שבבים
צילום: Istock
דוחות

אנבידיה מנפצת את צפי האנליסטים עם הכנסות שיא

השורה העליונה הסתכמה ב-5 מיליארד דולר, השורה התחתונה בכ-1.3 מיליארד דולר: הרווח המתואם הסתכם בכ-3.1 דולר, מעל צפי האנליסטים: החברה צופה גם ברבעון הבא המשך צמיחה של 6% בין רבעון לרבעון: לאחר שעלתה ב-2.5% המניה מוסיפה לעלות בטרום
אור צרפתי | (4)
נושאים בכתבה אנבידיה

ברקע לתנודתיות בשווקים, ענקית המעבדים אנבידיה NVIDIA COR (סימול:NVDA) פרסמה את דוחותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2020 המלאה. החברה דיווחה על הכנסות שיא רבעוניות של 5 מיליארד דולר, גבוה מצפי האנליסטים בשוק שעמד על הכנסות של 4.82 מיליארד דולר, ונתון המהווה עלייה של 61% ביחס לכ- 3.1 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד ומעל ב-6% לעומת הרבעון הקודם. החברה סגרה את שנת 2020 עם הכנסות שיא של כ-16.7 מיליארד דולר, זינוק של כ-53% לעומת כ-10.9 מיליארד דולר בשנה הקודמת. 

 

הכנסות החברה עלו ב-67% בסקטור הגיימינג, אחד מהסקטורים שהרוויחו משמעותית מאמצעי הסגר שהוטלו על מדינות העולם ברבעון האחרון, אבל גם מחלקת מרכזי ה-DATA החברה לא אכזבה, כאשר רשמה הכנסות שיא של 1.9 מיליארד המשקפים עלייה של 97% ביחס לתקופה המקבילה של 2019. 

בשורה התחתונה, החברה רושמת רווח נקי של1.46  מיליארד דולר לעומת רווח של 955  מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 53%. הרווח המתואם לרבעון הסתכם בכ-3.1 דולר למניה, לעומת צפי בשוק שעמד על רווח של 2.81  דולר למניה. לשנת 2020, החברה מדווחת על רווח מתואם של 10 דולר למניה, בעוד השוק ציפה לרווח של 9.73 דולר בלבד, ומעל ב-73% מהרבעון המקביל אשתקד.

תחזיות החברה לרבעון הבא, החברה צופה הכנסות של 5.3 מיליארד דולר, פלוס מינוס 2%, המשקף צמיחה של 6% ביחס לרבעון הנוכחי. השוק מצפה להכנסות של 4.51 מיליארד דולר בלבד. 

אנבידיה היא חלוצה בתחום הגיימינג והמעבדים הגרפיים כבר 26 שנים. ב-1999 עשתה מהפכה בתחום הגיימינג, כשהציגה לעולם את מעבד ה-GPU מדגם GeForce 256. מדובר בעצם ביחידת עיבוד גרפית שהייתה מתקדמת לתקופתה ונתנה למעבדים עד 50% יותר כוח בעיבוד גרפיקה במשחקים. אגב, בימינו קשה לחשוב על זה, אבל הטכנולוגיה של המעבד הגרפי הראשון הייתה בין הפופולריות בשוק עד שנת 2006 – נצח במושגים טכנולוגיים, אלה המתחלפים בקרים כלילות.

 

מאז כמובן עברו הרבה מים בנהר. החברה עברה לענקית בינ"ל שחולשת על לא מעט סקטורים, בהם גם מרכזי מערכות מידע, בינה מלאכותית ותעשיית הלפטופים. וכל אלה כמובן, התחזקו עוד הרבה לפני הקורונה, אבל המגפה האיצה את הטרנדים משמעותית

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משקיע 26/02/2021 23:41
    הגב לתגובה זו
    הם מוכרים GPU, הביקוש בשמיים בגלל מה שקורה בעולם הקריפטו.. הקורולציה של המכירות שלהם תהיה זהה לעלייה במטבעות הדיגיטלים
  • 3.
    gme to the moon (ל"ת)
    דחליל 25/02/2021 11:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    gnux 25/02/2021 10:54
    הגב לתגובה זו
    חברות שיצאו עם דוח טוב (נפצו את תחזיות האנליסטים...) ירדו מיד לאחר פרסום הדוחות. מעניין אם זה יקרה גם באנבידיה. השוק פשוט השתגע. רע זה טוב וטוב זה רע.
  • 1.
    על סמיקונדקטורס...בהצלחה. (ל"ת)
    אין אין 25/02/2021 08:14
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.