הכלי שנלחם בהפרת זכויות יוצרים בפלטפורמות ה-AI
מאז השקת פלטפורמות הבינה המלאכותית הפופולאריים, לפני קצת יותר משנה, סוגיית זכויות היוצרים עמדה עמדה בליבת הדיונים הציבוריים סביבה. כעת, כלי חדש שהושק לאחרונה מאפשר ליוצרים לפגום ביצירותיהם, באופן שימנע מהפלטפורמות לעשות בהם שימוש.
בתחילת השנה השיקו קבוצה של חוקרים באוניברסיטת שיקגו, כלי בשם Nightshade אשר משנה קלות תמונות, בצורה שכמעט ואינה נראית לעין האנושית. השינוי, נועד למנוע מפלטפורמות בינה מלאכותית לעשות ביצירות שימוש עתידי ואף "לבלבל" אותן. "מכונות, רואות רק מערך גדול של מספרים. אז Nightshade משנה אלפי פיקסלים - טיפה בים עבור תמונות סטנדרטיות המכילות מיליוני פיקסלים, אבל מספיק כדי להערים על המודל", מסביר ראש צוות המחקר באוניברסיטת שיקגו, שון שאן.
במאמר שעתיד לראות אור בחודש הבא, חושפים החוקרים כיצד הכלי בוחר באופן אוטומטי קונספט שבאמצעותו הוא יבלבל את המודל. כך למשל, הטמיעו החוקרים בתמונות העונות להגרה של "כלב", מערך של עיוותי פיקסלים שנועדו לגרום לפלטפורמות לקרוא אותן כ"חתול". לאחר שהחוקרים הזינו כ-1,000 תמונות כלבים "מורעלות" לתוך פלטפורמת בינה מלאכותית, הם ביקשו ממנה לייצר תמונה של כלב. ואכן, לטענת החוקרים המודל ייצר תוצר שרחוק מלהדמות לכלב.
עם זאת, העיוותים הממוקדים של הכלי אינם קבועים, והוא מחליט בכל מקרה לגופו איזה תפיסה חלופית הוא מבקש להטמיע בפלטפורמת הבינה המלאכותית. במקרים מסוימים, נדרשות רק 30 תמונות של הכלי כדי להרעיל את המודל בדרך זו.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בן ז'או, פרופסור למדעי המחשב המנהל את המעבדה של אוניברסיטת שיקגו שפיתחה את Nightshade, לא מצפה לקליטה המונית של הכלי באופן שעשוי לאיים על מחוללי התמונות. במקום זאת, הוא בוחר לראות בכלי "חנית" שיכולה להפוך כמה יישומים ממוקדים יותר לבלתי שמישים, במידה מספקת דיה כדי לאלץ חברות לשלם לאמנים שמשתמשים ביצירותיהם. "אם אתה יוצר, מכל סוג שהוא, אם אתה מצלם, למשל, ואתה לא בהכרח רוצה שהתמונות שלך יוזנו למודלי אימון, אז Nightshadeהוא משהו שאתה יכול לשקול," אמר ג'או.
משקפיים חכמות של מטא וריי באן. קרדיט: רשתות חברתיותהמשקפיים של צוקרברג: לא קונים אותן בזול אבל הן ישנו את העולם
משקפי מטא ריי באן ב-799 דולר - עם AI מובנה וצמיד שקורא מחשבות. כל מה שצריך מהסמארטפון יהיה בצג המשקפיים מבלי להפריע לראייה; האם המשקפיים יחליפו את האייפון?
מטא (Meta), חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ, חושפת מוצר פורץ דרך: משקפי מטא ריי באן דיספליי, משקפי שמש חכמים ראשונים עם מסך מובנה, במחיר של 799 דולר, הכולל גם את צמיד השליטה Meta Neural Band. מדובר בצעד נוסף בחזון של מארק צוקרברג ליצירת ממשק ישיר בין המשתמש לבין הבינה המלאכותית של החברה, מבלי לפתוח טלפון או מחשב.
ההשקה התקיימה באירוע Meta Connect 2025, שנערך ב-17-18 בספטמבר בקליפורניה, והיא מסמנת נקודת מפנה בתחום המשקפיים החכמים, כאשר מטא מציגה לראשונה מסך AR (מציאות רבודה) מובנה בעדשה הימנית. צוקרברג תיאר זאת כ-"קטגוריה חדשה של משקפי AI", שבה הטכנולוגיה הופכת לחלק טבעי מהיום־יום, ולא רק לגאדג'ט נפרד. במקביל להשקה זו, מטא הציגה גם את דגם Ray-Ban Meta דור שני במחיר נמוך יותר של 379 דולר, עם שיפורים כמו סוללה כפולה (עד 8 שעות) וצילום וידאו ב־3K, וכן את משקפי Oakley Meta Vanguard לספורטאים, במחיר 499 דולר, שמיועדים לפעילויות אקסטרים כמו רכיבה על אופני הרים או סקי, עם סוללה של 9 שעות. דגמים אלה זמינים כבר עכשיו, בעוד שהדיספליי יגיע לחנויות בארה"ב ב-30 בספטמבר, עם תמיכה ראשונית בשווקים כמו בריטניה, צרפת ואיטליה.
המשקפיים החדשים מהווים שדרוג משמעותי לדגמי מטא ריי באן הקודמים, שהושקו ב-2023 והתמקדו בעיקר בצילום, נגינת מוזיקה ושיחות קוליות. כעת, עם המסך המובנה, מטא מתקרבת יותר לחזון של "בינה מלאכותית צמודה" - AI שמלווה את המשתמש בכל רגע נתון. ההשקה הגיעה בעיצומו של אירוע שנמשך יומיים, שבו צוקרברג הדגיש את המעבר ממטאוורס טהור לבינה מלאכותית אישית, עם השקעות של מיליארדים בפיתוח Llama 3 ומודלים מתקדמים. משתמשים ראשונים תיארו את החוויה כ-"מהפכנית", אם כי ציינו גם תקלות קלות בחיבור, כמו בעיות רשת שהופיעו במהלך הנאום המרכזי.
המסך הקסום: כל המידע שאתם צריכים - ישירות מול העיניים
המסך המובנה, בעל רזולוציה של 600x600 פיקסלים, מציג תוכן ישירות בעדשה הימנית מבלי להפריע לראייה הרגילה. הוא מופיע רק כשצריך ונעלם באופן אוטומטי. בין התכונות הבולטות: הודעות טקסט משירותי מטא כמו ווטסאפ ואינסטגרם, שיחות וידאו קצרות, ניווט בזמן אמת דרך מפות של גוגל או אפל, תוצאות חיפוש מידיות מהבינה המלאכותית Meta AI, וכתוביות חיות עם תרגום בזמן אמת לשפות שונות, כולל עברית. לדוגמה, במהלך שיחה עם דובר זר, המשקפיים יכולות להציג תרגום טקסטואלי חי על המסך, מה שהופך אותן לכלי שימושי לתיירים או אנשי עסקים בינלאומיים. בנוסף, הן תומכות בהצגת תצוגות תמונה ממוזערות, כמו תצוגה מקדימה של תמונות או סרטונים, מה שמאפשר למשתמש לבדוק תוכן מבלי להסיר את המשקפיים.
- מטא מהמרת על המשקפיים החכמים החדשים שלה
- מטא תשקיע לפחות 600 מיליארד דולר בתשתיות AI עד 2028
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, המשקפיים כוללות מצלמה מתקדמת של 12 מגה־פיקסל עם זום אופטי פי 3, המאפשרת צילום תמונות באיכות גבוהה ווידאו ב-3K (שדרוג מהדגמים הקודמים שהוגבלו ל-1080p), ושיתוף ישיר לרשתות החברתיות של מטא בלחיצת כפתור. הן תומכות גם בהפעלת מוזיקה מספוטיפיי או אפל מיוזיק, שיחות קוליות עם מערך מיקרופונים של 5-6 יחידות לשמע ברור (תלוי במקור), ואפילו שליטה בסמארטפון מרחוק, כמו שינוי שירים או קבלת התראות. משקל המשקפיים עומד על 69 גרם בלבד, מה שהופך אותן לנוחות לשימוש ממושך, והן זמינות גם למי שסובל מליקויי ראיה, עם עדשות של בין -4.00 עד +4.00, כולל עדשות Transitions Ruby שמשנות צבע באור השמש.
וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
בינה מלאכותית דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.
