פרופ' ירון עוז ופרופ' אריאל פורת נשיא האוניברסיטה בביקור בכיפה עם הטלסקופ, ללא קרדיט
פרופ' ירון עוז ופרופ' אריאל פורת נשיא האוניברסיטה בביקור בכיפה עם הטלסקופ, ללא קרדיט

המומחה הישראלי לקוואנטים - "המחשב הקוואנטי יהיה בשימוש משמעותי כבר ב-2030"

פרופ' ירון עוז, ראש המרכז למדע וטכנולוגיה קוואנטית באוניברסיטת תל אביב - על המהפכה שתהיה אפילו גדולה ממהפכת ה-AI; וגם - ישראל על המפה בטכנולוגיות מחשוב קוואנטי


הדס ברטל | (38)

אנחנו בעיצומה של מהפכת ה-AI, אבל כולם כבר רואים את המהפכה הבאה שאומרים שתהיה אפילו גדולה יותר - מהפכת המחשוב הקוואנטי. ענקיות הטק ובמיוחד גוגל ו-IBM מובילות את המירוץ ויש שורה של חברות עם פעילות יחסית קטנה, שמהוות חלק מהקבוצה המובילה ועל זה הן מקבלות בוול סטריט שווים של מיליארדים רבים. הקוואנטים הוא תחום חם באקדמיה, מתחיל להיות חם בתעשייה, ולוהט בוול סטריט.

מספרים לנו שהמחשוב הקוואנטי יידע למצוא נוסחאות מהירות לתרופות, יפתור בעיות שעד היום לא היו פתירות ובעיות נוספות, בשל העובדה שהכוח החישובי שלו עולה פי מאות אלפים על המחשב הקלאסי. נפגשנו לשיחה עם פרופ' ירון עוז ראש המרכז למדע וטכנולוגיה קוואנטית באוניברסיטת תל אביב. 

עוז כחוקר מוביל בתחום אומר שישראל על המפה, אבל לא בפיתוח המחשבים עצמם אלא בממשקים שייהיו חלק מהפלטפורמה הכוללת של מחשוב קוואנטי. מהו מיחשוב קוונטי, כיצד הוא עובד ומהי הבשורה בו?

"מחשב קלאסי מבוסס על פיזיקה קלאסית שהינה דטרמיניסטית, ומתארת היטב את הדינמיקה של מערכות גדולות כמו מכוניות, חלליות, ומטוסים. הפעולות של מחשב קלאסי ברורות לנו: המחשב עובד עם ביטים הנמצאים במצבי  0 או 1, וכשמבצעים חישוב כגון חיבור שני מספרים, מתקבלת תוצאה אחת. אם נסתכל במצבו של מחשב קלאסי בכל שלב של החישוב, נראה אפסים ואחדים בשרשרת ארוכה, ובכל שלב של החישוב  מתבצעת פעולה כלשהי על שרשרת זו.

"מחשב קוונטי, מבוסס על פיזיקה קוונטית- הפיסיקה שמתארת חלקיקים זעירים, כגון אלקטרונים או פוטונים. החוקים של הפיזיקה הקוונטית שונים מאד מחוקי הפיזיקה הקלאסית. בניגוד לחלקיק הקלאסי, החלקיק הקוונטי לא חייב להיות במצב אחד, אלא יכול להיות במספר מצבים בו-זמנית. את הביט במחשב הקלאסי שנמצא במצב 0 או 1, מחליף במחשב הקוונטי הקיוביט שיכול להיות בסופרפוזיציה של 0 ו-1 כלומר, הקיוביט יכול להימצא בו-זמנית גם ב-0 וגם ב-1. כאשר נבצע מדידה של הקיוביט, אנחנו נקבל תוצאה אחת שהיא הסתברותית – בהסתברות מסויימת נקבל 0 ובהסתברות אחרת ( שיכולה להיות זהה) נקבל 1. האפשרות להימצא בסופרפוזיציה מאפשרת סוג של מקביליות חישובית -  במקום לבצע חישוב באופן טורי, נבצע חישוב מקבילי על אוסף מצבים.



פרופ' ירון עוז, ללא קרדיט

"אם חלקיק קלאסי רוצה לנוע ממקום א' למקום ב', הוא ינוע במסלול אחד, הקצר ביותר. כך המחשב קלאסי מתקדם בחישוב. לעומת זאת, החלקיק הקוונטי ינוע בכל המסלולים בו-זמנית, ובכל פעם שנמדוד אותו, נמצא אותו במקומות השונים בהסתברות הניתנת לחישוב. כך גם מתבצע החישוב במחשב הקוונטי. המחשב הקוונטי איננו שדרוג של המחשב הקלאסי, אלא משהו אחר לחלוטין. הבנייה של המחשבים האלה היא מורכבת - צריך לשמור את הקיוביטים במצבים קוונטיים עד המדידה. לשם כך חברת גוגל, למשל, מחזיקה את יחידת החישוב הקוונטי בטמפרטורות נמוכות מאד.

"תכונה אחרת ייחודית לעולם הקוואנטי היא השזירה, או באנגלית: entanglement. כדי להסביר זאת נחשוב למשל על הניסוי הבא. ניקח שני כדורים בשני צבעים שונים, אדום וכחול, ונשים אותם על השולחן. נאמר לשני אנשים לעצום עיניים ולקחת כדור אחד. לאחר מכן נשלח אותם למקומות מרוחקים. אדם אחד פותח את היד, רואה אדום, ומסיק כי בידי השני נמצא הכדור הכחול. זו נקראת קורלציה קלאסית. בניסוי דומה במכניקה הקוונטית, הצבע לא נקבע עד שהאדם יפתח את היד, כי הכדורים נמצאים בסופרפוזיציה, כלומר שני הכדורים נמצאים בו זמנית באותו הצבע. לאחר שפתח את היד (מדידה בשפה הקוונטית) נקבע אצלו צבע כלשהו, וזה מאלץ את הצבע האחר אצל האדם השני, למרות שאין ביניהם תקשורת. משמעות הדבר במחשב קוונטי היא שניתן להשפיע על האלגוריתם על ידי פעולה בחלק אחר של התוכנה, כיוון שהקיוביטים שזורים. בנוסף, ברשת תקשורת קוונטית, המחשבים הקוונטיים בתחנות השונות יחוברו על ידי שזירה.

קיראו עוד ב"BizTech"

"תכונה אחרת ייחודית לעולם הקוונטי היא אי היכולת להעתיק. בעולם הקלאסי אין מגבלה על מספר העותקים של מסמך כתוב, אודיו או וידאו. במכניקה הקוונטית למצב הקוונטי יש עותק אחד בלבד, ואי אפשר לשכפל אותו. אם נאזין לערוץ תקשורת קוונטית, נשמיד את ההודעה, כי אין אפשרות לשכפל אותה -  אי אפשר להאזין. זהו הבסיס לחסינות ערוץ תקשורת קוונטי.

"המעבר לטכנולוגיה קוונטית אינה שדרוג של המחשוב הקלאסי, אלא פיזיקה אחרת ומתמטיקה אחרת לחלוטין, ולכן יש לה יכולות פוטנציאל לפתור בעיות שמחשב קלאסי לא יכול. מחשב קוונטי יכול לפצח את ה-RSA, שזו שיטת ההצפנה הסטנדרטית שנמצאת באינטרנט היום, ומבוססת על בעיה בתורת המספרים של פירוק מספר גדול לגורמים ראשוניים. עד היום לא נמצא אלגוריתם קלאסי, שיכול לפצח לפתור בעיה זו בזמן ריאלי, אבל מחשב קוונטי יכול.

היכן הוא יכול לתרום ואילו בעיות הוא צפוי לפתור?

"המחשב הקוונטי עשוי לתרום בתחומים רבים כגון: כימיה, ביולוגיה ופיתוח תרופות, בעיות אופטימיזציה בתעשייה,  בתחום הפיננסים ועוד.  כך למשל, הבנת מולקולות בכימיה על מנת להשתמש בהן לגילוי תרופות דורשת הבנה של רמות האנרגיה והמצבים הקוונטיים של המולקולות.  מחשב קוונטי יוכל לעשות את החישובים הנדרשים באופן יעיל יותר, כאשר הוא משתמש בסופרפוזיציה ובשזירה.

"מחשב קוונטי יכול להיות יעיל בפתרון בעיות מרובות דאטה. במחשב הקלאסי שרשרת של  N ביטים מאחסנת N אפסים ואחדים. לעומת זאת, N קיוביטים מחזיקים 2 בחזקת N  מצבים בגלל השזירה, ולכן למחשב הקוונטי יש פוטנציאל לעבד כמויות עצומות של מידע.

האם יש מקומות בעולם או תעשיות בהם מיחשוב קוונטי כבר נמצא בשימוש?

"בשנות ה-80 החלו לחשוב על מחשוב קוונטי, אבל הטכנולוגיה התפתחה בעיקר בעשור האחרון, ונבנתה היכולת לשלוט בקיוביטים ולבצע חישובים באמצעותם. מאידך, בגלל הקושי לבודד את המערכת הקוונטית מהסביבה הקלאסית, השגיאות של המחשב גדולות, והוא עדיין לא יכול לבצע חישובים מאוד מדויקים. האתגר של כל החברות שעוסקות במחשוב קוונטי הוא להקטין את השגיאות. אם השגיאה יורדת מתחת לסף מסוים, אפשר להשתמש בקוד קוונטי לתיקון שגיאות על מנת להגיע לדיוק גבוה, וזה מה שמתפתח כעת - הורדת השגיאה מתחת לסף. יש חברות המצהירות שהן קרובות לסף לתיקון שגיאות, וכן מדווחות על יכולות להגדיל באופן ניכר את מספר הקיוביטים. ההערכה היא שבשנת 2030 יהיו מחשב קוואנטים עם עליונות על המחשב הקלאסיים החזקים ביותר.


  

פרופ' ירון עוז עם נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אריאל פורת בביקור במעבדתו החדשה של דר' יונתן ישראל, ללא קרדיט





מה מקומה של ישראל בקידום המחקר המחשוב הקוואנטי או היכן יש את המעבדות המתקדמות בעולם?

מחקרים רבים מתבצעים  בארה"ב ובסין, וזה קשור להשקעות ממשלתיות רבות בסין - מחצית הסכום שמושקע על ידי ממשלות בעולם בתחום המחשוב הקוואנטי - ולהשקעות פרטיות בארה"ב של חברות פרטיות דוגמת גוגל, אמאזון או IBM. בישראל קמו כבר סטרטאפים שעוסקים בעיקר בפיתוח חלקים של  מחשבים קוואנטים - התשתיות והמשאבים לבניית מחשבים קוונטיים שלמים עדיין מוגבלות.

 

סיכונים אפשריים לתעשייה? 

קיים החשש שמחשב קוואנטי יפרוץ את הצפנה הנמצאת בשימוש היום, ויהיה צורך להחליף את מערכות ההצפנה. כמו בכל טכנולוגיה מתקדמת, אפשר לפתור בעיות חשובות באמצעות מחשב קוונטי ואפשר גם לגרום לנזק.

אנחנו עדיין מנסים להתמודד עם מהפכת ה-AI, איך היא תתקיים לצד מחשוב קוואנטי?האם מחשוב קוואנטי יטרוף שוב את הקלפים בשוק העבודה למשל?

יש חיבור בין חישוב קוואנטי ל-AI: מערכות לומדות המבוססות על טכנולוגיה קוואנטית. מחשב קוואנטי לא צריך לפתור בעיה שמחשב קלאסי יכול לפתור באופן יעיל. החיבור הנכון בין הקלאסי לקוואנטי הוא שיתוף פעולה בין יחידות החישוב, וחלוקת מטלות נכונה בין שני סוגי המחשבים.

 

הוספת תגובה
38 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(38):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 28.
    אנונימי 18/02/2026 21:33
    הגב לתגובה זו
    יש לשתף בפרויקטים כאלה רק אנשים עם סיווג ביטחוני מתאים.
  • 27.
    אנונימי 18/02/2026 08:15
    הגב לתגובה זו
    חסידי הביטקויין מסבירים שערכו נובע מכך שכמות כרייתו מוגבלת על ידי אלגוריתם שלא ניתן לפיצוח.האם מחשב קוואנטי יפצח את אלגוריתם הביטקויין
  • 26.
    קראתי והבנתי כלום (ל"ת)
    אנונימי 18/02/2026 06:52
    הגב לתגובה זו
  • 25.
    אהרון 18/02/2026 03:00
    הגב לתגובה זו
    לגמרי. הזיות של שרלטנים
  • 24.
    אהרן 17/02/2026 23:07
    הגב לתגובה זו
    האם מחשב קוונטי יוכל לפצח את הבלוקציין
  • מה יעלה בגורלו של הבנק (ל"ת)
    אנונימי 18/02/2026 07:45
    הגב לתגובה זו
  • חמור ילכו לבנקים הרבה הרבה הרבה יותר כסף מאשר בביטקויין!!!! (ל"ת)
    אנונימי 17/02/2026 23:23
    הגב לתגובה זו
  • 23.
    אנונימי 17/02/2026 22:21
    הגב לתגובה זו
    Rgti5000% זה הזוי
  • 22.
    אנונימי 17/02/2026 22:04
    הגב לתגובה זו
    ההערכה היא שבשנת 2030 יהיו.....זאת בעצם משאלת לב
  • 21.
    תעודת סל של התחום QTUM עושה את העבודה (ל"ת)
    פחות סיכון יותר סיכוי 17/02/2026 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    המחשב הקוונטי מסוגל לפתור רק חלק מזערי ממה שמחשב רגיל מסוגל (ל"ת)
    מהנדס מחשבים הטכניון 17/02/2026 20:20
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    ראובן 17/02/2026 18:58
    הגב לתגובה זו
    יש לנו כמה חברות בתחום. הכי רצינית זו קלאסיק סטארטאפ קוואנטים ישראלי שהוקם על ידי פרופ מיכאל בן אור חתן פרס ישראל ופרס טיורינג ופרופ אהוד שפירא לשעבר נשיא מכון ויצמן יחד עם יזמים נוספים מהתעשייה. החברה מפתחת מחשב קוונטי בטכנולוגיה פוטונית כלומר מבוסס על פוטונים חלקיקי אור ולא על מוליכי על או יונים לכודים. היתרון בגישה הזאת הוא אפשרות לפעול בטמפרטורת חדר מה שמפשט את התשתית ההנדסית ומקטין עלויות תפעול. זו חברה שתהיה שווה הרבה מאוד מיליארדים או שיקנו אותה או שתיסחר בוול סטריט לדעתיהחברה גייסה עד היום מעל 400 מיליון דולר ממשקיעים בינלאומיים לרבות קרנות הון סיכון וגופים אסטרטגיים והיא מפעילה מרכזי פיתוח בישראל ובאירופה. קלאסיק מתמקדת בבניית מחשב קוונטי אוניברסלי שניתן להרחבה עם יעד להגיע ליתרון חישובי בתחומים כמו כימיה חישובית פיתוח תרופות וסימולציות מורכבות. למרות ההתקדמות מדובר עדיין בטכנולוגיה בשלבי פיתוח מתקדמים שטרם הגיעה לפריסה מסחרית רחבה.
  • 18.
    מיכל 17/02/2026 18:45
    הגב לתגובה זו
    עכשיו המחירים זה הימור אבל מבין 4 מניות מספיק שאחת תצליח שיהיו רווחים
  • אנונימי 17/02/2026 20:35
    הגב לתגובה זו
    והיא הסבה לה הפסדים מעל 20% ! ייתכן שהרווח שלך נובע מהקוקטייל של מניות במחקר הקוונטים. כמו שציינת תיק מניות קוונטים ולא רק על מניה אחת. מכל מקום אני מאמין שתפרוץ יום אחד.
  • 17.
    לה לופ 17/02/2026 18:39
    הגב לתגובה זו
    גם המחשב הקוונטי יהפוך לעוד אקזיט.הישגי המדינה ומעדניה צריכים לקדם את הכלכלה והחברה שלנו ולא של תעגידי ענק עולמיים.מתי נפסיק לפתח בשביל אחרים
  • חיישראל 17/02/2026 20:45
    הגב לתגובה זו
    מה קשור השוחד אתם אומרים אני רואה באקזיטים סוג של שוחד שמנהלי החברה מבצעים על חשבון המפתחים . לא בהכללה כמובן כל אקזיט לגופו. מישהו בכלל חקר מצב העניינים במפעל שביצע אקזיט וחקר את העובדים והמנהלים
  • 16.
    מהפכה גדולה מהAI זה שקר או חוסר הבנה מוחלט! (ל"ת)
    אנונימי 17/02/2026 18:33
    הגב לתגובה זו
  • חיישראל 17/02/2026 20:50
    הגב לתגובה זו
    אחד קלאסי ואחד קוונטי לעתיד. כלומר אחד ישלים את השני . אין מרוץ בין שניהם אלא העצמה. וזה אמור להדאיג את המפתחים וראשי ממשלות.
  • 15.
    אבי קריות 17/02/2026 16:13
    הגב לתגובה זו
    יכול להיות שאני סתום
  • 14.
    ליאת מתמטיקאית 17/02/2026 15:40
    הגב לתגובה זו
    ההסבר היה מעניין אבל חסר מה עושים עם זה. עליונות חישובית נקודתית לא בהכרח מתורגמת לערך כלכלי. הפער בין ניסוי מבוקר במעבדה לבין מערכת יציבה שעובדת בתעשייה הוא עצום. ועדיין עצם היכולת לשלוט בשזירה ובסופרפוזיציה בקנה מידה הולך וגדל היא הישג מדעי משמעותי.
  • 13.
    אנונימי 17/02/2026 15:10
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי חצי מהמילים אבל אם זה יעזור למצוא תרופות יותר מהר אז שיביאו כבר.
  • חיישראל 17/02/2026 20:52
    הגב לתגובה זו
    צריך להוציא תואר דוקטור בפיזיקה עמ להבין לעומק.
  • 12.
    אנונימי 17/02/2026 15:44
    הגב לתגובה זו
    תנו רמז לפחות
  • חיישראל 17/02/2026 20:57
    הגב לתגובה זו
    הוצאות והפסדים בעיקר. רק אנשי ממון וחזון יכולים להשקיע במניות אלה. אלה לא מניות לטפח תיק השקעות רווחי
  • Ionq (ל"ת)
    אנונימרפיי 17/02/2026 17:46
    הגב לתגובה זו
  • קובי 17/02/2026 16:37
    הגב לתגובה זו
    זה מספיק
  • גוגל (ל"ת)
    אנונימי 17/02/2026 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אנונימי 17/02/2026 15:11
    הגב לתגובה זו
    במכבי תל אביב לפני 40 שנה
  • 10.
    איך אני אוהב מומחים שמתנבאים. אז אני מעריך שזה יהיה תוך שנהשנתיים מכסימום. (ל"ת)
    אנונימי 17/02/2026 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 17/02/2026 14:36
    הגב לתגובה זו
    הקפיטליסטים לא רואים בעיניים בדרך להפוך את כולנו כולל הם למיותרים..
  • 8.
    תוכלו להעלות שמות של קוונטיות בארהב (ל"ת)
    אנונימימתעניינת 17/02/2026 14:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אפל...לו 17/02/2026 14:11
    הגב לתגובה זו
    אני מלגזן בנמאל השדוד מרביח 60000 שח ברוטו בחודש
  • 6.
    בכירה בביוטק 17/02/2026 13:40
    הגב לתגובה זו
    כמי שעובדת בתחום הביוטק הפוטנציאל אמיתי. חישוב מצבים מולקולריים מורכבים הם צוואר בקבוק בפיתוח תרופות. אם מחשב קוונטי יוכל לקצר תהליכים של שנים לחודשים זה מהפכה של ממש. עם זאת צריך לזכור שגם אחרי חישוב מוצלח יש ניסויים קליניים רגולציה ייצור. כלומר זה כלי חזק אבל לא פתרון קסם
  • 5.
    מהנדס 17/02/2026 13:09
    הגב לתגובה זו
    מי שעובד בחומרה יודע שהאתגר הוא לא רק מספר הקיוביטים אלא יציבות ורעש. כולם מדברים על עליונות קוונטית אבל בלי תיקון שגיאות סקלאבילי זה נשאר ברמת הדגמה. ועדיין ההתקדמות בחמש השנים האחרונות משמעותית מאוד.
  • 4.
    מדען אמיתי 17/02/2026 13:03
    הגב לתגובה זו
    הדיון על מחשוב קוונטי מזכיר במידה רבה את ימי ראשית האינטרנט. גם אז היה קשה להסביר לציבור מה בדיוק הערך המוסף. כאן מדובר בשינוי תפיסתי עמוק יותר כי זו לא אבולוציה של מחשב מהיר יותר אלא פרדיגמה אחרת של חישוב. עם זאת חשוב להיזהר מהבטחות יתר. פיצוח RSA לדוגמה הוא תרחיש תיאורטי שקיים כבר שנים אבל היישום בפועל דורש אלפי ואולי מיליוני קיוביטים מתוקנים. האתגר ההנדסי עצום. מאידך עצם ההתקדמות ביכולת לשלוט במערכות קוונטיות היא הישג מדעי מרשים בפני עצמו. ישראל אכן חזקה בשכבת האלגוריתמיקה והחומרה התומכת והשאלה היא האם תהיה כאן גם תעשייה מלאה או שנישאר ספקי טכנולוגיה לחברות ענק מחול.
  • 3.
    מדען בדימוס 17/02/2026 13:00
    הגב לתגובה זו
    2030 זה ממש מעבר לפינה. השאלה אם באמת נגיע לתיקון שגיאות מלא עד אז או שזה אופטימי מדי.
  • 2.
    כל פעם הם מזכירים את ההצפנה חוץ מזה כלום (ל"ת)
    אין אלגוריתמים קוונטים 17/02/2026 12:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמרו את זה קודם לא משנה יגידו גם אחרו (ל"ת)
    עושה חשבון 17/02/2026 11:58
    הגב לתגובה זו