוי וביטוח שנתי, והמשטרה עורכת מבצעי אכיפה יזומים. רוכבים ללא לוחית ביטוח מסתכנים בקנס של מאות אירו והחרמת הכלי.

• ספרד - רשויות מקומיות מחייבות התקנת לוחית ייחודית המאפשרת קנסות אוטומטיים, והפקחים פעילים ברחובות כמו בהפרות חניה.

• ארה"ב - במדינות כמו קליפורניה וניו יורק הוסדרו כללים מחמירים לגבי גיל מינימום, קסדה חובה ואיסור רכיבה על מדרכות. האכיפה מתבצעת בשילוב פקחים עירוניים ומשטרתיים, עם דו"חות שמגיעים ל-500 דולר.

ישראל נמצאת בשלב ביניים: מצד אחד, המחוקק יצר חובת לוחית זיהוי והכפיל פי חמישה את גובה הקנס. מצד שני, בשטח האכיפה נשארת יחסית מוגבלת, ובעיקר בתל אביב, אם כי היא אמורה לעלות בחודשים הקרובים. 

אחריות של רוכבי האופניים והקורקינטים במקרה של תאונה

מעבר לקנסות ולאכיפה, אחת ההשלכות הקריטיות של רכיבה ללא לוחית זיהוי היא האחריות המשפטית והביטוחית במקרה תאונה. כאשר רוכב מעורב בתאונה עם הולך רגל, רכב פרטי או רוכב אחר, היכולת לזהות אותו היא תנאי בסיסי לניהול תביעה אזרחית או פלילית. בהיעדר לוחית, נפגעים מוצאים עצמם לעיתים חסרי אונים מול רוכב שנעלם מזירת התאונה, וההליך המשפטי הופך כמעט בלתי אפשרי. גם מבחינת ביטוח,  כיום אין חובת ביטוח חובה על קורקינטים ואופניים חשמליים, אך חברות ביטוח פרטיות מציעות פוליסות ייעודיות. 

רוכב שייסע ללא לוחית זיהוי עלול להיחשב כמי שפועל בניגוד לחוק, ולמצוא את עצמו מול סירוב של חברת הביטוח לשלם פיצוי במקרה של תאונה. משמעות הדבר היא חשיפה אישית לתביעות נזיקין שעלולות להגיע למאות אלפי שקלים ואף למעלה מכך, במיוחד במקרים של פגיעות גוף חמורות. בכך, הקנס המוגדל הוא רק קצה הקרחון, בעוד הסיכון הכלכלי האמיתי טמון דווקא באחריות המשפטית והביטוחית שמרחפת מעל כל רוכב ללא לוחית.

במקרה של תאונה בין רוכב עם לוחית זיהוי לבין רוכב ללא לוחית - נקודת המוצא היא שלרוכב עם לוחית יש אמצעי זיהוי, ולכן אפשר לנהל מולו הליך משפטי, להגיש תביעה נזיקית או להפעיל פוליסת ביטוח צד ג' אם רכש כזו. לעומת זאת, אם הרוכב שפגע לא התקין לוחית זיהוי, במקרים רבים קשה עד בלתי אפשרי לאתר אותו - והנפגע עלול למצוא את עצמו ללא גורם שניתן להטיל עליו אחריות ישירה. זה מצב דומה לתאונה עם "פגע וברח".

מבחינת ביטוח - נכון להיום אין ביטוח חובה לקורקינטים ואופניים חשמליים, בניגוד לכלי רכב מנועיים רגילים. המשמעות היא שכל פגיעה בגוף שנגרמת לרוכב או להולך רגל לא מכוסה אוטומטית. קיימות פוליסות ביטוח צד ג' ייעודיות, שמכסות נזקי גוף ורכוש של אחרים, אך הן וולונטריות ורק מי שרכש אותן מוגן. העלות נעה לרוב סביב 400 עד 600 שקל לשנה לאדם פרטי, תלוי בגיל הרוכב ותנאי הפוליסה. יש גם הרחבות למשקי בית שלמים שמגיעות לעיתים ל־1,000 שקל לשנה.

במקרה של תאונה:

רוכב עם רישוי + ביטוח צד ג' – הנפגע יכול לתבוע את חברת הביטוח של הרוכב.

• רוכב עם רישוי אך בלי ביטוח צד ג' – התביעה תוגש ישירות נגדו, והוא יישא באחריות אישית.

• רוכב ללא רישוי – קשה מאוד לאתר אותו, והנפגע נותר לעיתים ללא פיצוי. אם הוא כן מזוהה, אחריותו האישית נחשבת חמורה יותר שכן רכב בניגוד לחוק.

במילים פשוטות, מי שרוכב בלי לוחית זיהוי ובלי ביטוח חושף את עצמו לא רק לקנס של 500 שקל, אלא גם לסיכון של תביעות עתק במקרה שיפגע במישהו.