האנליסטים מריעים לדו"חות טבע ומעלים את מחירי היעד - מה האפסייד הממוצע?
טבע כשברקע מאבק הענקים בתחום הפארמה בין טבע, מיילן ופריגו - נראה שהאנליסטים אהבו את התוצאות הכספיות של חברת טבע. כזכור, טבע דיווחה על רווח נקי מתואם של 1.2 מיליארד דולר שהיה גבוה משמעותית מהתחזיות של השוק. חלק מן האנליסטים מיהרו לשדרג את המלצתם לחברת התרופות הישראלית. כך למשל, בחברת Standpoint Research עדכנו את המלצתם לטבע מדרגת 'החזק' לדרגת 'קנייה' ומספקים כעת למניה מחיר יעד של 80 דולר. האנליסטים של Argus חזרו על המלצת ה'קנייה' לטבע אך עדכנו את מחיר היעד למניה מ-64 דולר ל-75 דולר. שקלול של ההמלצות של האנליסטים על טבע מצביעה על כך כי בית השקעות אחד נמצא בהמלצת 'מכירה' ושישה אנליסטים בהמלצת 'החזק. הרוב המכריע של האנליסטים, לא פחות משישה עשר מספקים כיום לטבע המלצת 'קנייה'. מחיר היעד הממוצע של האנליסטים לשנה הקרובה עומד על 69.47 דולר למניה - 11.7% אפסייד לעומת מחיר הסגירה של המניה ביום שישי בארה"ב.
כזכור, טבע נמצאת בימים אלו בעיצומו של מהלך שבמסגרתו היא מבקשת לרכוש את אחת מהיריבות המרות שלה - חברת מיילן לפי מחיר של 82 דולר למניה. העסקה משקפת למיילן שווי של 43 מיליארד דולר. במיילן מתנגדים להצעה של טבע ומבקשים לרכוש את חברת פריגו אשר גם היא מתנגדת למכירתה.
- 2.אלון 03/05/2015 18:15הגב לתגובה זוהחברה לא צומחת ולכן הגיע פיתרון מיילן, המתינו ותיראו. ההכנסות והרווח מהקופקסון בירידה למרות העלאת מחיר של כ 20% ב 2014. תקראו טוב טוב את הדוחות ותיראו שטבע דורכת במקום מבחינת רווח רק בגלל צעדים אירגוניים, בפועל ההכנסה בירידה וכך גם הרווח. עם מיילן טבע תיתקע ובלי מיילן היא תצטרך להמשיך ולהתייעל ולחזור לעצמה.
- 1.אנונימי 03/05/2015 11:46הגב לתגובה זוהמערכה בין מילן טבע ופריגו משפיעה על מחיר המניות ולעניות דעתי כל המחירים צריכים היו לעלות ולא לרדת
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
