לאחר שהקימו בית מגורים יוקרתי בן שלוש קונות ללא היתר בנייה על קרקע שלא הוקצתה להם, בני זוג ממושב תירוש עתרו לבית המשפט בבקשה לבטל את צו ההריסה שהוצא למבנה. הם טענו כי ההריסה תפגע בזכותם ובזכות בתם לדיור נאות, אך בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה את עתירתם בקביעה נחרצת: "אין להם להלין אלא על עצמם".

בני הזוג, תושבי המושב תירוש, ביקשו להרחיב את מקום מגוריהם. לטענתם, שטח המושב מוגבל ואין אפשרויות רבות לבנייה חדשה. למרות זאת, הם בחרו להקים בית רחב ידיים במגרש שלא הוקצה להם על ידי הרשויות המוסמכות, וללא קבלת היתרי בנייה כדין. מדובר במבנה שאינו צריף ארעי או תוספת שולית, אלא בית מגורים גדול ומפואר, שנבנה תוך השקעה משמעותית, מבלי שעבר את ההליכים הנדרשים בחוקי התכנון והבנייה. בעקבות כך, הרשויות פתחו נגדם בהליכים משפטיים, ובסופו של דבר הוצא באוגוסט 2023 צו הריסה נגד המבנה.

בני הזוג טענו כי הם בעלי "זכויות לבית מקצועי" - מושג המתייחס לזכותם לשימוש קבוע וראוי בנכס בתחומי המושב. בית מקצועי הוא מבנה שבעבר היה מוקם במושבים לצורך למגורים של בעלי מקצוע חיוניים כמו מורים או רופאים, שהם לא חקלאים, אך נותנים שירותים לבני היישוב. במדינת ישראל, זכויות על קרקע במושבים מוסדרות בעיקר דרך רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), והן מחייבות הקצאה מסודרת והיתרי בנייה מתאימים. במקרה הזה, בני הזוג לא קיבלו שום הקצאה מסודרת לקרקע שעליה הם בנו, ולכן לא היה להם בסיס חוקי להמשיך את הפרויקט. המשמעות של זכויות לבית מקצועי היא שניתן להקים מבנה למגורים לצורך פעילות חקלאית או אחרת בהתאם לתנאי האזור, אך בכפוף לכללי ההקצאה ולפיקוח של הרשויות הרלוונטיות. במקרה של בני הזוג, לא רק שהם לא עמדו בדרישות ההקצאה, אלא שהם גם בחרו לבנות באופן עצמאי וללא היתר מתאים, תוך התעלמות מהחוקים ומהתקנות.

בני הזוג טענו כי הריסת ביתם תגרום להם ולבתם נזק בלתי הפיך. לדבריהם, אין להם פתרון דיור חלופי, וכי המגורים בבית זה חיוניים לרווחתם וליציבות המשפחתית שלהם. בין היתר, הם העלו טענות שונות בנוגע למצבם האישי והמשפחתי, וביקשו שבית המשפט יתחשב במצוקתם. הם הדגישו את עקרון "הזכות לדיור נאות", וטענו כי הריסת הבית תפגע בזכות היסוד הזו, שמעוגנת באמנות בינלאומיות ובערכי המשפט הישראלי.

• היתר רביעי בתוך חודש: הכשרה התחדשות תקים 27 דירות בתל אביב
• רותם שני קיבלה היתר בנייה: 85 דירות בפתח תקווה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחת הנקודות המרכזיות שעמדו נגד בני הזוג היתה העובדה שהם לא חדלו מעבודות הבנייה גם לאחר שנודע להם על ההליכים המשפטיים שננקטו נגדם. בזמן שהרשויות פעלו להוציא צווי הריסה ולהפסיק את הבנייה, העותרים המשיכו בעבודות בנייה משמעותיות - מה שלטענת בית המשפט מעיד על זלזול מכוון בחוק. העובדה שהמשיכו את הבנייה לאחר שנפתחו ההליכים נגדם, נתפשה בבית המשפט כהתנהלות חמורה במיוחד. השופטת דנה כהן-לקח ציינה בפסק הדין שלה כי, "כאשר מתנהל הליך משפטי וצו הריסה מרחף מעל ראשם של העותרים, היה מצופה מהם להפסיק כל פעילות בנייה עד להכרעה. המשך העבודות מצביע על חוסר תום לב וניסיון לכפות מציאות חדשה על הרשויות".

מנגד, המדינה והרשויות המקומיות טענו כי אין מקום להקל ראש בבנייה בלתי חוקית, בייחוד כשמדובר במבנה קבוע וגדול שנבנה ללא כל אישור. הרשויות ציינו כי מתן לגיטימציה למעשה שכזה עלול ליצור תקדים מסוכן ולעודד בנייה בלתי חוקית ברחבי הארץ. לטענתן, גם אם לבני הזוג יש מצוקה דיורית מסוימת, אין בכך הצדקה להפרת החוק בצורה כה בוטה. בנוסף, נטען כי העותרים לא פנו לערוצים הרשמיים כדי להסדיר את מעמדם, ולא ביקשו היתר בנייה כדין לפני שהחלו בבנייה. בכך, לדבריהם, הם בחרו להתעלם מההליכים החוקיים ולנסות לכפות על הרשויות בדיעבד הכרה במצב שנוצר שלא כחוק.

לאחר בחינת כל הטענות והנסיבות, בית המשפט קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה של בני הזוג. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "אין להם להלין אלא על עצמם". השופטת כהן-לקח קבעה כי הזכות לדיור נאות, חשובה ככל שתהיה, אינה יכולה לגבור על חוקי התכנון והבנייה - בייחוד כשמדובר בהפרה כה חמורה של החוק. היא ציינה כי "בנייה בלתי חוקית חותרת תחת עקרונות של שלטון החוק, ופוגעת קשות בתכנון האורבני וביכולת המדינה להסדיר את השימוש בקרקעות בצורה מושכלת". עוד הודגש בפסק הדין כי, "מתן הכשר בדיעבד למבנה כזה יוביל למדרון חלקלק וייצור תמריץ לבנייה בלתי חוקית נוספת".

• האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
• הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

השופטת הדגישה מספר נקודות מרכזיות שהובילו לדחיית העתירה:

• היעדר פנייה לערוצים חוקיים – בני הזוג לא ניסו לקבל אישור לפני שהחלו בבנייה, ולא נקטו צעדים חוקיים להסדרת מעמדם.

• סיכון לתקדים מסוכן – אישור הבנייה בדיעבד היה פוגע במערכת התכנון והבנייה ומעודד אחרים לעשות כמוהם.

• אחריות אישית – בני הזוג קיבלו החלטה מודעת לבנות בניגוד לחוק, ולכן עליהם לשאת בתוצאות.

• זלזול בהליכים המשפטיים – המשך עבודות הבנייה למרות צווי ההריסה וההליכים המשפטיים שנפתחו נגדם, העידו על חוסר כבוד לשלטון החוק.

האם היו מקרים בעבר שבהם בתי המשפט אישרו בדיעבד מבנים לא חוקיים?

כן, אך לרוב מדובר במקרים חריגים, שבהם היתה הצדקה מיוחדת כמו טעות שנעשתה בתום לב, מחדל של הרשויות, או כשהיה סיכוי גבוה לקבלת היתר לו היה מוגש בזמן. במקרה הזה, לא היו נסיבות שמצדיקות הכשרה בדיעבד, בייחוד לנוכח העובדה שהעותרים המשיכו בבנייה גם אחרי שהחלו ההליכים נגדם.

מה המשמעות של "זכויות לבית מקצועי" וכיצד זה שונה מזכות רגילה על קרקע?

במושבים, "בית מקצועי" מתייחס לזכות של חבר אגודה חקלאית להקים מבנה מגורים לצורך ניהול המשק. עם זאת, מדובר בזכות מותנית שחייבת להיות מאושרת על ידי רשויות התכנון ורשות מקרקעי ישראל. בני הזוג טענו לזכות כזו, אך מכיוון שהקרקע כלל לא הוקצתה להם - לא היתה להם כל עילה חוקית לבנייה.

מדוע בית המשפט לא שקל סנקציות אחרות, כמו קנס כספי, במקום הריסה?

בתי המשפט רואים בהריסת מבנים לא חוקיים כלי הכרחי לאכיפת חוקי התכנון. אם העונש היה רק קנס, הדבר היה מתמרץ עברייני בנייה להמשיך לפעול בניגוד לחוק, מתוך הנחה שיוכלו פשוט לשלם ולשמור על המבנה.

כיצד המדינה והרשויות מוודאות שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם?

הרשויות פועלות באמצעות אכיפה מוגברת, צווים מנהליים, הריסות מהירות, ומדיניות ברורה של אי-הכשרה בדיעבד. בנוסף, יש פיקוח מוגבר על מושבים ואגודות חקלאיות, כדי למנוע השתלטות בלתי חוקית על קרקעות ציבוריות.

האם בני הזוג עלולים להיתבע גם על שימוש לא חוקי בקרקע?

כן, בנוסף לצו ההריסה, המדינה יכולה לתבוע אותם בגין שימוש שלא כדין בקרקע חקלאית, ולהטיל עליהם קנסות או תביעות פינוי נוספות.

במקרה אחר, ביולי 2023 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז ערעור של הפרקליטות לבטל את החלטת בית משפט השלום בנתניה, שלא התיר את הריסתם של מספר מבנים לא-חוקיים בקלנסואה, שמונעים את הפעלת קו חשמל חדש שכבר הוקם ועדיין לא חושמל. תחילתו של ההליך כשנתיים לפני מתן פסק הדין בערעור, כשהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בפרקליטות המדינה, הגישה בקשה להוצאת צווי הריסה ללא הרשעה, לפי חוק התכנון והבניה, ביחס למספר רב של מבנים המצויים בסמוך לקו החשמל החדש שתוכנן בקלנסואה. המבנים האלה, שנבנו בניגוד לחוק, מנעו את הפעלתו של קו החשמל החדש שהוקם, בהתאם לתמ"א 10, ולכן היה אינטרס ציבורי בהריסתם. התביעה הוגשה כנגד 28  משפחות להם מבנים בלתי חוקיים. בדיון במחוזי נכח גם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ וואליד טאהא (רע"ם). המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד משה שמיר מהמחלקה להנחיית תובעים, טענה בפני בית המשפט כי ההשקעה הרבה שכבר הושקעה בתכנון והוצאה לפועל של קו החשמל החדש, המוערכת בסכומי עתק, עלולה לרדת לטמיון.