בנק ישראל: בנק יהב - הזול ביותר במערכת הבנקאית, מי הכי יקר?

בנק ישראל ניתח את הכנסות הבנקים מעמלות ברבעון הראשון של השנה. מהממצאים עולה שבנק מרכנתיל ופאג'י הם היקרים ביותר
תומר קורנפלד |

בנק יהב ממשיך להיות הבנק הזול ביותר במערכת הבנקאית, כך עולה מניתוח שערך בנק ישראל אשר הסתמך על הכנסות הבנקים מעמלות ברבעון הראשון של השנה. לעומתו, בנק מרכנתיל ופאג'י הם הבנקים היקרים ביותר במערכת הבנקאית. בקרב הבנקים הגדולים: בנק הפועלים הוא הבנק הזול ביותר ולעומתו בנק דיסקונט הוא הבנק היקר ביותר.

במהלך הרבעון הראשון של השנה נמשכה הירידה בהוצאות החודשית הממוצעת בפועל בקרב חמשת הבנקים הגדולים וזו הסתכמה ב-14.3 שקלים. לשם השוואה ברבעון השלישי של 2011 עמדה ההוצאה הממוצעת 14.76 שקלים. מאז שנת 2007 שבה ההוצאה הממוצע הסתכמה ב-17.75 שקלים לחודש, התפתחות ההוצאות החודשית נמצאת במגמת ירידה.

ההשוואה בין הבנקים מתבססת על שלוש עמלות מרכזיות: פעולות בערוץ ישיר, פעולות על ידי פקיד עמלה מינימלית חודשית. מהניתוח עולה כי בכל הקשור לעלות פעולה בערוץ ישיר בנק איגוד הוא היקר ביותר (2.9 שקלים) ובנק יהב הוא הזול ביותר (1.2 שקלים). בפעולות באמצעות פקיד בנק מסד הוא היקר ביותר (7.5 שקלים) ובנק יהב הוא הזול ביותר (4 שקלים). העמלה המינימלית החודשית, בנק מסד הוא היקר ביותר (15 שקלים) ובנק יהב גובה את התעריף הנמוך ביותר (8 שקלים).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הדמיית השלב הסופי של השתלת מערכת העגינה RoseDoc באמצעות צנתור, אולמד סולושנסהדמיית השלב הסופי של השתלת מערכת העגינה RoseDoc באמצעות צנתור, אולמד סולושנס

אולמד סולושנס: ניסוי השתלת מסתם לב מלאה דרך דקירת מחט בלבד

אולמד השלימה השתלת מסתם שפותח על ידי חברת הבת תרוליף בצנתור בשני חולים עם דליפה טריקוספידלית חמורה, וממשיכה לגייס מטופלים לניסויים במדינות נוספות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אולמד סולושנס

חברת הביומד אולמד סולושנס אולמד סולושנס 4.56%   השלימה ניסוי שבו הוחלף מסתם בלבם של שני מטופלים באמצעות צנתור, ללא פתיחת בית החזה. שני המטופלים, שסבלו מאי ספיקת לב מתקדמת בעקבות דליפה חמורה במסתם הטריקוספידלי, קיבלו את הטיפול במסגרת "טיפול חמלה" לאחר שהאפשרויות הרפואיות המקובלות לא התאימו להם. לפי דיווחי החברה, מצבם השתפר והם מיועדים לשחרור בימים הקרובים.

ההליך התבסס על טכנולוגיה שפותחה בחברת הבת תרוליף. הוא בוצע בשני שלבים: לפני כשלושה חודשים הושתלה מערכת עיגון ייעודית, וכעת הושתל המסתם עצמו, RoseDoc. על פי נתוני החברה, תועד שיפור המודינמי כבר בסיום ההשתלה.

פרופ' עוז שפירא, מנכ"ל אולמד סולושנס ומנתח לב, מציין כי האפשרות לבצע החלפת מסתם מלאה דרך צנתור מרחיבה את מנעד הפתרונות לחולים המוגדרים כבעלי סיכון ניתוחי גבוה. לדבריו, מערכת העיגון שפיתחה החברה מאפשרת התאמה לשני סוגי מסתמים, בצד ימין ובצד שמאל של הלב. "ההצלחה שנרשמה בימים האחרונים היא רגע מכונן. היכולת להחליף מסתמים בצורה מלאה דרך דקירת מחט, ללא חתכים וללא פתיחת בית החזה, היא בשורה אדירה. אנחנו בדרך לעידן חדש ובטוח יותר עבור המטופלים".

תרוליף הוקמה ב-2017 על ידי בנימין ספנסר, נתנאל בנישו וד"ר רוזנשטיין ז"ל. השלושה היו מעורבים בפיתוח מסתם שהושתל בצנתור בחברת PVT, שנמכרה ל-Edwards Lifesciences. החברה ממשיכה כעת בגיוס מטופלים לניסויים נוספים בהודו ובאוזבקיסטן, במסגרת ההיערכות לתהליכי רגולציה ושיווק במדינות נוספות.