בית המשפט המחוזי הכריע: המדינה תוכל להרוס מבנים לא חוקיים בקלנסואה לשם הקמת קו חשמל חדש, לאחר דיון נוסף בתוקף התוכנית
השופט עידו דרויאן-גמליאל, מבית המשפט המחוזי מרכז קיבל את ערעור הפרקליטות לבטל את החלטת בית משפט השלום בנתניה שלא התיר את הריסתם של מספר מבנים לא-חוקיים בקלנסואה, שמונעים את הפעלת קו חשמל חדש שכבר הוקם וטרם חושמל.
תחילתו של ההליך לפני כשנתיים, המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בפרקליטות המדינה, הגישה בקשה להוצאת צווי הריסה ללא הרשעה, לפי חוק התכנון והבניה, ביחס למספר רב של מבנים המצויים בסמוך לקו החשמל החדש המתוכנן בקלנסואה.
מבנים אלה, אשר נבנו בניגוד לחוק, מונעים את הפעלתו של קו החשמל החדש שהוקם זה מכבר, בהתאם לתמ"א 10, ולכן קיים אינטרס ציבורי בהריסתם. התביעה הוגשה כנגד 28 משפחות להם מבנים בלתי חוקיים. בדיון במחוזי נכח גם ח"כ וואליד טאהא, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת.
המדינה, אשר יוצגה על ידי עו"ד משה שמיר מהמחלקה להנחיית תובעים, טענה בפני בית המשפט כי ההשקעה הרבה שכבר הושקעה בתכנון והוצאה לפועל של קו החשמל החדש, המוערכת בסכומי עתק, עלולה לרדת לטמיון.
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף הבהירה המדינה כי קו החשמל כבר הונח ואף נמתחו התיילים, ואילו המניעה היחידה הקיימת לחשמולו הינה קיומם של המבנים הלא חוקיים.
לפיכך, הדגישה המדינה, קיימת דחיפות רבה לדיון והכרעה במהירות המרבית. המדינה תמכה את בקשתה במכתב שכתב מ"מ סמנכ"ל לתכנון ומנהל אגף מערכת החשמל בחברת החשמל, אשר פירט את הצורך החיוני בהקמת הקו וההשלכות הצפויות באם תימנע הקמתו.
"חוסר יכולת לחבר במערכת את תחנות מתקני האגירה השאובה במנרה ובכוכב הירדן וכן פרויקטי ייצור נוספים בצפון", "פגיעה חמורה בשרידות ואמינות מערכת החשמל הארצית" ואף "פגיעה ביכולת אספקת חשמל ליישוב הסביבה ולהתפתחות שלהם, וכלל זה גם קלנסואה".
המבנים, לטענת המדינה, מסכלים הקמת של פרויקט תשתיות לאומי, בעל חשיבות לאומית וחיונית מן המעלה הראשונה למדינה ולציבור, שבכוחו להשפיע באופן משמעותי מבחינה תשתיתית, כלכלית וסביבתית – לטווח הקצר והארוך יותר.
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
- בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
תוקפה של תמ"א 10
כזכור, ערעור ראשון שהוגש על החלטת בית משפט השלום מטעם המדינה התקבל במחוזי והדיון הוחזר לבית משפט השלום להכרעה בנושא תוקפה של תמ"א 10. בפרקליטות טענו כי בהחלטתו השנייה, חרג בית משפט השלום פעם נוספת מההסכמות הדיוניות שבין הצדדים, והכריע שוב בבקשה כולה ללא שמיעת ראיות ודחה את הבקשות למתן צווים.
לאחר מכן הוגש הערעור נוסף שנדון והוכרע כעת על ידי השופט עידו דרויאן גמליאל בבית המשפט המחוזי. השופט קיבל את הערעור שהגישה המדינה וביטל את פסק הדין של בית משפט השלום בנתניה.
עו"ד שמיר טען בדיון כי "נדמה לי ששכחנו את המסגרת בה אנו מצויים. נושא תוקפה של התוכנית להבנתנו הוכרע כבר פעמיים. נכון הוא שבהחלטת מותב זה מיום 3.7 אכן נקבע כי ביהמ"ש השלום יתייחס לתוקפה של התוכנית, ומשכך, לאחר שהתיק חזר לבימ"ש השלום הוגשו סיכומים נוספים, השלמות סיכומים מטעם הצדדים, שוב, הסכמה דיונית שיש לה תוקף מן הסתם של החלטה לפיה כל צד ישלים את סיכומיו בכתב ולאחר מכן תינתן החלטה לעניין תוקפה של התוכנית. הא ותו לא".
בנוסף טען כי השופטת בשלום קבעה באופן מפורש שמדובר בתוכנית שאושרה והיא שרירה וקיימת. מבחינתנו מדובר בעיקר בהוכחת האינטרס הציבורי הבאת אותם גורמים מומחים מטעם משרד האנרגיה וחברת החשמל כדי להראות לביהמ"ש את האינטרס הציבורי שיש כאן ומדובר בסכומי עתק ודמיוניים, שבחלקם ירדו לטמיון".
עו"ד שריפי שמייצג את התושבים טען כי בהחלטה קודמת נאמר כי בית המשפט יחליט כחוכמתו ביחס למוסכם בעניין תוקפה של התוכנית לאחר שמיעת הצדדים. אין ספק שאם אין תוכנית על המקרקעין המאשרת את קו החשמל הרי אין מקום להרוס את המבנים. הטענות, שהועלו לא שגרתיות במשפט פלילי או מעין פלילי אלא מהדין המנהלי".
כמו כן טען כי בדיון בבית המשפט השלום נאמר שאנשים כאן מסכימים כי במקום שהקו יהיה עילי יהיה הוא מתחת לאדמה. מדוע בת"א הסכימה המדינה שקו החשמל יהיה תחתי, מדוע לתושבי קלאנסווה לא תקף עקרון השוויון".
אפליה לעומת תל אביב
"לא יעלה על הדעת שתוכנית מתא"ר כזו לא התקיים פרוטוקול ולא היתה אפשרות להתנגד לה. ביהמ"ש השלום ציין שיש אפליה לעומת תושבי ת"א והמדינה לא הסבירה מדוע אין אפשרות לקו תחתי בקלאנסווה כמו בת"א, ודיברנו על כך שהוראות התוכנית סותרות זו את זו. צוין כי גם בנית הנתיב בתמ"א לא סופית ואפשר עדיין לשמוע את התושבים ולהתחשב בהם.
בנוסף אמר כי "אין תוכניות מתא"ר במגזר הערבי וזו בעיה. לא רק שיש גם הטלי בניה, נמצאים כאן בעלים של אולם אירועים שיש להם תב"ע של אולם אירועים מאושרת מתחת לקו החשמל, איך המדינה לא ידעה זאת. העד היחיד מטעם המדינה בנושא התוכנית ואישורה בכלל לא ידע במה מדובר ולא היה מעורב באישורי התוכנית. צוין גם שמדובר כאן בהריסת מבנים בסיטונאית, דבר חסר תקדים במדינה ללא כל הליך ראוי והוגן וזכות התושבים. המדינה מדברת על כך שצריך לטפל דחוף בעניין הזה אך מדובר בהחלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2005 ומאז חיכו 18 או 17 שנה ונזכרו שצריך לטפל בעניין הדחוף הזה ואם אחרי 17 שנה נזכרו אז זה לא כל כך דחוף".
בהסכמת הצדדים, הוחלט כי הדיון יוחזר לבית המשפט השלום, שוב, לשם הכרעה בתוקפה של התוכנית החלה על המקרקעין. ככל שייקבע שהתוכנית שחלה במקרקעין בתוקף, יימשך ההליך וישמעו עדויות בנוגע להוכחת יתר רכיבי הבקשה לצו הריסה ללא הרשעה.
- 1.יוסי 11/07/2023 17:10הגב לתגובה זולהרוס מבנים לא חוקיים לאן הגענו
- חח גדול. תכלס. חוצפה להרוס מבנים לא חוקיים. לא יאומן (ל"ת)גדול 11/07/2023 17:34הגב לתגובה זו
ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.
רופא שיניים ישלם 150 אלף שקל פיצויים למטופלת
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי רופא השיניים התרשל כשהחדיר שתלים בפיה של מטופלת, אף שידע כי רקמת החניכיים שלה דקה ועדינה ודורשת טיפול מקדים. התוצאה היתה דלקת חניכיים, כאבים עזים ואובדן עצם סביב השתלים שהוכנסו. השופט חייב את הרופא ואת חברת הביטוח להשיב
את עלות הטיפול ולפצות את המטופלת בגין כאב וסבל והוצאות רפואיות, בסכום כולל של 150 אלף שקל
בנובמבר 2021 פנתה אשה אל מרפאתו של ד"ר ערן פרמון, רופא שיניים, בתקווה לשים סוף למסכת טיפולים כואבת שנמשכה חודשים ארוכים. השתלים שבוצעו לה בלסת התחתונה במסגרת טיפול קודם כשלו, והיא ביקשה שיקום חדש, שיחזיר לה את היכולת ללעוס ולחייך ללא כאבים. אלא שמה שנראה כמו התחלה חדשה נהפך עד מהרה למסלול ייסורים נוסף - ייסורים שבסיומם קבע בית משפט השלום בתל אביב כי הרופא התרשל וגרם למטופלת נזק של ממש.
על פי פסק הדין שניתן באחרונה על ידי השופט אמיר צ'כנוביץ, הרופא הציע לתובעת תוכנית שיקום מקיפה, בעלות של 86 אלף שקל, שכללה החדרת שתלים בשני הצדדים האחוריים של הלסת התחתונה. אלא שכבר מהרישומים הרפואיים שערך הרופא עצמו היה ברור שמדובר במקרה עדין. הוא ציין כי התובעת סובלת ממחלת חניכיים כרונית מתונה, וכי רקמת החניכיים בלסת התחתונה דקה ועדינה במיוחד - מצב המחייב, לפי מומחים, טיפול הכנה פריודונטלי לפני ביצוע ההשתלות. למרות זאת, החל הרופא בביצוע ההליך ללא טיפול מקדים, ביצע החדרת שתלים במקביל להשתלת עצם, ובכך חרץ למעשה את גורל הטיפול לכישלון.
חוות דעתו של ד"ר מרק קסון, מומחה מטעם התובעת, הצביעה על שורת כשלים בטיפול: הרשומה הרפואית לקויה, מוקדי זיהום לא טופלו, והשתלים הוחדרו בניגוד לפרקטיקה המקובלת. לטענתו, צילומי הרנטגן הצביעו על החדרה לקויה של השתלים, והגשר שהותקן עליהם לחץ על החניכיים וגרם לתובעת כאבים בלתי נסבלים. ד"ר קסון העריך כי עלות טיפול מתקן הדרוש כעת מגיעה ליותר מ-100 אלף שקל, וקבע לתובעת נכות לצמיתות בשיעור של 20%, בשל הפגיעה בפרקי הלסת.
מנגד, ד"ר דניאל ניצן, מומחה בכירורגיית פה ולסת מטעם ההגנה, טען כי לא נפל כל פגם בטיפול. לדבריו, מצב החניכיים של התובעת לא הצריך הכנה פריודונטלית, וכי ביצוע השתלת עצם והחדרת שתלים במועד אחד הוא פרקטיקה מקובלת. עוד הוא טען כי התובעת לא גילתה כי היא סובלת ממחלת עור שלפוחיתית ונוטלת טיפול ביולוג -, דבר שלדבריו היה רלוונטי לטיפול.
- עבר החייאה ויצא עם שבר בכתף: מד"א תפצה ב-185 אלף שקל
- כאשר רשלנות רפואית משפיעה על החלטות כלכליות והשקעתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכרעת הדין ניתנה לאחר שמונה מטעם בית המשפט מומחה למחלות חניכיים ושיקום הפה, פרופ' אבינועם יפה, שנתן חוות דעת מקיפה. פרופ' יפה לא חסך במלים וקבע כי, "דר' פרמון גם מדבר על עצם דקה ורקמת חניכיים עדינה, הערות אלה שדר' פרמון עצמו מציין היו צריכות להדליק נורות אדומות זוהרות... ניסיון לבצע אוגמנטציית עצם עם רקמה 'דקה ועדינה' מעידה על או חוסר ידע או על חוסר ניסיון או על יוהרה". לדבריו, היה מדובר ב"טיפול כושל ולא ראוי", שהביא לאובדן עצם ניכר סביב השתלים בתוך חודשים ספורים.
