הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום אישרה את תוכנית ההתחדשות המגרשית בבאר שבע, ביוזמת עיריית באר שבע והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התוכנית נועדה להחליף את תמ״א 38 בעיר, ולהתאים את עקרונותיה למציאות המקומית של באר שבע - תוך מתן מענה למבנים ישנים, מחסור בממ״דים וצורך בהתחדשות רחבת היקף בשכונות הוותיקות.

לפי התוכנית, שנערכה בראשות האדריכלית עדי אסיף, ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ישירות, ללא צורך בהכנת תוכנית מפורטת נוספת. מדובר במהלך שמאפשר טיפול מהיר בבניינים קיימים, במסלול נקודתי ברמת הבניין ולא רק במתחמי פינוי-בינוי גדולים. הפוטנציאל הכולל של התוכנית עומד על כ-17 אלף דירות חדשות שיכולות להיבנות כאמור בשכונות הוותיקות של העיר.

התחולה חלה על מבנים שנבנו לפני שנת 1984, שבהם לפחות שתי קומות וארבע יחידות דיור, וכן על מבנים שנבנו עד שנת 1992 - שבהם יוכלו להיבנות ממ״דים ותוספות עיבוי. התוכנית מגדירה שלושה מסלולים עיקריים: הריסה ובנייה מחדש, חיזוק ועיבוי, ומיגון ועיבוי בלבד. לכל מסלול נקבעו היקפי זכויות שונים בהתאם לגובה הבניין ומיקומו בעיר.

כמו כן, נקבע כי ברחובות ראשיים יתאפשר שילוב שימושים למסחר ולמוסדות ציבור, כחלק ממדיניות עידוד חיי רחוב וקהילה. כך למשל, בניין בן שלוש קומות הסמוך לציר תחבורה מרכזי עשוי לקבל תוספת של עד שש קומות, בעוד שבניין פנימי בן חמש קומות יוכל להוסיף שתיים בלבד.

• אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
• שמאי המקרקעין שמעריך: "בבאר שבע מי שמוכר בלחץ - מקבע הפסד; מי שמחכה - לא מפסיד"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, גובש סט הנחיות תכנוניות ועיצוביות אחידות לאזורים השונים בעיר, במטרה לשמור על רצף עירוני מסודר ולאפשר התחדשות הדרגתית ומבוססת תכנון. התוכנית מצטרפת לשורה של מהלכים עירוניים שמטרתם לעודד חיזוק מבנים ושדרוג סביבת המגורים במרכז ובשכונות הוותיקות של באר שבע.

פיגורי המשכנתאות עולים. יש יותר משפחות שלא יכולות לשלם את המשכנתא. המשפחות האלו מנסות לדחות בשיחות עם הבנקים ואז יש סיכוי טוב שיתנו להם גרייס או ימחזרו את המשכנתא שזה מצד אחד טוב כי ההחזר יורד, אבל מצד שני זה גרוע - כי  אורך החיים של המשכנתא עולה והריבית לרוב עולה. אבל, זה עדיף על להגיע למצב של פיגורים וקנסות. 

המצב הזה עשוי לסמן בעיה, סוג של רמז לכך שאנשים כבר לא מסוגלים לעמוד במשכנתאות, אבל צריך לקחת את המספרים בפרופורציה. מדובר בעלייה של אחוזים בודדים בחודש ובמספר שלא באמת מגרד את שוק המשכנתאות הכולל. הפיגורים הם מתחת ל-1% מכלל השוק.  עם זאת, כמובן שזה עניין מטריד, במיוחד המגמה - העלייה המתמשכת בפיגורי המשכנתא. 

לפי נתוני חודש ספטמבר של בנק ישראל, הפיגורים בהחזרי משכנתאות של מעל 90 יום הגיעו ל-4.12 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של מעל 50% בשנתיים וגידול עקבי ומתמיד מחודש לחודש.  אבל היקף המשכנתאות הכולל עולה על 600 מיליארד שקל. הפיגורים עדיין זניחים, כל עוד הם לא עולים על 8-9 מיליארד שקל ( 1.3%-1.5% מההיקף הכולל) לא מדובר בבעיה קשה. למעשה זה מבטא מצב הפוך - משק שאחרי שנתיים של מלחמה עם פיגורי משכנתאות אפסיים - זה הישג לכלכלה. 

כך או אחרת, למרות ההאטה המתמשכת בשוק הנדל"ן, הבנקים ממשיכים לשווק משכנתאות בהיקפים גבוהים. מנתוני בנק ישראל עולה כי בספטמבר ניתנו משכנתאות בהיקף של כ-8.86 מיליארד שקל - ירידה חודשית של כ-3% לעומת אוגוסט, אך עלייה של 3.6% לעומת ספטמבר אשתקד. מדובר במספרים גבוהים שלכאורה מנותקים משוק הדירות שבו קצב המכירות עומד על שפל היסטורי. 

• משכנתאות ב-8.9 מיליארד שקל בספטמבר - למרות הירידה במכירות דירות - הכיצד?
• כל מה שצריך לדעת על משכנתא לדירה ראשונה: המדריך המקיף לפני הצעד הגדול
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מספר העסקאות לרכישת דירות עמד בספטמבר, על פי ההערכות על כ-6,000 דירות בלבד, לעומת קרוב ל-8,000 באוגוסט וכ-8,200 בספטמבר אשתקד. הפער מעיד על כך שחלק מהמשכנתאות שנלקחו אינן משקפות עסקאות חדשות, אלא מיחזורי משכנתאות או מימושים נדחים - כלומר מימושי משכנתאות של עסקאות מהעבר. יש הרבה מאוד עסקאות שלא דרשו מימון בעת העסקה, אלא רק בעת הכניסה. המכירה נעשתה כבר לפני מספר שנים וכעת לוקחים משכנתא. כעת יש טרנד חדש - נכנסים לדירה ומשלמים רק בעוד שנה. אז יש נתק בין תאריך לקיחת המשכנתא לבין עסקת הרכישה.