"הפריפריה תמשיך לדעוך"
יהיה קשה מאוד להתגבר על הפער בין הפריפריה לאזור המרכז. ישראל הולכת היום בכיוונים מנוגדים, מדברת על הפריפריה אבל דווקא מחזקת את אזור המרכז. להערכתי, בשנים הקרובות הפריפריה תמשיך לדעוך למרות כל הדיבורים של הממשלה וכל המאמצים לקדם את הצפון.
המדינה בחרה ללכת עם הזרם, כלומר, מעודדת את המשיכה הטבעית למרכז הארץ, למקומות התעסוקה ולמקומות הבילוי והתרבות. הסכמי הגג תורמים לכך לא מעט. להלן מספר נתונים המצביעים על פער הולך וגדל בין הפריפריה והמרכז:
מרכז הארץ - מחוזות מרכז (גדרה-חדרה ללא תל אביב), ומחוז תל-אביב - אזור גוש דן, מונה כ-3.5 מיליון תושבים. בפריפריה – מחוז דרום + מחוז צפון - כ-2.6 מיליון תושבים, כ-75% מתושבי מרכז הארץ.
הכנסה משטחי תעסוקה (תעשייה, מסחר ומשרדים): סכומי גביה מארנונה במחוז תל אביב נגבים עבור שטחי התעסוקה כ-2,500 שקל לנפש, במחוז הדרום כ-1,350 שקל לנפש, במחוז הצפון כ-685 שקל לנפש. בממוצע, שטחי תעסוקה במחוז תל אביב הם 10 מ"ר לנפש, במחוז דרום - 13 מ"ר לנפש; במחוז צפון - 9 מ"ר לנפש.
- פריצת דרך בהתחדשות עירונית? רמ"י מציגה הטבות להנעת פרויקטים בפריפריה
- הטבות המס בפריפריה - חיסכון אמיתי או שהשוק כבר מתמחר את זה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קיפוח מתמשך לפריפריה
למרות שאין פערים גדולים בשטחי התעסוקה לנפש בין מחוז מרכז למחוז הצפון והוא גדול יחסי בדרום, הרי שבמחוזות הפריפריה מדובר על שטחי תעשייה מסורתיים, שעליהם משלמים הרבה פחות ארנונה משטחי מסחר ומשרדים, שבמחוזות המרכז.
סכום הגבייה לנפש במחוז תל אביב גבוה כמעט פי 2 מהדרום וכמעט פי 4 מהצפון, כתוצאה מההבדל בין שימושי התעסוקה המניבים יותר הכנסות באזור המרכז לעומת אזור הפריפריה.
תעסוקה - התחלות בנייה מדי שנה נבנים במחוזות תל אביב והמרכז - 850 אלף מ"ר בייעודי תעסוקה שונים (כמחצית בכל מחוז) ובקצב גידול של כ-8% בשנה. לעומת זאת, במחוזות הדרום והצפון נבנים כ-240 אלף מ"ר בשנה (בכל מחוז) ויחד כ- 480 אלף מ"ר. במחוז צפון קצב הגידול ירד בכ-2.5% ובמחוז דרום עלה בכ-5%.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
שכר ממוצע לשכירים - השכר הממוצע לשכירים במחוזות תל אביב והמרכז עומד על כ-10,600 שקל לנפש - במחוז דרום כ-8,300 שקל לנפש ובמחוז צפון על כ-7,200 ₪שקל לנפש – 30%-22% פחות מאשר באזור המרכז.
במחוז תל אביב ממוצע של 1.33 ביקורים במוזיאונים ו-3.3 ביקורים בבתי קולנוע, במחוז דרום ממוצע של 0.32 ביקורים במוזיאונים ו-1.1 ביקורים בבתי קולנוע, במחוז צפון ממוצע של 0.54 ביקורים במוזיאונים ו-0.4 ביקורים בבתי קולנוע.
הסכמי הגג ותכניות המתאר במרכז הארץ
במרכז הארץ, באזור חדרה- גדרה מתוכננים לפחות כ- 100 אלף יחידות דיור חדשות מעבר למתוכנן היום באופן טבעי. כלומר, בשל תוספת הבנייה למגורים בהסכמי הגג יכנסו כל שנה לפחות כ- 20,000 תושבים נוספים לאזור גדרה-חדרה.
תוספת שטחי התעסוקה תגיע באזור המרכז לכ-260 אלף מ"ר בשנה, מעבר למה שבונים היום. כלומר, סה"כ צפויה בנייה של כ- 1.1 מיליון מ"ר לתעסוקה בשנה.
לפי אומדננו, בכל הפריפריה, הצפון והדרום וכולל אזור ירושלים, יש מקום לבנות בשנה עוד
400–300 אלף מ"ר בלבד, דבר שיביא להחרפת המצב היחסי של הפריפריה!
אז מה צריך לעשות?
כבישים מהירים – זה ברור, אולם זה מחזק את המעבר לאזור המרכז – אמנם מקל על מציאת עבודה ופיתוח של מערכות להסעת המונים "לוקאליות" כלומר, במטרופולינים הצפוניים והדרומיים למען חיזוקם.
לעצור את המשך פיתוחם וגידולם של אזורי תעסוקה הגדולים במרכז הארץ כמו ראשון לציון, ברמת השרון ובהרצליה. ולרכז אזורי תעסוקה באזורי השוליים של אזור המרכז – ליד יקנעם/קיסריה/זיכרון יעקב, ליד אשקלון/אשדוד/יבנה ובכך לקרב את אזורי התעסוקה האיכותיים לאנשי הפריפריה.
ריכוז התעסוקה באזורים מרחביים יגרום: לקירוב תושבי הגליל והנגב לתעסוקה; להפחתת התנועה לתוך אזור המרכז; לקיצור זמן הנסיעה למקומות תעסוקה להגדיל פתרונות מגורים בכפיפות להגדלת מקומות התעסוקה - אחרת אין תקנה.
כל השאר יבוא לבד, יבואו מקומות תעסוקה איכותיים תבוא אוכלוסייה יבואו מקומות הבילוי והתרבות. להם יש סף כניסה, המצריך גודל אוכלוסייה מסוים.
ד"ר רינה דגני - מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, מתכננת ערים, כלכלה עירונית. חברת הנהלת איגוד המתכננים.
דגני תופיע בוועידה ה-8 לתשתיות ישראל ביוזמת מידע כנסים.
- 3.שדרותי 18/07/2019 11:19הגב לתגובה זוהפריפריה מתפתחת יותר מהמרכז!!! מתי הכתבת הייתה לאחרונה בשדרות?? בבאר שבע?? בדימונה?? בקרית גת?? סתם להמציא נתונים ולעשות מהם כותרת?? הכל בדרום מתפתח ועף בצורה בלתי רגילה!!
- 2.תום 17/07/2019 11:00הגב לתגובה זוולא משנה ימין או שמאל פשוט אנשים במקום לחשוב על הילדים והנכדים שלהם היד המחורבנת שלהם בקלפי ממשיכה ללכת למי שהשאיר אותם בימי הביניים.
- 1.צודקת מאוד. מידע מעניין נוסף אם תחפשו "היצע 2019" בגוגל (ל"ת)המלצה 16/07/2019 17:54הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
