"הפריפריה תמשיך לדעוך"
יהיה קשה מאוד להתגבר על הפער בין הפריפריה לאזור המרכז. ישראל הולכת היום בכיוונים מנוגדים, מדברת על הפריפריה אבל דווקא מחזקת את אזור המרכז. להערכתי, בשנים הקרובות הפריפריה תמשיך לדעוך למרות כל הדיבורים של הממשלה וכל המאמצים לקדם את הצפון.
המדינה בחרה ללכת עם הזרם, כלומר, מעודדת את המשיכה הטבעית למרכז הארץ, למקומות התעסוקה ולמקומות הבילוי והתרבות. הסכמי הגג תורמים לכך לא מעט. להלן מספר נתונים המצביעים על פער הולך וגדל בין הפריפריה והמרכז:
מרכז הארץ - מחוזות מרכז (גדרה-חדרה ללא תל אביב), ומחוז תל-אביב - אזור גוש דן, מונה כ-3.5 מיליון תושבים. בפריפריה – מחוז דרום + מחוז צפון - כ-2.6 מיליון תושבים, כ-75% מתושבי מרכז הארץ.
הכנסה משטחי תעסוקה (תעשייה, מסחר ומשרדים): סכומי גביה מארנונה במחוז תל אביב נגבים עבור שטחי התעסוקה כ-2,500 שקל לנפש, במחוז הדרום כ-1,350 שקל לנפש, במחוז הצפון כ-685 שקל לנפש. בממוצע, שטחי תעסוקה במחוז תל אביב הם 10 מ"ר לנפש, במחוז דרום - 13 מ"ר לנפש; במחוז צפון - 9 מ"ר לנפש.
- פריצת דרך בהתחדשות עירונית? רמ"י מציגה הטבות להנעת פרויקטים בפריפריה
- הטבות המס בפריפריה - חיסכון אמיתי או שהשוק כבר מתמחר את זה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קיפוח מתמשך לפריפריה
למרות שאין פערים גדולים בשטחי התעסוקה לנפש בין מחוז מרכז למחוז הצפון והוא גדול יחסי בדרום, הרי שבמחוזות הפריפריה מדובר על שטחי תעשייה מסורתיים, שעליהם משלמים הרבה פחות ארנונה משטחי מסחר ומשרדים, שבמחוזות המרכז.
סכום הגבייה לנפש במחוז תל אביב גבוה כמעט פי 2 מהדרום וכמעט פי 4 מהצפון, כתוצאה מההבדל בין שימושי התעסוקה המניבים יותר הכנסות באזור המרכז לעומת אזור הפריפריה.
תעסוקה - התחלות בנייה מדי שנה נבנים במחוזות תל אביב והמרכז - 850 אלף מ"ר בייעודי תעסוקה שונים (כמחצית בכל מחוז) ובקצב גידול של כ-8% בשנה. לעומת זאת, במחוזות הדרום והצפון נבנים כ-240 אלף מ"ר בשנה (בכל מחוז) ויחד כ- 480 אלף מ"ר. במחוז צפון קצב הגידול ירד בכ-2.5% ובמחוז דרום עלה בכ-5%.
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג...
שכר ממוצע לשכירים - השכר הממוצע לשכירים במחוזות תל אביב והמרכז עומד על כ-10,600 שקל לנפש - במחוז דרום כ-8,300 שקל לנפש ובמחוז צפון על כ-7,200 ₪שקל לנפש – 30%-22% פחות מאשר באזור המרכז.
במחוז תל אביב ממוצע של 1.33 ביקורים במוזיאונים ו-3.3 ביקורים בבתי קולנוע, במחוז דרום ממוצע של 0.32 ביקורים במוזיאונים ו-1.1 ביקורים בבתי קולנוע, במחוז צפון ממוצע של 0.54 ביקורים במוזיאונים ו-0.4 ביקורים בבתי קולנוע.
הסכמי הגג ותכניות המתאר במרכז הארץ
במרכז הארץ, באזור חדרה- גדרה מתוכננים לפחות כ- 100 אלף יחידות דיור חדשות מעבר למתוכנן היום באופן טבעי. כלומר, בשל תוספת הבנייה למגורים בהסכמי הגג יכנסו כל שנה לפחות כ- 20,000 תושבים נוספים לאזור גדרה-חדרה.
תוספת שטחי התעסוקה תגיע באזור המרכז לכ-260 אלף מ"ר בשנה, מעבר למה שבונים היום. כלומר, סה"כ צפויה בנייה של כ- 1.1 מיליון מ"ר לתעסוקה בשנה.
לפי אומדננו, בכל הפריפריה, הצפון והדרום וכולל אזור ירושלים, יש מקום לבנות בשנה עוד
400–300 אלף מ"ר בלבד, דבר שיביא להחרפת המצב היחסי של הפריפריה!
אז מה צריך לעשות?
כבישים מהירים – זה ברור, אולם זה מחזק את המעבר לאזור המרכז – אמנם מקל על מציאת עבודה ופיתוח של מערכות להסעת המונים "לוקאליות" כלומר, במטרופולינים הצפוניים והדרומיים למען חיזוקם.
לעצור את המשך פיתוחם וגידולם של אזורי תעסוקה הגדולים במרכז הארץ כמו ראשון לציון, ברמת השרון ובהרצליה. ולרכז אזורי תעסוקה באזורי השוליים של אזור המרכז – ליד יקנעם/קיסריה/זיכרון יעקב, ליד אשקלון/אשדוד/יבנה ובכך לקרב את אזורי התעסוקה האיכותיים לאנשי הפריפריה.
ריכוז התעסוקה באזורים מרחביים יגרום: לקירוב תושבי הגליל והנגב לתעסוקה; להפחתת התנועה לתוך אזור המרכז; לקיצור זמן הנסיעה למקומות תעסוקה להגדיל פתרונות מגורים בכפיפות להגדלת מקומות התעסוקה - אחרת אין תקנה.
כל השאר יבוא לבד, יבואו מקומות תעסוקה איכותיים תבוא אוכלוסייה יבואו מקומות הבילוי והתרבות. להם יש סף כניסה, המצריך גודל אוכלוסייה מסוים.
ד"ר רינה דגני - מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, מתכננת ערים, כלכלה עירונית. חברת הנהלת איגוד המתכננים.
דגני תופיע בוועידה ה-8 לתשתיות ישראל ביוזמת מידע כנסים.
- 3.שדרותי 18/07/2019 11:19הגב לתגובה זוהפריפריה מתפתחת יותר מהמרכז!!! מתי הכתבת הייתה לאחרונה בשדרות?? בבאר שבע?? בדימונה?? בקרית גת?? סתם להמציא נתונים ולעשות מהם כותרת?? הכל בדרום מתפתח ועף בצורה בלתי רגילה!!
- 2.תום 17/07/2019 11:00הגב לתגובה זוולא משנה ימין או שמאל פשוט אנשים במקום לחשוב על הילדים והנכדים שלהם היד המחורבנת שלהם בקלפי ממשיכה ללכת למי שהשאיר אותם בימי הביניים.
- 1.צודקת מאוד. מידע מעניין נוסף אם תחפשו "היצע 2019" בגוגל (ל"ת)המלצה 16/07/2019 17:54הגב לתגובה זו
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
