חשמל
צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

בית המשפט המחוזי הכריע: המדינה תוכל להרוס מבנים לא חוקיים בקלנסואה לשם הקמת קו חשמל חדש, לאחר דיון נוסף בתוקף התוכנית

בית המשפט קיבל את ערעור הפרקליטות לבטל את החלטת בית משפט השלום בנתניה שלא התיר את הריסתם של מבנים לא-חוקיים בקלנסואה, אשר מונעים את הפעלתו של קו חשמל חדש שכבר הוקם וטרם חושמל. בהסכמת הצדדים הדיון בתביעה יחזור לבית המשפט השלום לשם דיון בתוקפה של התוכנית
נחמן שפירא | (2)

השופט עידו דרויאן-גמליאל, מבית המשפט המחוזי מרכז קיבל את ערעור הפרקליטות לבטל את החלטת בית משפט השלום בנתניה שלא התיר את הריסתם של מספר מבנים לא-חוקיים בקלנסואה, שמונעים את הפעלת קו חשמל חדש שכבר הוקם וטרם חושמל.

תחילתו של ההליך לפני כשנתיים, המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בפרקליטות המדינה, הגישה בקשה להוצאת צווי הריסה ללא הרשעה, לפי חוק התכנון והבניה, ביחס למספר רב של מבנים המצויים בסמוך לקו החשמל החדש המתוכנן בקלנסואה.

מבנים אלה, אשר נבנו בניגוד לחוק, מונעים את הפעלתו של קו החשמל החדש שהוקם זה מכבר, בהתאם לתמ"א 10, ולכן קיים אינטרס ציבורי בהריסתם. התביעה הוגשה כנגד 28 משפחות להם מבנים בלתי חוקיים. בדיון במחוזי נכח גם ח"כ וואליד טאהא, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת.

המדינה, אשר יוצגה על ידי עו"ד משה שמיר מהמחלקה להנחיית תובעים, טענה בפני בית המשפט כי ההשקעה הרבה שכבר הושקעה בתכנון והוצאה לפועל של קו החשמל החדש, המוערכת בסכומי עתק, עלולה לרדת לטמיון.

בנוסף הבהירה המדינה  כי קו החשמל כבר הונח ואף נמתחו התיילים, ואילו המניעה היחידה הקיימת לחשמולו הינה קיומם של המבנים הלא חוקיים.

לפיכך, הדגישה המדינה, קיימת דחיפות רבה לדיון והכרעה במהירות המרבית. המדינה תמכה את בקשתה במכתב שכתב מ"מ סמנכ"ל לתכנון ומנהל אגף מערכת החשמל בחברת החשמל, אשר פירט את הצורך החיוני בהקמת הקו וההשלכות הצפויות באם תימנע הקמתו.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

"חוסר יכולת לחבר במערכת את תחנות מתקני האגירה השאובה במנרה ובכוכב הירדן וכן פרויקטי ייצור נוספים בצפון", "פגיעה חמורה בשרידות ואמינות מערכת החשמל הארצית" ואף "פגיעה ביכולת אספקת חשמל ליישוב הסביבה ולהתפתחות שלהם, וכלל זה גם קלנסואה".

המבנים, לטענת המדינה, מסכלים הקמת של פרויקט תשתיות לאומי, בעל חשיבות לאומית וחיונית מן המעלה הראשונה למדינה ולציבור, שבכוחו להשפיע באופן משמעותי מבחינה תשתיתית, כלכלית וסביבתית – לטווח הקצר והארוך יותר.

קיראו עוד ב"משפט"

 

תוקפה של תמ"א 10

כזכור, ערעור ראשון שהוגש על החלטת בית משפט השלום מטעם המדינה התקבל במחוזי והדיון הוחזר לבית משפט השלום להכרעה בנושא תוקפה של תמ"א 10. בפרקליטות טענו כי בהחלטתו השנייה, חרג בית משפט השלום פעם נוספת מההסכמות הדיוניות שבין הצדדים, והכריע שוב בבקשה כולה ללא שמיעת ראיות ודחה את הבקשות למתן צווים.

לאחר מכן הוגש הערעור נוסף שנדון והוכרע כעת על ידי השופט עידו דרויאן גמליאל בבית המשפט המחוזי. השופט קיבל את הערעור שהגישה המדינה וביטל את פסק הדין של בית משפט השלום בנתניה.

עו"ד שמיר טען בדיון כי "נדמה לי ששכחנו את המסגרת בה אנו מצויים. נושא תוקפה של התוכנית להבנתנו הוכרע כבר פעמיים. נכון הוא שבהחלטת מותב זה מיום 3.7 אכן  נקבע כי ביהמ"ש השלום יתייחס לתוקפה של התוכנית, ומשכך, לאחר שהתיק חזר לבימ"ש השלום הוגשו סיכומים נוספים, השלמות סיכומים מטעם הצדדים, שוב, הסכמה דיונית שיש לה תוקף מן הסתם של החלטה לפיה כל צד ישלים את סיכומיו בכתב ולאחר מכן תינתן החלטה לעניין תוקפה של התוכנית. הא ותו לא".

​בנוסף טען כי השופטת בשלום קבעה באופן מפורש שמדובר בתוכנית שאושרה והיא שרירה וקיימת. מבחינתנו מדובר בעיקר בהוכחת האינטרס הציבורי הבאת אותם גורמים  מומחים מטעם משרד האנרגיה וחברת החשמל כדי להראות לביהמ"ש את האינטרס הציבורי שיש כאן ומדובר בסכומי עתק ודמיוניים, שבחלקם ירדו לטמיון".

עו"ד שריפי שמייצג את התושבים טען כי בהחלטה קודמת נאמר כי בית המשפט יחליט כחוכמתו ביחס למוסכם בעניין תוקפה של התוכנית לאחר שמיעת הצדדים.  אין ספק שאם אין תוכנית על המקרקעין המאשרת את קו החשמל הרי אין מקום להרוס את המבנים. הטענות, שהועלו לא שגרתיות במשפט פלילי או מעין פלילי אלא מהדין המנהלי".

כמו כן טען כי בדיון בבית המשפט השלום נאמר שאנשים כאן מסכימים כי במקום שהקו יהיה עילי יהיה הוא מתחת לאדמה. מדוע בת"א הסכימה המדינה שקו החשמל יהיה תחתי, מדוע לתושבי קלאנסווה לא תקף עקרון השוויון".

אפליה לעומת תל אביב

"לא יעלה על הדעת שתוכנית מתא"ר כזו לא התקיים פרוטוקול ולא היתה אפשרות להתנגד לה. ביהמ"ש השלום ציין שיש אפליה לעומת תושבי ת"א והמדינה לא הסבירה מדוע אין אפשרות לקו תחתי  בקלאנסווה כמו בת"א, ודיברנו על כך שהוראות התוכנית סותרות זו את זו. צוין כי גם בנית הנתיב בתמ"א לא סופית ואפשר עדיין לשמוע את התושבים ולהתחשב בהם.

בנוסף אמר כי "אין תוכניות מתא"ר במגזר הערבי וזו בעיה. לא רק שיש גם הטלי בניה, נמצאים כאן בעלים של אולם אירועים שיש להם תב"ע של אולם אירועים מאושרת מתחת לקו החשמל, איך המדינה לא ידעה זאת. העד היחיד מטעם המדינה בנושא התוכנית ואישורה בכלל לא ידע במה מדובר ולא היה מעורב באישורי התוכנית. צוין גם שמדובר כאן בהריסת מבנים בסיטונאית, דבר חסר תקדים במדינה ללא כל הליך ראוי והוגן וזכות התושבים. המדינה מדברת על כך שצריך לטפל דחוף בעניין הזה אך מדובר בהחלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2005 ומאז חיכו 18 או 17 שנה ונזכרו שצריך לטפל בעניין הדחוף הזה ואם אחרי 17 שנה נזכרו אז זה לא כל כך דחוף".

בהסכמת הצדדים, הוחלט כי הדיון יוחזר לבית המשפט השלום, שוב, לשם הכרעה בתוקפה של התוכנית החלה על המקרקעין. ככל שייקבע שהתוכנית שחלה במקרקעין בתוקף, יימשך ההליך וישמעו עדויות בנוגע להוכחת יתר רכיבי הבקשה לצו הריסה ללא הרשעה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסי 11/07/2023 17:10
    הגב לתגובה זו
    להרוס מבנים לא חוקיים לאן הגענו
  • חח גדול. תכלס. חוצפה להרוס מבנים לא חוקיים. לא יאומן (ל"ת)
    גדול 11/07/2023 17:34
    הגב לתגובה זו
פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט

העליון דחה את ערעורה של צעירה שהורשעה בליווי חבר למחלקה הסגורה אל מותו. המערערת, בעלת מוגבלויות קוגניטיביות ורקע נפשי מורכב, טענה כי לא התכוונה לסייע להתאבדות חבר שהכירה במחלקה הפסיכיאטרית. העליון קבע כי שורת מעשיה הובילה בפועל את המנוח אל הגג שממנו קפץ. דעת מיעוט סברה כי יש לזכותה בשל ספק ממשי בנוגע ליסוד הנפשי.

עוזי גרסטמן |

הבוקר ההוא בירושלים, שבסיומו קפץ צעיר בן 32 אל מותו מגג בניין בן עשר קומות ברחוב יפו, ממשיך להדהד גם שנים לאחר מכן. בתוך הפרטים העובדתיים, העדויות, חוות הדעת הפסיכיאטריות והניתוחים המשפטיים, נותרת תמונה אנושית קשה של שני צעירים פגיעים, שנפגשו בין קירות מחלקה פסיכיאטרית סגורה, פיתחו קשר מורכב, ובשלב מסוים החלו לרקום יחד תוכנית התאבדות. אלא שבשעה שהמנוח הלך עד איתה עד הסוף המר, המערערת חזרה בה במהלך הדרך. למרות חזרתה, בית המשפט המחוזי הרשיע אותה בסיוע להתאבדות וגזר עליה שישה חודשי עבודות שירות. הערעור לבית המשפט העליון נדחה בדעת רוב, בהחלטה ארוכה ומעמיקה שניתנה היום.

במרכז פסק הדין ניצבת השאלה האם ניתן להרשיע בעבירת סיוע להתאבדות אדם שלא רצה בתוצאה הקטלנית, ואף ניסה לשכנע את חברו שלא לבצע את המעשה, אך בפועל הוביל אותו שלב אחר שלב עד לנקודה שממנה התאבד. הסיפור מתחיל חודשים קודם לכן, כשהמנוח, לאחר ניסיון התאבדות קודם שבו שבר את רגליו, אושפז במחלקה הסגורה בהדסה עין כרם. שם הכיר את המערערת, צעירה עם עבר של מצוקה נפשית, מנת משכל גבולית ורקע משפחתי מורכב. השניים התיידדו, ולקראת אמצע דצמבר 2018 נרקמה ביניהם תוכנית, שלפחות לפי דבריה הראשוניים של המערערת, היתה "תוכנית התאבדות משותפת, עם מקום וזמן ספציפיים", כפי שאמרה בחקירתה: "כן. היה לנו תכנון להתאבד ביחד... היה מקום וזמן ספציפיים".

ביום מסוים, כשהמערערת יצאה לחופשה קצרה מהמחלקה, ביקש המנוח מהצוות לצאת לטיפול שיניים בליווי אדם נוסף. הבקשה הזו התקבלה, והמערערת הגיעה אל בית החולים כדי להוציא לפועל - כך סברו התביעה ובית המשפט - את התוכנית. היא שכנעה עובד בית חולים שהיא המלווה המותרת עבור המנוח, ובכך הצליחה להביא לשחרורו מהמחלקה הסגורה.

"ישתו קצת אלכוהול ויתאווררו"

מכאן ואילך התגלגלה העלילה במהירות. המערערת נטלה הליכון, הושיבה את המנוח בכסא גלגלים, העלתה אותו למונית והשניים נסעו לבניין הגבוה שבו תכננו לשים קץ לחייהם. אלא שבמהלך הנסיעה, כך טענה המערערת לאורך הדרך, חל אצלה מהפך פנימי. היא סיפרה כי חשבה לוותר על רעיון ההתאבדות המשותפת וניסתה לשכנע את המנוח לחזור בו. היא אף תיארה כיצד שכנעה אותו שבמקום לקפוץ, הם "ישתו קצת אלכוהול ויתאווררו". בית המשפט המחוזי אמנם התרשם מקיומה של אמביוולנטיות מסוימת בתוכנית, שלעתים נראתה כלקראת התאבדות, ולעתים כיציאה ספונטנית לשתייה - אך חרף זאת קבע כי בבסיסה היתה תוכנית קונקרטית למדי.

כשהגיעו השניים אל הבניין, המערערת סייעה למנוח לצאת מהמונית, להסיעו אל המעלית, ואפילו גייסה שני גברים שנקרו בדרכם כדי שיעלו אותו ואת כסא הגלגלים עד לגג. שם, לפי כתב האישום וכפי שאישר בית המשפט, היא הותירה אותו בקרבת הגדר, שגובהה 125 ס"מ. הגובה הזה, שנטען כי "מאפשר קפיצה מעליו בלא קושי רב", היה נקודת מחלוקת מהותית: כיצד אדם עם רגליים מגובסות קפץ מעל גדר זו? השופטים אינם יודעים, וגם המערערת נשאה בהבעותיה את התמיהה הזאת. בחקירתה היא העידה כי, "בגלל שהיה לו גבס לא חשבתי שהוא באמת יעשה משהו... זה גבוה, אני לא הצלחתי לעלות".