מפעל אבגול
צילום: יח"צ

לאומי פרטנרס מכרה את אחזקותיה באבגול לאינדורמה ונצ'רס

לאומי פרטנרס צפויה לרשום בדו"חות הרבעון השלישי רווח לפני מס של 124 מיליון בגין העסקה
גיא עיני | (1)

לאומי 1.5%  הודיעה על השלמת מכירת מלוא אחזקותיה באבגול , 14.96%, באמצעות חברת הבת, לאומי פרטנרס, לחברת אינדורמה ונצ'רס ספרד (Indorama Ventures Spain). החברה תרשום בדו"חות הרבעון השלישי רווח לפני מס של 124 מיליון בגין העסקה. מנכ"ל קבוצת אינדורמה ונצ'רס, אלוק לוהיה: "אנו נרגשים בעקבות השלמת הרכישה של אבגול, ומברכים את עובדי אבגול על הצטרפותם למשפחת אינדורמה ונצ'רס. בעקבות המיצוב הייחודי והמוניטין החזק  של אבגול בשוק ההיגיינה האישית, לאינדורמה  יש כעת נוכחות ייחודית בשוק הצומח הזה ואנו ממוצבים היטב לאיתור הזדמנויות צמיחה חדשות." בחודש מאי דיווחה אבגול כי אינדורמה תרכוש את אחזקות בעלות השליטה HFH המחזיקה כ-50.8% ממניות אבגול ולאומי פרטנרס המחזיקה כ-15% מהמניות, תמורת 1.62 דולר למניה. אינדורמה ונצ'רס ספר היא חברת בת אינדורמה ונצ'רס ששולטת באבגול.  (לכתבה המלאה

אודות אינדורמה ונצ'רס (IVL) אינדורמה ונצ'רס היא חברה ציבורית הנסחרת בתאילנד וחברה במדד דאו ג'ונס לקיימות. החברה נמנית על היצרנים המובילים בעולם של מוצרים פטרוכימיים. לחברה פעילות ייצור באפריקה, אסיה, אירופה וצפון אמריקה. הפורטפוליו של החברה כולל קטגוריות של מוצרים חיוניים ומוצרי ערך מוסף העשויים מפולימרים ומאריגים. המוצרים של החברה משמשים לתעשיית מוצרי הצריכה המתכלים ולתעשיית הרכב, למוצרים דוגמת משקאות (בקבוקים וכו'), מוצרי היגיינה וטיפול אישי, צמיגים ואביזרי בטיחות. החברה מעסיקה 15 אלף עובדים ברחבי העולם ודיווחה ב-2017 על הכנסות של כ-8.4 מיליארד דולר.   מטה החברה נמצא בבנגקוק, תאילנד ויש לה 75 אתרי פעילות ב-25 מדינות, ב-4 יבשות שונות. לחברה 11 מרכזי מחקר ופיתוח ברחבי העולם והיא רשומה כבעלים של 250 פטנטים. על פי הערכות החברה, בקבוק אחד מכל 5 בקבוקים בעולם מיוצר מפולימרים שהחברה מייצרת, כרית אוויר 1 לרכב מכל 4 כריות אוויר בעולם מיוצרת מאריגים של החברה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למה המנייה נסחרת בדיסקאונט של 60%? (ל"ת)
    אבגול 05/08/2018 13:33
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.