"לקראת שיא כל הזמנים הבא תשחררו חלק מהתיק"

שני עולמות מקבילים שהולכים ומתרחקים: מאז התחילה ההתאוששות בוול סטריט ממשבר 2008 מדד ה-S&P500 עבר 18 תיקונים של 3 שבועות ויותר כל אחד. מדובר רק בתיקונים של מעל 10% שהאחרון בהם אשר ארך ארבעה שבועות, הוריד את המדד ב-17% והסתיים לקראת סוף דצמבר 2018.

ארבעה חודשים מאוחר יותר, בסוף אפריל 2019, שוב שברו המדדים את שיאי כל הזמנים ומאז התחיל התיקון ה-19 שבעת כתיבת הכתבה אין לנו עדיין המידע מתי ייגמר או כמה מיליארדים יגזול מהמשקיעים אבל אין שום ספק שגם תיקון זה התחיל ומתקדם בדיוק באותה תבנית (Pattern) שלפיה התקדמו כל הקודמים. לצורך ההמחשה אנחנו משתמשים בכתבה במדד ה-S&P500 כמייצג גם את תנועות המדדים האחרים.

התקשורת חוגגת את המיתון שלטענתה מתקרב, אבל ישנן גם העובדות גם הפעם, כפי שהיה בכול אחד מ-18 התיקונים הקודמים, חוגגת התקשורת המרכזית בהתלהבות גדולה מבעבר את המיתון שלטענתה מתקרב. תיאורי האימה של המשבר הכלכלי שחוזר ממלאים כותרות ונעזרים בגאונים צעירים בוגרי אוניברסיטאות יוקרה, אנשים מבריקים שמימיהם לא ביקרו במפעל תעשייתי ולא ניהלו עסק מסחרי, שמסבירים לפרשני התקשורת כיצד מוביל טראמפ למיתון, על הסכנה שבעקום התשואות, למה שוק המניות "יתרסק" בגלל ספיגת המזומנים שמבצע הבנק המרכזי, מדוע הורדת הריבית תביא לאסון, למה חייבים להעלות האינפלציה או מדוע מלחמת הסחר מנוהלת בטיפשות ע"י הנשיא ותביא לחורבן הכלכלה הגלובלית ועוד כהנה וכהנה.

כל זה טוב ויפה אבל ישנן גם העובדות: כלכלת ארה"ב מעולם לא הייתה חזקה יותר מכפי שהיא היום והחברות המובילות מעולם לא היו רווחיות יותר וחסונות פיננסית יותר מכפי שהן היום, כולל הבנקים. מה לעשות? אלו הן העובדות המעודכנות, מקרו ומיקרו, שהתפרסמו בסוף הרבעון הראשון של השנה ואין עדיין שום נתונים שמפריחים את הדברים.

• אם יוצאים מארה"ב, איפה כדאי להשקיע?
• קרנות סל מוגנות: אתם מוגבלים בהפסד, אבל יש מחיר - דגומאות

ההתאוששות הכלכלית בארה"ב מאז 2009 היא ללא תקדים. בין 2009 ל-2018 עלה התוצר האמריקאי ב-42.4% נומינלית או ב-22.4% ריאלית ובסוף 2018 עמד על 20.5 ו-18.6 טריליון בהתאמה. זו הסיבה העיקרית להתאוששות הבורסה בעשור האחרון וזו התאוששות מלווה באינפלציה ובריבית עסקית שמתדרדרות (שתיהן בתחתית היסטורית) וזאת למרות שהתעסוקה הגיעה השנה לשיא כל הזמנים.

הכלכלה היא הבסיס לעליות ההתאוששות הכלכלית היא הבסיס לעליות החדות ברווחיות החברות וכמובן לעליות במניות. למען ההגינות צריך לציין שני גורמים נוספים שלצד ההתאוששות תרמו גם הם לעליות במניות. הראשון, שנקודת היציאה להתאוששות המניות, תחילת 2009, הייתה משפל נוראי והשני שתרומת מהפכת הטכנולוגיה להתייעלות החברות תרמה לרווחיותן לא פחות מהעלייה בהכנסות.

כל 18 התיקונים עד כה התנהלו בדיוק באותה התבנית: עליית מדדי המניות לשיא, "מאיץ" שגורם לעצירת העליות ולהכרה של המשקיעים בהערכות הגבוהות, הצטרפות התקשורת הפיננסית באמצעות פרשנות פסימית ותוך שימוש בהערכות מקרו כלכליות פסימיות ולבסוף אנליסטים שצווחים "Sell, sell, sell" מה שמאיץ את התיקון.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

גם היציאה מכול 18 התיקונים התנהלה לפי תבנית קבועה: פרסומים רבעוניים ואחרים שמצביעים על כך שהכלכלה מתחזקת והרווחיות עולה מגיעים תוך כדי התיקון מה שמעורר את המשקיעים להבנה שלמעשה, מלבד ההערכות הגבוהות שהיו קודם לתיקון, שום דבר נוראי לא קרה ולא עומד לקרות, שמהפכת הטכנולוגיה ממשיכה לרוץ קדימה, לייעל את החברות ואת הכלכלה, לעצור האינפלציה וליצור נישות חדשות שמעלות את הצריכה.

שום דבר לא השתנה מלבד להט הכותרות לאור הפירסומים מצטרפת התקשורת והאנליסטים להתלהבות בקריאות "Buy, buy. Buy" ושוב נשבר שיא וחוזר חלילה. כעת, משנכנס השוק לתיקון ה-19, נראה ששום דבר לא השתנה מלבד להט הכותרות שעולה מדרגה.

מה זה "המאיץ" שהזכרנו? אמזון (סימול: AMZN) למשל היוותה המאיץ בשלושת התיקונים האחרונים. למה? כי פעם (תחילת משבר קיץ 2015) היא "עומדת לחסל את וולמארט (סימול: WMT)" ופעם (ערב משבר סוף 2018) היא תחסל את ענקיות השילוח FDX ו-UPS וחלק מהתיקון הנוכחי קשור לסכנת חיסולה של AT&T (סימול: T), שוב ע"י אמזון שמסתבר שהיא מגששת דרכים להיכנס לתקשורת ה-G5.

ירידות של חברות כמו WMT שירדה בכ-40%, FDX ו-UPS שהפסידו מחצית מערכן בקיץ 2018 ו-AT&T, ש"עזרה" להתחיל את התיקון הנוכחי, הן מאיץ רציני, בגלל משקלן במדדים. אגב, כאשר WMT נפלה הסברנו את האבסורד שבפאניקה שנוצרה.

כותרות קצרות מעוררות אימה לצורך שרידות התקשורת רוצים "מאיץ" מקרו? בבקשה. מדוע ירדה הבורסה בניו יורק, ב-11% כמעט, בין אוגוסט לדצמבר 2016 זוכרים? בגלל הפחד מפני ניצחון של טראמפ. אבל "המאיץ" שהתחיל את התיקון דאז היה אחד התותחים הכבדים ביותר בתחום הכלכלה, מורנו ורבנו הפרופסור פול קרוגמן מפרינסטון, זוכה פרס נובל לכלכלה ב-2008 ובעל טור חשוב בניו יורק טיימס שיצא באזהרה שעליית טראמפ לנשיאות לא רק שתרסק לחלוטין את הבורסות אלא שהבט “a global recession, with no end in sight”, תגוללו בבקשה ותבדקו. כשאחד כמו קרוגמן יוצא בכאלו הצהרות מתנפלת התקשורת, שטראמפ שנוא נפשה, עליהן כעל אוצר בלום וראו מה קרה מאז. קרוגמן אגב הוא אחד המאיצים גם לתיקון הנוכחי כשהוא מחדש האזהרות למיתון.

איני טוען חלילה שיש "יד נעלמה" שמכוונת או שהתקשורת המרכזית מעוניינת לייצר משבר, לא. אבל מה שאני כן טוען הוא שמאז החלה ההתמזגות של מהפכת האינפורמציה ב-2008 נמצאת התקשורת המרכזית בתהליך של איבוד מעמד ונטישת מינויים מול הרשתות החברתיות. כתוצאה מכך מחפשת התקשורת דרכים לשרוד ונראה למנהליה שהתבססות על "חדשות רעות" באמצעות כותרות קצרות מעוררות אימה היא הפתרון.

מבחינת צרכני התקשורת הם צודקים כנראה שהרי בעולם שבו יכולות הקשב והריכוז של הצרכן הפוטנציאלי הולכות ויורדות למקסימום של כמה שניות (וגם אז הוא מקשיב תוך הקשה על מקשי האיפון) "כותרת מפחידה" תופסת תשומת לב וזה הביא להשתלטות "תרבות הכותרות" על התקשורת המרכזית.

פייק ניוז? לא נורא אבל התהליך הזה יצר בעיה אחרת שדווקא פוגעת בתקשורת. בדרך להשגת כותרות (רעות או טובות) ובתחרות על הפרסום הראשוני, "לפני כולם", במיוחד מול הרשתות והמערכות הדיגיטאליות, גובר הדחף "להיות ראשון ובלעדי" על "להיות ראשון ומדוייק". זה מוביל לירידה במוטיבציה של הפרשן לדבוק באמינות.

כלומר, התהליך הביא ליצירת הפייק ניוז. כל מה שצריך הפרשן לומר הוא "קבלתי החדשות ממקור מוסמך" ובפנים רציניות ואם הוא מהניו יורק טיימס או מ-CNBC מאמינים לו. אבל הציבור אינו טיפש הוא קולט היטב מה שקורה ומתעלם מהתקשורת המרכזית.

הטענה שלנו היא שמהפכת האינפורמציה הובילה ליצירת שני מסלולים של אינפורמציה. האחד, המסורתי, זה שפשוט מעביר אינפורמציה עובדתית וללא פרשנות. השני מעביר אינפורמציה עובדתית שעוברת התאמה ושיפוץ לצרכי כלי התקשורת ומוגשת ככותרות. פייק ניוז. אז לפני שאתם מגיעים למסקנה שסוף העולם אכן נמצא מעבר לפינה עצתנו לכם שתבדקו העובדות (היום זה קל, תשתמשו במסלול המסורתי).

נחזור לתיקון הנוכחי - התיקון ה-19 התיקון התחיל בסוף אפריל והוא שוב, כמו כל קודמיו מאז 2009, תיקון שמובל באמצעות כותרות שקשורות במקרו כלכלה, הפחד משובו של משבר 2008. כמה ימים לפני שהתחיל התיקון הנוכחי, ב-23.4, נתן הפרופסור רוביני 8 סיבות שעשויות לייצר את "התיקון הבא" (שימו לב שאמר "התיקון" ולא "משבר" כמנהגו בעבר).

הסיבה הראשונה היא, High Price-to-Earnings Ratio (ה-PE). לאחר מכן באים "החשודים הרגילים", אותן סיבות שמופיעות כמעט מידי רבעון מאז 2009: החוב הגבוה ובמיוחד זה של החברות (המומחיות של רוביני), החשש מהחלטות מוטעות של הפד, מלחמות הסחר, צמיחה אנמית באירופה, סיכונים פוליטיים, מצב רוחו של טראמפ והשתלטות הבינוניות והפופוליזם שעלולים למשוך לכיוונים בלתי רצויים.

אפילו רוביני לא מדבר על מיתון אנחנו אוהבים את הפרופסור, התחברנו לטוויטר שלו וקוראים כתביו באדיקות מאז הסביר בדייקנות, ב-2005, מה יקרה כתוצאה מפעילות מהנדסי החלל של וול סטריט בתחום החוב ומכשיריו. האמת? הפעם הופתענו. דווקא כאשר מקהלת המדיה מבטיחה מיתון מתייחס רוביני לרמות המחירים כגורם אפשרי לתיקון אבל המילה "מיתון", שכ"כ הייתה חלק מכתביו בעבר, נעלמה הפעם. רוביני מבחין בין העובדות נטו לסכנות שעלולות לצוץ.

קראנו ב-Bizportal השבוע את דעתו של בית השקעות מוביל בישראל שטוען שקיימת, "סבירות של כ-60% למיתון בארה"ב תוך שנה וחצי" וכבר בפסקה הראשונה נכתב שהסבירות הגבוהה היא, "בניגוד לשנים האחרונות בהן ההסתברות למיתון בארה"ב הייתה אפסית". ראשית נאמר שתמיד קיימת סכנה למיתון "בתוך שנה וחצי" אבל הטענה לגבי ההסתברות בשנים האחרונות הפתיעה אותנו.

אנחנו עוקבים בקפדנות אחרי המודלים והתחזיות בוול סטריט ואחרי גורואים מובילים. מאז סוף 2009 לא זכור לנו אפילו רבעון אחד אופטימי ברמת המקרו (האזהרות החלו כבר במהלך 2010 כאשר העליות של 2009 הוסברו כתגובה לשפל המוגזם של תחילת 2009). האזהרות המשיכו, במיוחד בתקשורת המרכזית, לאורך כל העשור.

משקיעים כמו וורן באפט חשבו אחרת צריך עם זאת לציין שכלכלנים שאינם קשורים למדיה, עצמאיים בדעותיהם, כמו הפרופסור סיגל מוורטון ואנשים שמומחיותם בהשקעות כמו ווארן באפט או לארי פינק טענו שכלכלת ארה"ב חזקה לאורך כל התקופה. הטענה שלנו, שלא השתנתה מאז 2009, היא כדלקמן: ארה"ב נמצאת בתהליך שנדחף ע"י מהפכת הטכנולוגיה ושמשנה את מערכות היחסים בין המשתנים שמובילים את הכלכלה והחברה. התהליך, בגדול, מייצר נישות תעשייתיות חדשות, מייעל את הישנות, עוצר את הכוחות האינפלציוניים, מצרף קהלים חדשים לצריכה ומניע עצמו קדימה.

זה אותו תהליך בדיוק שהיה במהפכה התעשייתית, במהפכת החשמל, הקיטור והמחשב והתנהגות הבורסה בהתאם. לעיתים התהליך מהיר יותר ולעיתים הוא מאט אבל אם האדם לא יפריע, כשם שעשה ב-2008, מדובר בתהליך שעדיין נמצא בתחילתו. לאלו שטוענים שמיתון יעצור את התהליך בגלל עצירת ההשקעות אנחנו עונים, "המיתון הקשה ומשבר הנזילות של 2008-9 לא עצרו כלום. ב-2008 הגיעו ההשקעות ב-IT לשיא והגיע הטלפון החכם וזו הייתה שנת ההתמזגות לכלכלה 'הישנה'".

שתי הבעיות הגדולות של המשקיע בתהליך כזה הן ראשית, שמפעם לפעם החלומות מעלים את ערכי המניות לחלל ואז מתחייב תיקון, כפי שקרה 19 פעם מאז 2009 ושנית, כמויות המידע והפרשנות (אם פייק או אינטרסנטית) של המידע שמולן צריך המשקיע להתמודד ולקבל החלטות וזאת בתוך מערכת מסחר טכנולוגית שלמעשה פועלת נגדו (המסחר המקוון והמכונות).

אז מה אפשר בכל זאת לעשות? מה שאנחנו מציעים מאז 2010, לקראת שיא כל הזמנים הבא תשחררו חלק מהתיק ותמתינו. במהלך התיקון הבא תחזרו אבל רק לסלים או קרנות נאמנות מניותיות. על מה להסתכל בתיקון הנוכחי? ראשית, כמו תמיד, על סלי ה-S&P500 (למשל SPY) וכן על סלי טכנולוגיה מובילים, סלי בריאות מובילים וסלים סקטוריאליים כמו "חלל והגנה", "סייבר", "ציוד רפואי" וכמובן "מים". אגב, רמת מחירי המניות הנוכחית אינה צריכה לפתות עדיין קונים נבונים והלחץ על מחירי המניות לא הסתיים עדיין.

  ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.