"אנחנו מדברים על חברות טכנולוגיה בתחום האקלים. יהיו שם הרבה יוניקורנים"

לראשונה אירופה מעלה את הריבית לאחר 11 שנים, ומצטרפת להעלות בארה"ב ובישראל, אחרי שהיבשת שברה שיאי אינפלציה של 40 שנה. "האינפלציה הזאת שונה מהאינפלציות שהיו - כי זו אינפלציה של מחסור", מסבירה ענת לוין, מנכ"לית בלאקרוק ישראל , בראיון לביזפורטל.

"האינפלציות שהבנקים המרכזיים מכירים ב-30 השנה האחרונות אלה אינפלציות שנבעו מביקושים. העולם צמח, צרך, הייתה גלובליזציה, עלייה בפריון, ואז היו פיקים של ביקושים שהיה צריך לקרר אותם באמצעות העלאת ריבית. הפעם אנחנו באינפלציה של מחסור - תולדה של שרשראות אספקה שנפגעו

בתקופת הקורונה, תולדה של שינויים גיאופוליטיים - המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, וקצת תולדה גם של האקלים - כי העולם מתחמם והשריפות שאנחנו רואים, משנים לנו את החקלאות של העולם".  

-אז נכנסו לעולם חדש שנצטרך להתמודד בעתיד עם מחסור במזון, בעיות אקלים - זה לא משהו שאמור להשתפר איכשהו "אני חושבת שאתה ממש צודק. 30-40 השנים אחרונות שאנחנו מכירים בעולם כלכלי, משתנות עכשיו לסט-אפ חדש שאנחנו לא מכירים, ויש בו אינפלציה שהיא הרבה

יותר עקשנית כי היא נובעת משינויים בסיסיים של העולם עם שרשראות האספקה שלו, של החזרה שלו להיות יותר אזורי ופחות גלובלי... אנחנו נמצאים בעולם שהאינפלציה עולה בו ואנחנו נמצאים בעולם עם אבטלה במצב טוב. אני חושבת שמזה הבנקים חוששים - זליגה של אותה אינפלציה לכיוון

השכר, לשוק העבודה. העלאות הריבית הן ניסיון לנסות למחוץ ולו בקצת את הבקושים.   -איזה סקטורים שמתכתבים עם המשבר שאנחנו יכולים להצביע עליהם כפוטנציאלים? "בתקופה הזאת פרמיית הסיכון עולה והשווקים נורא תנודתיים. אני חושבת שאנחנו צריכים להתחיל להסתכל

על חברות שיודעות להתמודד עם צמיחה שתהיה פחות אופטימלית ממה שהן חשבו, כי הריבית תעלה ויהיה לזה מחיר, זה לא יגיע בלי מחיר כלשהו בצמיחה. או לחליפין, חברות שיודעות להתמודד עם אינפלציה שעולה. ולכן הסקטורים האלה מסורתית תמיד היו הטכנולוגיה, רק שהטכנולוגיה הועמסה

בהרבה מאד חברות, אנחנו צריכים להיות מדויקים, לדוג את החברות שבאמת יודעות ליצור משהו שהוא שונה, משהו שהוא חדש.  

• לגארד מזהירה: האינפלציה בגוש האירו תישאר גבוהה ברבעונים הקרובים
• לידר מהמרת נגד בנק ישראל: הריבית תישאר 3.25% גם בעוד שנה

"אנחנו מדברים המון על טכנולוגיה שתהיה בעולם של האקלים והאפס פליטות פחמן. זה עולם שלם של יוניקורנים שיהיו שם. אנחנו מדברים על בריאות, על חברות טובות שאנחנו יודעים לדוגמה לקנות את אגרות החוב שלהן פתאום. לא יכולת לקנות ממש אגרת חוב של חברה טובה בתשואה סבירה.

קנית אותה אולי ב-0.2% בשנים האחרונות, פתאום יש לך הצעות לא רעות ב-5%-6%. אני חושבת שאנחנו צריכים לנסות למצוא את התזרים במקום למצוא את תנודת השוק. מה יעלה הכי הרבה - למצוא מה תזרים הקבוע בעולם שהוא הרבה יותר תנודתי ומסוכן". צפו בראיוןTV .