חנן מור צופה גידול של 400% במכירת יח"ד ב-2018

חנן מור: "כבר בתחילתה, מסתמנת השנה הקרובה כשנה החזקה ביותר של החברה"
נועם בראל | (10)

קבוצת חנן מור הודיעה הבוקר כי היא צפויה הקבוצה להגדיל את מכירות יחידות הדיור בכ-400% בהשוואה לסך המסירות בשנת 2017. במסגרת ההיערכות לתוכניות העבודה של שנת 2018, הקבוצה מעריכה כי השנה תציג מכירות שיא של למעלה מ- 400 יח"ד, לאחר שבשנים  2016 ו-2017, מכרה החברה, 240 ו-100 יח"ד, בהתאמה.

נכון לסוף רבעון שלישי של 2017, לקבוצה כ- 1,592 יח"ד בפרויקטים הנמצאים בשיווק, ו-8 פרויקטים של מרכזים מסחריים כזרוע המניבה של הקבוצה, עם שכירות הצפויה להגיע בשנים הקרובות ל-42 מיליון שקל, לשנה. 

תוכנית המכירות אינה כוללת מכירת יח"ד מעסקאות ייזום מקרקעין, עליהם דיווחה החברה בשנת 2017, שהינן בעלות פוטנציאל להקמתן של כ-2,300 יח"ד וכן שטחי מסחר בהיקף של אלפי מ"ר בעסקאות אלו. כמו כן מציינת החברה כי תחזית המכירות אינה כוללת השכרה או מכירה של שטחי מסחר במרכזים המסחריים של הקבוצה.

 

חנן מור, יו"ר הקבוצה: "כבר בתחילתה, שנת 2018 מסתמנת כשנה החזקה ביותר של החברה. לשמחתי, השכלנו להכין את פעילות הקבוצה בשנים עברו, במטרה לייצר היקף עבודה נרחב לשנים הקרובות, ולראייה התחזית שאנו מפרסמים לשנה הקרובה, שמצביעה על שנת שיא במסירות הצפויה לנו. אנו מצפים כי לצד מכירות השיא של הקבוצה, נאיץ את השכרת השטחים המסחריים, תוך יצירת ערך משמעותית ומתמשכת לבעלי המניות של הקבוצה".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    הצדיק מסדום 15/02/2018 12:19
    הגב לתגובה זו
    זהירות...לא לקנות דירות עכשיו..חנן מור מחרטט..המחירים נופלים...אם יוריד 30 אחוז במחיר אולי יגיע למחצית היעד..חח
  • 6.
    הממונף לפני קריסה 14/02/2018 16:40
    הגב לתגובה זו
    כנראה אכן ימסור הרבה דירות לכונס של הבנקים
  • 5.
    איציק 14/02/2018 13:04
    הגב לתגובה זו
    שימו לב שהוא משווה בכתבה מסירות ב 2018 למכירות ב 2017. מה שנקרא משווה תפוחים למישמשים. זה בגלל התקן החשבונאי החדש ה IFRS שמכיר בהכנסות ממכירת הדירות בזמן המסירה. שיעבוד על עצמו אין בעיה.
  • 4.
    וואו, האינטרסנט צופה גידול של 400% במכירות (ל"ת)
    אני רץ לקנות 14/02/2018 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גיא 14/02/2018 09:09
    הגב לתגובה זו
    ולתחזית שלי יש סיכוי גבוה יותר להתממש (למרות שאני לא ממלא טוטו)
  • חחחח חזק, שכחת לרשום ולראיה, המצאתי נתון וזאת הראיה חחח (ל"ת)
    אריק 14/02/2018 21:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דבר חזקק 14/02/2018 00:31
    הגב לתגובה זו
    מור לא רואה את האור. המסירות שלו נחתכו במעל ל-50% ב-2017 והלחץ לתזרים גובר. שימו לב לנתונים בכתבה: הוא משווק מעל ל-1500 ומכר רק 100 ב-2017!!! אם זו לא נורה אדומה למצב החמור של הקבלנים, אז מה כן?!
  • גג 14/02/2018 14:21
    הגב לתגובה זו
    חצי מיליון דולר אני מתפלא שמכר100 גם זה הוא לא ימכור עוד מעט ,נגמרו המיליונרים המזויפים
  • 1.
    חי בסרטטטטט (ל"ת)
    אלון 13/02/2018 18:29
    הגב לתגובה זו
  • אא באר שבע 14/02/2018 01:01
    הגב לתגובה זו
    בטח אחרי הכתבה על הדירות שבנה בנס ציונה,דירות בקושי שנתיים נזילות. חפשו כאן חדשות עם גאולה אבן....אז עכשיו עושה יחסי ציבור לתקן....
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.