מחוברים רשת תקשורת פלאפון סלולר
צילום: Istock

האם המעבר ל-G5 הוא הזדמנות השקעה בסלקום ופרטנר? בינתיים לא

בעוד העולם מאמץ בצעדי ענק את טכנולוגיית ה-5G, בישראל חוסר היציבות הפוליטית לצד העדר תמריצים הולמים, משאירים את תשתיות התקשורת מאחור, פוגעים בפריון, ומייצרים את "הפקקים של העשור הבא". האם יש סיכוי לשינוי והיכן נמצאות ההזדמנויות?
שמואל בן אריה | (4)

שנת המגפה שעברה עלינו חידדה תובנות רבות בישראל ובעולם. אחת התובנות שמיישמים ברחבי העולם היא שהדרך ליציאה מהמשבר עוברת בשידרוג התשתיות. גם בנק ישראל הצביע על הצורך בשידרוג בתשתיות בישראל על מנת לצמוח.

 

כשמדברים על תשתיות, נדמה שמדברים על התשתיות הפיזיות המוכרות: ביוב, חשמל, מים וכבישים. כל מי שיצא מהבית ברכב פרטי בשבועיים האחרונים ועמד בפקקים האינסופיים שהתארכו אף עוד יותר אחרי הקורונה, יסכים כי תשתיות התחבורה, ובפרט תשתיות התחבורה הציבורית המפגרות בישראל, עולות לאזרחים ולמשק בכללותו זמן וכסף רב.

 

אולם, בשקט בשקט מתחת לרדאר, ישראל פותחת פער מדאיג מהעולם בתשתיות האינטרנט שלה. הפער הולך ומעמיק נוכח חוסר היציבות השלטונית המתמשך, והיעדר שר וממשלה שמקדמים במהירות וביעילות את תשתיות האינטרנט. אלו יהיו ה"פקקים" של העשורים הבאים, והשפעתם על כלכלת ישראל תהיה דרמטית.

 

מה בעצם מאפשרות תשתיות אינטרנט מתקדמות?

תשתיות האינטרנט המתקדמות מתאפשרות בשל פריסת רשתות הדור החמישי – 5G, שיובילו למהפכת תקשורת, יהפכו את הסלולר לספק האינטרנט הביתי ויאפשרו חיבור אלחוטי במהירות של 20 ג'יגה-ביט לשנייה, שיוכל להחליף את כל שיטות החיבור הקימות כיום. כלומר, לא עוד כבלים בקירות וראוטרים שלא עובדים, לא עוד "לנתק מהחשמל, לחבר ולהדליק מחדש", אלא חיבור אלחוטי שיקיף את כל המכשירים הקיימים בבית, יוכל לספק שידורי טלוויזיה, גיימינג, למידה חכמה ומתקדמת מרחוק בזכות יכולת העלאה מהירה של קבצים כבדים כמו גרפים חיים ויהפוך למעשה לרשת מקיפה וחכמה. ברמת המדינה רשת כזו תומכת בערים חכמות, מערכות תחבורה מתקדמות, רכב אוטונומי ועוד. ככל שתשתיות התקשורת יאפשרו העברות נתונים בקצב מהיר יותר, יתפתחו אפליקציות, מכשרים תומכים ושימושים מתקדמים נוספים – שיצעידו אותנו קדימה.

 

אם בתקופת הקורונה הבנו את חשיבות האינטרנט ללמידה מרחוק, לעבודה מהבית וגם כתחליף לפעילות חברתית, למעשה בסוף הדרך ניתן יהיה לבצע בלחיצת כפתור עיבודי תוכן, טבלאות, מסדי נתונים מורכבים ועוד. כלומר, התעבורה שתהפוך להיות במוקד תשומת הלב היא תעבורת נתונים מהירה וחלקה, ללא פקקים וללא "כבישים משובשים".

 

המצב בעולם

פריסת רשת G5 היא מורכבת יותר כיוון שלא מדובר בשדרוג קוסמטי לרשת קיימת אלא בשינוי נרחב של התשתית מהיסוד. בעולם דוהרים לאמץ את השינוי ועדכון תשתיות התקשורת הפכו אף זירת התגוששות פוליטית בין סין לארה"ב, בטענות על ריגול טכנולוגי וניסיונות השתלטות על חברות טכנולוגיה שונות ומאבק בכך. לצד פריסת התשתיות, חברות הטכנולוגיה העולמיות נערכות להציע שירותים חדשניים המותאמים ליכולות של הרשת וחברות הסלולר נערכות לשידרוג ציוד הקצה.

  

המצב בישראל ומשמעויותיו

במשך שנים ארוכות לא הייתה השקעה בתשתיות תקשורת בישראל. רפורמת הסלולר של שר האוצר משה כחלון היטיבה מצד אחד עם הצרכן בצורה ניכרת, אך מצד שני הורידה את תמריץ חברות הסלולר להשקיע בתשתיות התקשורת. שרי התקשורת השונים לא שמו את הנושא גבוה בסדר העדיפויות שלהם והניסיון לצמצם את הפער, באמצעות פריסה של סיבים אופטיים בפריפריה, נעשה על ידי שר התקשורת האחרון, יועז הנדל, אשר כהונתו הייתה קצרה ביותר בשל חוסר היציבות הפוליטי. גם ניסיון זה נתקל בעיכובים רבים בשל אינטרסים פוליטיים. אגב, יצוין שהמעבר לרשת ה-G5 ייתר במידה ניכרת את השימוש ברשת הסיבים האופטיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

על פי אתר משרד התקשורת, המשרד "מקדם את פרישת והפעלת טכנולוגיית הדור החמישי בישראל, אשר מאפשרת אספקת שירותי סלולר רחבי פס, ותוביל להתפתחותם של יישומים חדשים במגזרים שונים בתעשייה. הטכנולוגיות המתקדמות יצמצמו את הפער התשתיתי בין ישראל לעולם, יגדילו את פריון העבודה ויעודדו את הצמיחה". היעד הרשמי הוא פריסה תוך חמש שנים, אך עם זאת, הפריסה מתקדמת בעצלתיים. משמעות העיכוב בהקמת תשתיות התקשורת תהיה פגיעה בפריון הישראלי. בעוד שבעולם יוכלו לעבור לשלל טכנולוגיות מתקדמות בכל התחומים: בריאות, חינוך, עבודה ועוד, ישראל תישאר מאחור. בישראל אולי יהיו מיזמי הייטק שיפתחו טכנולוגיות אלו, אך אלו יאומצו במדינות אחרות ולא בישראל, בשל העדר תשתיות.

 

לטעמנו, נכון להיום, תחום התקשורת בישראל אינו רלוונטי להשקעה כיום שכן הוא עדיין מתאושש מרפורמת הסלולר של כחלון. למרות מחירן האטרקטיבי של מניות סלקום 3.79% ופרטנר 1% , שירדו מתחילת השנה ב-13% ו-20% בהתאמה, איננו ממליצים על רכישתן. כל עוד מחיר חבילת סלולר נמוך מ-50 שקל ואין תמריצים כספיים של המדינה לפיתוח התשתיות, החברות יהיו עסוקות בהתמודדות עם החוב הענק שרובץ על כתפיהן ולא בהשגת ערך לבעלי המניות.

 

בשורה התחתונה, אין ספק שקידום תשתיות התקשורת צריך להיות מטרה לאומית ראשונה של שר התקשורת הנכנס, אך עם זאת נוכח השיתוק הפוליטי בישראל והאינטרסים הרבים שאופפים את משרד התקשורת הישראלי, בשלב זה נשמח אם הפער מול העולם לא ימשיך ויגדל, ולא נזכה לעוד עשור של פקקים, והפעם פקקי מידע. בשנים האחרונות ניתן לראות כי מניות חברות התקשורת השונות נמצאות בעיקר במגמת ירידה לאחר הרפורמה שביצע השר כחלון (מלבד מניית בזק ששמרה בשנים הראשונות לאחר הרפורמה על יציבות במחיר וגם היא בשלב מאוחר יותר צנחה, וכעת מתברר בבית המשפט מדוע).

 

אם תקום בישראל ממשלה יציבה, דבר שכעת נמצא בסימן שאלה גדול, וימונה שר תקשורת אשר יהיה מחויב לקידום תשתיות התקשורת בישראל שיכלול מודל תגמול פיננסי הוגן ונכון עם חברות התקשורת על קידום תשתיות אלו, הרי שמדובר במהפכה שתהפוך את מניות חברות התקשורת למניות מעניינות ואטרקטיביות מאוד. במצב כזה ישנה היתכנות אף לתשואה של עשרות אחוזים. אך כל עוד המצב הפוליטי בישראל בשיתוק, אנו בפיוניר מתבוננים במניות אלו מהצד וממתינים להזדמנות שתבוא. להערכתנו, כאשר המצב יבשיל והתחום יתחיל להתעורר, דווקא מניית בזק 0.02% תהיה הראשונה שתשוב ותרכז עניין בקרב המשקיעים, שכן יש לה את בסיס התשתיות הגדול ביותר ויכולות הביצוע הטובות ביותר – בוודאי בהשוואה לסלקום ופרטנר.

 

מניית סלקום ל-5 שנים:

מניית פרטנר ל-5 שנים:

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שלומי× 10/05/2021 23:19
    הגב לתגובה זו
    הכתבה נכתבה לפי הזמנה של חברות הסללהמאשימות את כחלון . התשתיות ממומנות על יגי חברות יעודיות על פי מודל שונה .כך שניתן להרווח בכל מקרה.
  • 3.
    כמה שטויות בכתבה קטנה (ל"ת)
    ג'רי 10/05/2021 20:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יריב 10/05/2021 17:54
    הגב לתגובה זו
    אם אתה חושב שבעתיד החברות יחוו צמיחה קנה עכשיו ואל תתזמן את השוק. אני עשיתי זאת. אגב, גם הענן ישפר את ביצועי החברות וגם פתיחת השמיים לחו"ל ולתיירים בקרוב.
  • 1.
    חשבון קשה 10/05/2021 15:21
    הגב לתגובה זו
    הוא מחכה לשעה האחרונה בעשור ואז יעשה, חכו תראו. מדינה ביזיון
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים זינקו; מדד ת"א 35 עלה ב-1%


מערכת ביזפורטל |

זינוקים בסקטור הפיננסי. הריבית הולכת לרדת ויש מי שמיהר להספיד את הבנקים. אבל אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזאת לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק שקרה אצלם לאורך 4 השנים האחרונות. הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?


מניית פועלים 3.86%   מזנקת ב-3.4%, גם לאומי 3.03%  מטפסת, אם כי מעט פחות. מניות הפיננסים בעלייה, הביטוח מזנקות גם. 



מניות הבנקים בולטות היום לחיוב, ולא רק היום למעשה. הן היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי, דיסקונט, בינלאומי וירושלים) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, כאשר מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.

בניגוד למניות הבנקים ובתמונת ראי של אתמול, מניית אל על יורדת היום כאשר הפסקת האש אומרת חזרת החברות הזרות לנתב"ג. גם מרבית המניות הביטחוניות באדום ברקע ההבנה כי תקופת החימוש המהותית עשויה להיות מאחורי החברות. אחת הבולטות היא אקסונז' ויז'ן שממשיכה את מסע הירידות שלה, לאחר הייפ קצר בתחילת דרכה. להרחבה - אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים


אקוואריוס אקוואריוס מנוע 4.46%  ממשיכה לעלות גם היום אחרי העליות אתמול ברקע הראיון עם מנכ"ל החברה שהתפרסם כאן. אחרי ארבע שנות פיתוח וקריסה של 97% במניה, החברה מנסה להתניע מחדש. תחת ניהולו של עמית בירק, לשעבר סמנכ"ל במג'יק, החברה מנסה לעשות שינוי, עם גיוס חירום של 10.2 מיליון דולר, קיצוץ חד בהוצאות, צמצום בכוח האדם וקבלת מענק של 2.2 מיליון אירו מממשלת גרמניה, הכל מוביל למטרה להפוך סוף כל סוף את הטכנולוגיה למוצר מסחרי. הפיילוט הראשון של מנוע ה־AQ-150 צפוי להתחיל בארצות הברית בתחילת 2026, ובחברה מעריכים שבתוך שלושה חודשים יתברר אם ניתן לעבור לייצור סדרתי. אנחנו לא עוד סטארט-אפ עם חלום, אומר בירק, זו אקוואריוס רזה יותר, ממוקדת יותר, ונבחנת במעשים ולא בהבטחות. לראיון המלא - אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"