האם נפטרה והותירה את רוב הדירה לאחד מששת האחים; פרצה מלחמת אחים - איך זה נגמר?
הסכם שמבטל את הצוואה
במהלך הדיונים נחתם הסכם בין הנתבע לאחד מהאחים שטען שהוא נציגם של כל יתר האחים. בהסכם נקבע כי לאחר מכירת הדירה, הנתבע יקבל 1.75 מיליון שקל, ואילו יתר האחים 1.25 מיליון שקל. בנוסף, הוסכם כי הכספים שנמצאים בבנק יתחלקו בין הנתבע ליתר האחים, כך שהנתבע יקבל 33% ויתר האחים 66%. בהסכם נאמר גם כי אם הדירה תימכר בסכום מעל 3 מיליון שקל, ההפרש יתחלק בין 6 האחים שווה בשווה. כמו כן נקבע כי ההסכם מבטל את הצוואה אחרונה של המנוחה והמנוח. רק הנתבע ואחד מהאחים שלכאורה ייצג את האחים, חתמו על ההסכם, כאשר יתר האחים לא חתמו. האחים הגישו תביעה לבית המשפט כנגד הנתבע בדרישה לאכוף את ההסכם ולפסוק להם פיצוי של 750 אלף שקל, לאחר שהנתבע חזר בו. מנגד הגיש הנתבע תביעה כנגד אחים בדרישה להצהיר כי מכח הלכת השיתוף ששררה בין הוריו, אימו זכאית להירשם כבעלת מחצית מכלל הזכויות שהיו רשומות ע"ש המנוח, כך שמחצית מהזכויות בדירה תועבר לעיזבון האם, וכפועל יוצא, חלקה של האם בדירה יעמוד על 75% (ולא 50% כפי שמופיע ברשומות) וחלק זה יתחלק בין יורשיה בהתאם לצוואתה אחרונה.כל הניסיונות להביא לידי הסדר מכובד לא עלו יפה
השופט יהורם שקד מציין בפסק דינו כי ניסה להביא את הצדדים לידי הסדר. "לאחר הצדדים נשמעו ולאחר שכל ניסיונותיי להביאם לכדי הסדר מכובד לא עלו יפה". השופט מצא כי טענותיהם של התובעים (האחים) מסתכמות בעובדה אחת, כי אחד מהאחים בשם יתר האחים, ניהל משא ומתן עם הנתבע באשר לחלוקת עזבון, ובסופו של יום, נחתם ההסכם מחייב. לטענתם, הנתבע ידע היטב כי אחד מהאחים חתם בשם כל יתר האחים והוא היה מודע לכך כי הוא קיבל הרשאה מיתר האחים. בנוסף טענו התובעים כי ההסכם שנחתם עונה על כל היסודות בהתאם לדיני החוזים ודיני הירושה, ולמרות זאת, לאחר חתימת ההסכם דרש הנתבע כי שאר האחים יחתמו אף הם על ההסכם מסיבה בלתי ברורה. זמן קצר לאחר חתימת ההסכם חזר בו בחוסר תום לב ומשיקולי כדאיות. התובעים טענו כי: "אכיפת ההסכם תעשה משפט וצדק. הצדדים כולם הגיעו לכלל מסקנה כי ביצוע צוואת המנוחה אינו ראוי, אינו נכון ואינו צודק. המנוחים בחייהם מעולם לא ערכו אפליה בין ילדיהם ונהגו בשוויון מלא עם כל ילדיהם וההסכם מהווה הגשמת ערכי השוויון וההגינות לאורם חינכו המנוחים את כל ילדיהם". מנגד, טען הנתבע כי התביעה לאכיפת הסכם הוגשה על ידי האחים בחוסר תום לב, רק לאחר שמשכו את התנגדותם לקיום צוואת המנוחה, כאשר בכתב ההתנגדות לא ציינו ולו ברמז כי קיים הסכם. "התנהלות הנתבעים לאורך כל הדרך מצביעה על חוסר תום ותביעה זו נולדה רק לאחר שהבינו כי התנגדותם לצוואת המנוחה חסרת כל סיכוי ומשחזרו בהם מהתנגדותם לצוואת המנוחה, אין הם יכולים לטעון כנגדה". הנתבע טען כי חתם על ההסכם אשר המפחית מחלקו בעיזבון, מתוך רצון לשמור על השלום והאחווה במשפחה, ועל מנת להימנע מסכסוך משפטי ובתנאי שכל האחים יחתמו על ההסכם. היה על נציג האחים להחתים את כל האחים על ההסכם כתנאי לתוקף ההסכם, ומהדבר לא נעשה, הודיע הנתבע על ביטול ההסכם.
האם נחתם הסכם מחייב?
השופט שקד קבע כי השאלה המשפטית היא האם נחתם בין הנתבע לנציג האחים הסכם מחייב? או שמא נחתם ביניהם הסכם שהותנה בחתימת יתר האחים, שבהיעדר חתימתם של האחים, היה הנתבע רשאי להודיע כי ההסכם איננו מחייב אותו. השופט שקד מצטט בפסק דינו את חוק השליחות, המסדיר את היחסים בין שולח, שלוח וצד ג': "נדרש אדם להיזקק לפעולת שלוח, רשאי הוא שלא להכיר בשליחות כל עוד לא הוצגה לפניו הרשאה בכתב ולא נמסר לו העתק ממנה". סעיף נוסף בחוק אומר: "לא ידע הצד השלישי בשעת הפעולה שהשלוח פועל ללא הרשאה או בחריגה מהרשאתו, הברירה בידו, כל עוד לא נודע לו על אישור הפעולה, לראות את השלוח כבעל דברו או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע מן השלוח את נזקו". השופט קבע כי נציג האחים לא קיבל הרשאה לפעול בשם האחים. "מסקנתי הברורה היא כי לא הייתה הרשאה לפעול בשם האחים, לא מראש ולא בדיעבד אלא לכל היותר, רק לאחר שהנתבע הודיע לאחים כי מבחינתו ההסכם אינו בתוקף. השופט מציין כי בשיחה בין האחים שהובאה כראיה במשפט, ניתן היה לשמוע כי נציג האחים (לכאורה) אף אומר בשיחתו עם הנתבע כי: "תשמע, אנחנו סגרנו בינינו, אני צריך לסגור איתם גם". השופט שקד מציין כי "בפנינו ראיה ברורה וחד משמעית כי פעל בשם עצמו בלבד, לא בשם יתר האחים". השופט קבע גם כי לא ניתנה לו תשובה מהאחים מדוע לא חתמו על ההסכם. "לא רק שלא הוכח כי נציג האחים (לכאורה) פעל בשליחותם של האחים, אלא הוכח בדיוק ההיפך מכך וכפועל יוצא, להסכם שנחתם אין כל תוקף שיש בו לחייב את הנתבע באילו מעיקרי ההסכם". השופט ביקר את התנהלותם של האחים וקבע: "אני סבור כי טענותיהם של האחים בעניין זה נגועות גם בחוסר תום לב. להתרשמותי, האחים ידעו גם ידעו על ההסכם שנחתם בין הנתבע לאחיהם, וחרף זאת הם נמנעו מלחתום עליו, כאשר טענתו של הנתבע משל נציג האחים והאחים ביקשו להקדים את ביצועו של ההסכם (הליכה לבנק ומשיכת כספים לחלוקה) טרם שיחתמו על ההסכם, יש לה על מה לסמוך". "התנהלותם של האחים תואמת גם את שיטת 'מצליח', כלומר האחים הכמינו את ההסכם כשמונה חודשים שבמהלכם ניהלו הליך של התנגדות לצוואתה האחרונה של המנוחה ועתירה לקיים אחר צוואת 87, שלהזכיר היה בה להעניק להם 5/6 מכלל העיזבון, ורק כאשר הבינו כי אין כל תוחלת לעתירתם לקיים את צוואת 87, "נזכרו" לפתע בהסכם ועתרו לקיומו. השופט שקד קבע כי הוא דוחה את תביעתם של האחים לאכיפת ההסכם ולקבלת 750 אלף שקל מכח ההסכם. באשר לתביעתו של הנתבע, כי מכח הלכת השיתוף אימו זכאית להירשם כבעלת מחצית מכלל הזכויות שהיו רשומות ע"ש המנוח, כך שמחצית מהזכויות בדירה תועבר לעיזבון האם, וכפועל יוצא, חלקה של האם בדירה יעמוד על 75%. קבע השופט כי למרות שצוואת האם מוכיחה כי היא ראתה עצמה כבעלים של 75% מהדירה. "בכל הכבוד, האמור בצוואה מורה על חלוקת זכויותיה של המנוחה בדירה בין ילדיה ולא ברור לי כיצד עולה מהצוואה כי המנוחה ראתה עצמה כבעלים של 75% מהזכויות בדירה. כך או כך, דבר לא מנע מהמנוחה לדרוש מילדיה לרשום את הדירה בהתאם לזכותה מכח הלכת השיתוף, לדרוש כי יסתלקו לטובתה או לעשות כל דבר אחר שיהיה בו לקבע ולשמר את זכותה הנטענת בדירה. השופט דחה את שתי התביעות והותיר את צוואתה האחרונה של האם בתוקף, ואמר כי "יש להצטער כי שני הצדדים, כל אחד בתורו, הגיש תביעה חסרת תוחלת וחסרת סיכוי".- 15.דודי 01/09/2023 16:32הגב לתגובה זוהצוואה האחרונה קובעת אלה עם הוכח שהאם לא הייתה צלולה מבחינה קוניטיבית חבל על מלחמה מיותרת חסרת סיכוי בקיצור בנאדם גם עם עם נישאר לא שבוע לחיות חושב רק על כסף
- 14.אמא מטומטמת זה בטוח. (ל"ת)יעל 13/05/2023 19:06הגב לתגובה זו
- 13.כאשר הצוואה לא מחולקת שווה , מביא לפירוק משפחות (ל"ת)בנימין 13/05/2023 11:38הגב לתגובה זו
- 12.פרידושי 13/05/2023 04:07הגב לתגובה זואחים שלי הרסו לנו את כל המשפחה המורחבת בגלל שאבי האלמן הוריש לאחותי את הבית שלו. בהחלטה צלולה הבין שהיא בת 52 רווקהללא בעל וללא ילדים עם חובות עד הראש בנסיונות יקרים להביא ילדים לעולם!!!! בושה של אחים חזירים שיש להם הכל בחיים!!! פרנסה בשפע!! ילדים!! נכדים!!! טפי עליהם אני מתביישת שהם אחים שלי!!!ניכשלו במצוות כיבוד הורים!! נשארנו אבא שלי, אחותי היורשת ואני מאוחדים ונמשיך לסעוד אותו ולכבד אותו עם כל ההחלטה שלו עד סוף ימיו
- בתור עו"ד אתם עושים טעות יקרה (ל"ת)גדי 13/05/2023 21:46הגב לתגובה זו
- שני 13/05/2023 21:45הגב לתגובה זוהיה לנו משפט ירושה בין האחים עם טיעונים הזויים משלך יש קארמה וחרטטן כמוך שמספר כי לאחותו בת ה25 יש בעיות וחובות לכולם יש חובות תאמין לי ובעיות בסוף האחים שהיו חזירים כמוכם קיבלו הוצאות 120 אלף ש"ח והאחים ניסו להגיש ערעור זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי כי מיידי הפעלנו הוצאה לפועל וסולקו בבושת פנים כמו כלבים וגם שילמו לנו פלוס ריבית
- לאה 13/05/2023 17:47הגב לתגובה זומה אתה מבלבל את המוח ללא בעל זה יתרון וזה שאתה מחפש בכל דבר חסרון כדי לשדוד את כספי ירושה לא תגיע רחוק לבסוף תשמע לי אתם לא תקבלו גם את מה שהיה אמור להגיע לכם חכה להוצאה לפועל לא מאחל לאף אחד
- חן 13/05/2023 17:44הגב לתגובה זוכל הטיעונים שלך שאחותך בת 25 לא יכולה להביא ילדים אז מה הקשר ההורה בדרכ מוריש באופן שווה אלא אם י סיבה אמיתית כגון התנכרות של האחים
- 11.גילי 12/05/2023 22:35הגב לתגובה זובזמן שהאחרים לא עשו דבר למענה. סביר להניח שכאלה אחים/בנים בכל מקרה התנכרו לאח כך שהוא לא ממש הפסיד אותם בגלל הצוואה. החיים הם לא שחור ולבן
- ובתמורה לזה היא השניאה אותו במשפחה...תודה באמת (ל"ת)יעל 13/05/2023 19:08הגב לתגובה זו
- 10.רפי 12/05/2023 17:17הגב לתגובה זוגרמה לסיכסוך מתמשך בין האחים לבן האח המועדף שקיבל את רוב הירושה .למעשה עשתה לו נזק חמור כי שאר האחים ישנאו את האח המועדף. השופט היה צריך להכריע שמן הצדק שהדירה תחולק שווה בין כל האחים
- יניב 12/05/2023 21:36הגב לתגובה זותפקיד השופט לבדוק אמיתות צוואה ולחתור למה שהאם רצתה באמת, מה יהיו ההשלכות זה לא אמור להיות שיקול. אם היית בנעלי היורש והיה לך קשר מיוחד עם אמך והיא תחליט לתת לך יותר גם אז היית חושבת שצריך לחלק בין כולם? כי אני לא.
- 9.הודעה לכל האחים לכו תתרמו את כל הכסף כי לא תהנו ממ 12/05/2023 15:13הגב לתגובה זוהודעה לכל האחים לכו תתרמו את כל הכסף כי לא תהנו ממנו ברגע שנכנסתם להחיל משפטי בין האחים לא יהיה לכם תועלת מהכסף תתביישו לכם אנשים ברמה נמוכה
- 8.לילי 12/05/2023 14:25הגב לתגובה זואני מכירה משפחה שהאמא מתוך דאגה הורישה את הבית לבן שלה כי הוא עני ללא בית או רכוש וכל האחים מסודרים עם בתים והמון כסף. והאחים העשירים רצו גם חלק מהבית הקטן של האמא. וגרמו לסיכסוכים ומריבות.במקום לעזור לאח.
- מטרלו 12/05/2023 19:41הגב לתגובה זוחייבים לעזור לאח הלא מסודר. יש הרבה אנשים שהתנהלו לא נכון כלכלית, לא למדו, היו חסרי אחריות וכו נו אז זה אומר שהאחים אשמים?
- רבנו 13/05/2023 14:44גם אם התנהל לא נכון , למה לא לעזור , אז שישאר עני והשאר יהנו כאילו אין מחר , טוב עשתה האמא וחבל שהאחים לא יזמו מרצונם לעזור , השם ישמור
- 7.אי 12/05/2023 14:09הגב לתגובה זואת המשפחה.
- רועי 12/05/2023 17:21הגב לתגובה זוואולי האח עבד עליה בערוב ימיה ואולי היה היחיד שטיפל בה ודאג לה
- 6.החיים מסובכים 12/05/2023 13:36הגב לתגובה זולא תמיד נכון. איך תחלקו ירושה אם בת אחת מוצלחת עם עבודה ועשירה. ואילו בת שניה לבדה רווקה ובקושי מתפרנסת. האם לא רתצו לדאוג לבת שלכם לאחר מותכם שלא תגיע לעוני וסבל? לא פשוט הנושא. ממש לא.
- ישראלי מודאג 13/05/2023 19:38הגב לתגובה זוגם אם יש מוצלחים יותר ויש מוצלחים פחות צריך לחלק הכל שווה בשווה, אם מישהו רוצה לתת לאחר מחלקו זאת זכותו. הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו שטיפה משנה הוא אם אחד הילדים סעד את ההורים ואז לזמן וההשקעה יש שווי, כלומר להוריד את ההשקעה (שבד"כ מתפרסת על שנים) מהירושה ואז לחלק שווה בשווה..
- אביב 12/05/2023 21:39הגב לתגובה זואם זה לא שווה בשווה ,רושמים את הסיבה וזהו. הדוגמא שנתת מאוד קלה להחלטה זה ברור שצריך לחלק בין שניהם ולתת יותר משמעותית למי שקשה לו יותר. איזון בחיים זה טבעי
- 5.אחים.... 12/05/2023 09:21הגב לתגובה זולחלוקה שווה בין האחיות בכול, עד שהגיעה שכנה ועירבבה את המשפחה, והסיתה 2 אחיות לנשל את אחותן מהירושה, בנוסף התגלה שאחת מהן שדדה את רוב כספי ההורים סבמן מחלת האם, ללא שום עכבות כול שהן ולמרות שיברון הלב שגרמה לאם החולה. התוצאה, האחות השודדת נשארה עם כספי השוד ורק המשיכה לבכות ולהתמסכן ואין יותר משפחה, נגמר הכול! שתדעו, כשמישהו מתחיל עקום, הוא לא יתיישר עם הזמן, ומישהי שדאגה להעביר את כול חייה בטפילות על חשבון אחרים, תמשיך כך לנצח ועדיין תתלונן, תתמרמר ותתבכיין...
- 4.ואאו 12/05/2023 08:38הגב לתגובה זואפרופו ירושות. רוב האנשים לא מודעים לרווח האלטרנטיבי מדירות ירושה. ברוב המקרים תכולת הדירה עשויה להיות בעלת ערך כספי - אספני גבוה. הדבר נכון בעיקר בדירות של אנשים מבוגרים. ככל שיש בדירה פריטים ישנים כמו תקליטים, ספרים, עיתונים ישנים או כל פריט משנות החמישים, יש מצב שמדובר על פריטי אספנות בעלי ערך כספי משמעותי. אם אתם רוצים לדעת כיצד להעריך את תכולת הדירה באופן עצמאי חפשו בגוגל "פינוי ירושות ואספנות" וקבלו מאמר מדוייק של יוסף האוסף שמסביר איך להעריך באופן עצמאי את תכולת הדירה.
- 3.אלון 12/05/2023 07:23הגב לתגובה זומקדשים את הכסף ולא את התורה ולכן המשפחות קרועות.כואב הלב
- 2.אלי תל אביב 12/05/2023 07:13הגב לתגובה זומשפחה מפורקת לדורות הכול הודות לאם לא חכמה ואח חמדן. הללוייה!
- 1.מה צודק 11/05/2023 22:29הגב לתגובה זוהיו לה סיבות להורשה.נקודה.רכוש האב יחולק שווה רכוש האם כפי שציוותה
- "נקודה"???אתה תרח מתקופת בן גוריון?? (ל"ת)חייל 12/05/2023 08:47הגב לתגובה זו
צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר
ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"
בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.
הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.
הפגמים בצוואה לא היו שוליים
הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.
רכשה דירה, חיכתה שנה וחצי - ולא תקבל פיצוי
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי הקבלנית איחרה במסירת דירה בראשון לציון, אך הרוכשת לא הוכיחה כנדרש את היקף הנזק מהעיכוב. מנגד, נפסק לה פיצוי של יותר מ-110 אלף שקל בגין ליקויי בנייה, אחסון ציוד ועוגמת נפש, לאחר שנקבע כי הליקויים בנכס לא תוקנו כנדרש
הדירה בראשון לציון היתה אמורה להיות ביתם החדש של בני הזוג חסון כבר בסוף 2019. הם חתמו על הסכם מכר, שילמו את התמורה, תכננו את המעבר - ואז החלו הדחיות. חודש רדף חודש, והדירה לא נמסרה. רק במאי 2021, יותר משנה לאחר המועד החוזי, קיבלו בני הזוג את המפתח. אלא שגם אז, כך לטענתם, הם גילו כי הבית החדש רחוק מלהיות מושלם. ליקויים, רטיבויות, עבודות שלא הושלמו - והדרך לבית המשפט היתה קצרה.
פסק דין שניתן החודש בבית משפט השלום בתל אביב־יפו על ידי השופט אבי כהן מצייר תמונה מורכבת, שמוכרת היטב לרוכשי דירות בישראל: קבלן שמאחר במסירה, רוכשים שמנסים להוכיח נזק, ומאבק משפטי שבו לא כל טענה, גם אם מתקבלת עקרונית, מזכה בפיצוי כספי. בסופו של יום, הרוכשת זכתה בפיצוי של יותר מ-110 אלף שקל, אך לא בגין האיחור במסירה, אלא דווקא בשל ליקויי הבנייה ועוגמת הנפש שנגרמה לה. התביעה הוגשה ב-2022 על סכום של כ-377 אלף שקל. התובעים, מאיר חסון ז"ל ורעייתו מרים חסון, טענו כי הנתבעת, אלציון עולה, הפרה את התחייבויותיה כלפיהם - הן באיחור ממושך במסירת הדירה והן בביצוע לקוי של עבודות הבנייה. במהלך ניהול ההליך הלך מאיר חסון לעולמו, ורעייתו המשיכה לנהל את התביעה לבדה, לאחר ששימשה קודם לכן אפוטרופוסית שלו.
לפי הסכם המכר, הדירה היתה אמורה להימסר עד ה-30 בנובמבר 2019. בפועל, החזקה נמסרה רק ב-5 במאי 2021 - איחור של כ-17 חודשים. אין מחלוקת בין הצדדים על כך שמדובר באיחור משמעותי. גם בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי הדירה נמסרה באיחור, וכי טענות הקבלנית שלפיהן מדובר בנסיבות שאינן בשליטתה, לא הוכחו. הנתבעת ניסתה לטעון כי העיכוב נגרם בשל שינוי נהלים בעיריית ראשון לציון, שחייב קבלת טופסי אכלוס באופן שונה מבעבר, וכן בשל מגפת הקורונה שפגעה, כך לטענתה, בענף הבנייה. אלא שבית המשפט דחה את הטענות האלה. השופט כהן קבע כי מדובר בטענות כלליות, שלא נתמכו בראיות של ממש. לא הוצגו מסמכים רשמיים מהעירייה, לא זומנו עדים רלוונטיים, ולא הובאה תשתית עובדתית שמוכיחה קשר סיבתי בין אותם אירועים לבין האיחור במסירה. “טענות כלליות אינן יכולות לשמש בסיס לפטור מחובת הפיצוי”, כתב השופט, והבהיר כי עצם אזכור המלה קורונה אינו מהווה מלת קסם שפוטרת קבלן מאחריות.
גם טענת הנתבעת, שלפיה השינויים שביקשו הרוכשים לבצע בדירה הם שגרמו לעיכוב, נדחתה. בית המשפט קבע כי סעיף בהסכם המכר, שאפשר דחייה כללית של מועד המסירה ללא קביעת מועד חדש וברור, מהווה למעשה תניית פטור בלתי חוקית. “מדובר בתניית פטור מובהקת במסווה של הסכמה חוזית”, כתב השופט בפסק הדין שפורסם, והוסיף כי הנתבעת לא הוכיחה בפועל שהשינויים אכן עיכבו את הבנייה. אלא שכאן מגיע הטוויסט המרכזי בפסק הדין. אף שבית המשפט קבע כי היה איחור במסירה, ואף שהנתבעת לא הוכיחה הצדקה לאיחור - התובעת לא זכתה בפיצוי עבור הרכיב הזה. הסיבה לכך היא כשל ראייתי. לפי חוק המכר (דירות), הפיצוי בגין איחור במסירה מחושב על בסיס דמי שכירות של דירה דומה. על הרוכש להוכיח מהו שווי השכירות הראוי, ועל בסיסו נגזר הפיצוי.
- היזמית התעכבה שנתיים - וזה מה שנגזר עליה
- קניתם דירה – אבל אין מפתח: כך הפך איחור במסירה לנורמה בענף הנדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אם האיחור הוכח - אין מקום לפיצוי
במקרה הזה, התובעת טענה כי דמי השכירות הראויים לדירה מגיעים לכ-8,500 שקל בחודש, והסתמכה על שתי מודעות אינטרנט לדירות להשכרה באזור. אלא שבית המשפט קבע כי אין בכך די. “שתי מודעות אינטרנט בודדות, שונות באופיין ובמאפייניהן, אינן יכולות לשמש בסיס ראייתי מספק”, נכתב בפסק הדין. השופט הדגיש כי לא הוגשה חוות דעת שמאית, לא הוצגו חוזי שכירות רלוונטיים, ולא הונחה תשתית מקצועית שתאפשר לקבוע את שווי השכירות של הדירה. בהיעדר ראיות מספקות, נקבע כי אין מקום לפסוק פיצוי, גם אם האיחור עצמו הוכח.
