האנליסטים מריעים לדו"חות טבע ומעלים את מחירי היעד - מה האפסייד הממוצע?

הדוחות הטובים של טבע הובילו לעדכון מחירי יעד מצד בתי ההשקעות Standpoint Research ו-Argus
תומר קורנפלד | (2)
נושאים בכתבה טבע

כשברקע מאבק הענקים בתחום הפארמה בין טבע, מיילן ופריגו - נראה שהאנליסטים אהבו את התוצאות הכספיות של חברת טבע. כזכור, טבע דיווחה על רווח נקי מתואם של 1.2 מיליארד דולר שהיה גבוה משמעותית מהתחזיות של השוק. חלק מן האנליסטים מיהרו לשדרג את המלצתם לחברת התרופות הישראלית. כך למשל, בחברת Standpoint Research עדכנו את המלצתם לטבע מדרגת 'החזק' לדרגת 'קנייה' ומספקים כעת למניה מחיר יעד של 80 דולר. האנליסטים של Argus חזרו על המלצת ה'קנייה' לטבע אך עדכנו את מחיר היעד למניה מ-64 דולר ל-75 דולר.  שקלול של ההמלצות של האנליסטים על טבע מצביעה על כך כי בית השקעות אחד נמצא בהמלצת 'מכירה' ושישה אנליסטים בהמלצת 'החזק. הרוב המכריע של האנליסטים, לא פחות משישה עשר מספקים כיום לטבע המלצת 'קנייה'. מחיר היעד הממוצע של האנליסטים לשנה הקרובה עומד על 69.47 דולר למניה - 11.7% אפסייד לעומת מחיר הסגירה של המניה ביום שישי בארה"ב.  

כזכור, טבע נמצאת בימים אלו בעיצומו של מהלך שבמסגרתו היא מבקשת לרכוש את אחת מהיריבות המרות שלה - חברת מיילן לפי מחיר של 82 דולר למניה. העסקה משקפת למיילן שווי של 43 מיליארד דולר. במיילן מתנגדים להצעה של טבע ומבקשים לרכוש את חברת פריגו אשר גם היא מתנגדת למכירתה. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלון 03/05/2015 18:15
    הגב לתגובה זו
    החברה לא צומחת ולכן הגיע פיתרון מיילן, המתינו ותיראו. ההכנסות והרווח מהקופקסון בירידה למרות העלאת מחיר של כ 20% ב 2014. תקראו טוב טוב את הדוחות ותיראו שטבע דורכת במקום מבחינת רווח רק בגלל צעדים אירגוניים, בפועל ההכנסה בירידה וכך גם הרווח. עם מיילן טבע תיתקע ובלי מיילן היא תצטרך להמשיך ולהתייעל ולחזור לעצמה.
  • 1.
    אנונימי 03/05/2015 11:46
    הגב לתגובה זו
    המערכה בין מילן טבע ופריגו משפיעה על מחיר המניות ולעניות דעתי כל המחירים צריכים היו לעלות ולא לרדת
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.