יצרנית המדפסות שפותחת פער על המתחרות - אל תישארו בחוץ
בזמן האחרון אני רואה פרצופים של פוליטיקאים בכל מקום, על אוטובוסים, מרפסות, גדרות ועוד. ידעתי שמישהו חייב להרוויח מהשלטים האלה אז הלכתי לדבר איתם, האנשים שמייצרים את השלטים.
מסתבר שמדפיסים את השלטים עם מדפסות פורמט רחב שמגיעות מחברות כמו Mimaki, HP, Canon, Hantop ו-Gongzheng. החברות האלה מעניינות, אבל לא זולות במיוחד אז המשכתי לספקים של יצרניות המדפסות. ישנה חברה אחת, מרתקת, שעליה נדבר היום. אבל קודם, סוגי הדפוס.
סוגי הדפוס
בגדול ישנן שתי טכניקות הדפסה, דיגיטלית ואנלוגית. השיטה הדיגיטלית משתמשת בראש הדפסה בשביל להעביר תמונה דיגיטלית (תמונה כולל גם מסמכים) למדיום מסוים, בדרך כלל נייר במסגרת ביתית. תלוי בטכנולוגיה הספציפית, מדפסת זה בסך הכל מנוע שמזיז את ראש הדיו מעל לדף, הראש יורה את הדיו על הדף והדיו עובר ייבוש מסוים.
הטכניקה השנייה היא אנלוגית. בטכנולוגיה הזו חורטים את התמונה על גבי לוח, בדרך כלל אלומיניום, טובלים את הלוח בדיו ומטביעים על המדיום.
המאפיינים של השיטה האנלוגית הם עלות הקמה גבוהה וחוסר גמישות משום שצריך ליצור חריטה על לוח מיוחד לכל דף, ומאידך העלות והזמן לעותקים נוספים נמוכה יחסית והאיכות מצוינת. המאפיינים של השיטה הדיגיטלית הם גמישות - כל עותק יכול להיות שונה, עלויות הקמה זולות ומאידך התהליך יקר ואיטי יותר משיטות אנלוגיות, בעוד שהאיכות עלתה מאוד בשנים האחרונות.
- אוטובוס אוטונומי ראשון יתחיל לפעול בישראל
- בקעת אונו: שירות התחבורה הציבורית יופעל על ידי חברת מטרופולין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתם בטח תוהים מי מדפיס היום בשיטות אנלוגיות ובעצם, מי מדפיס בכלל. אפתיע אתכם ואומר שהשוק המסחרי מדפיס 95%-97% מכלל הכמות המודפסת בשיטות אנלוגיות, והשוק הדיגיטלי צומח בקצב לא רע.
Xaar
תכירו את Xaar, חברה שמייצרת ראשי הדפסה דיגיטליים. קסאר היא היצרנית העצמאית היחידה בעולם של ראשים דיגיטליים, כלומר היא לא מייצרת מדפסות. קסאר מוכרת את הראשים שלה ליצרני מדפסות שמרכיבים את המדפסת כלומר, ברזלים, מנועים, תוכנה. מדפסות כאלה יכולות להגיע לגדלים ענקיים ברוחב של כמה וכמה מטרים.
למרות שיש לקסאר הסטוריה ארוכה, נתחיל ב-2010. קסאר הוציאה ראש חדש בשם Xaar 1001 שהיה מותאם במיוחד לשוק הקרמי, כלומר מרצפות. המרצפות שמתחת לרגליים שלכם התחילו כמרצפות לבנות ועליהם הודפסה הדוגמה שאתם רואים. קסאר כבשה את השוק הקרמי בסערה ונכון להיום שני שליש מהמרצפות בעולם מודפסות עם ראשים של קסאר.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
ב-2014, עם ההתקררות של השוק הסיני חלה ירידה בצמיחה מהסגמנט הזה ולכן קסאר פיתחה סוגים חדשים של ראשים. בתוך 3 שנים היא עברה להיות חברה של מוצר אחד לחברה של שמונה מוצרים. הנה כמה דוגמאות לשווקים שהם התחילו לעבוד איתן.
פורמט רחב
התחלנו עם הפוסטרים של הפוליטיקאים. קסאר פיתחה ראשים שמתאימים לפורמט הרחב (רוחב של כמה מטרים טובים בכל פעם). המדיומים האפשריים מגוונים וכוללים חומרים קשיחים כמו מתכת, עץ, פוליאתילן מוקצף וגם חומרים גמישים כמו בדים מסוימים, שמשוניות (יריעות PVC), מדבקות ועוד. בעוד שהיו תלונות על איכות בינונית של הדורות הראשונים של הראשים, החברה ממשיכה לשפר את הטכנולוגיה שלה ולכבוש נתח שוק.
אריזות
תעשו סיבוב בבית שלכם. הסתכלו על הבקבוקים שיש לכם במקלחת, הצנצנות במטבח, המוצרים של מכונת הכביסה - המשותף להם הוא שכולם בבקבוק פלסטיק או זכוכית עם מדבקה שעליה התכולה, המיתוג וכו'. אם תסתכלו היטב תראו שעל המוצרים המיובאים יש מדבקה מקורית באנגלית ומעל עוד מדבקה בעברית. עלות היצור והדבקת המדבקות האלה עומד על כ-50 דולר ל-10,000 יחידות. כמובן שצריך לעשות את זה פעמיים או שלוש למוצרים מיובאים.
קסאר פיתחה ראשי הדפסה שמתאימים להדפסת אריזות והעלות הממוצעת להדפסה ישירות על האריזה עומדת על 2.3 דולר ל-10,000 יחידות. מעבר לחיסכון הכספי הניכר ליצרניות, יש את יתרון הגמישות שכבר דיברנו עליו. אם יבואן ישראלי רוצה להזמין מוצר, זה לא כבר לא מסובך לייצר "קו" של מוצרים בשבילו.
בשיטות מסורתיות היצרן מחו"ל צריך להטביע לוח חדש, לפרק את הלוח הקיים, לייצר את המדבקות החדשות, לעצור את המכונה שמדביקה את המדבקות, לפרק את הגליל של המדבקות באנגלית, להרכיב את הגליל המיוחד בעברית ולהפעיל מחדש את המכונה. בטכניקה דיגיטלית, היבואן הישראלי שולח קובץ במייל והיצרן פשוט לוחץ על הדפסה.
יתרון נוסף זה בפרסום עונתי. כשאתם קונים מוצר בתקופת החגים או כשיש מבצע או כל אירוע עונתי אחר, היצרן רוצה להוסיף מידע. בדרך כלל זה נגמר במדבקה נוספת שעליה כתוב "שנה טובה" או 20% הנחה.
בדים
ברחבי העולם מודפסים מדי שנה כ-35 מיליארד מטר רבוע של בדים. מתוך זה, רק כ-3% מודפסים בטכנולוגיות דיגיטליות. אם תחשבו לרגע על מגמות בעולם האופנה, מחזורי האופנה הולכים ומתקצרים. יצרני בגדים מייצרים מגוון גדול יותר בכמויות קטנות יותר.
אם תבקרו באחת מרשתות האופנה הגדולות רוב הסיכויים שלא תראו את אותם הפריטים בשני סניפים שונים וגם שלא תראו את אותם הפרטים אם תיכנסו לאותו הסניף בהפרש של חודש. גמישות וכמויות קטנות זה שם המשחק. נכון להיום רק כ-3% מהבדים מודפסים בטכנולוגיות דיגיטליות.
אסטרטגיית חדירה
בואו לא נתבלבל, קסאר חודרת לשווקים עם מתחרים וותיקים ולחדור לשוק חדש זה לא קל. גם פה יש לקסאר יתרון משמעותי. הלקוחות שלה הם לא משתמשי הקצה אלא יצרני המדפסות. יצרני המדפסות הקרמיות מחפשות להתרחב לתחומים נוספים. כשהחברות האלה מחפשות את הראשים למדפסות החדשות שלהן, הן פונות ליצרנית של הראשים שהם מכירים, כלומר קסאר.
המחיר
אני עוסק בהשקעות ערך. מגמות בשווקים עולמיים, פוטנציאל לעתיד, צמיחה זה נחמד והכל, אבל הכלל הראשון של השקעות הוא "אל תפסידו כסף". הכלל השני הוא "אל תשכחו את הכלל הראשון". חברה כזו בטח עולה הון תועפות, נכון?
העולם מאמץ את הטכנולוגיה הדיגיטלית לאט מן המצופה ולכן השוק זרק את המניה. שווי השוק ירד עד 112.5 מיליון פאונד. בואו נראה מה אנחנו מקבלים כשאנחנו משלמים את המחיר הזה.
לחברה יש מזומן בגובה 36.5 מיליון פאונד, והלקוחות חייבים לה עוד כ-27.5 מיליון פאונד (הרוב המוחלט ישולם תוך 30 יום). תוסיפו לזה מלאי קיים בגובה של כ-30 מיליון פאונד ושווי מתוקן של רכוש קבוע (מפעלים, מכונות יצור וכו') בשווי 50 מיליון פאונד. מזה תפחיתו חובות לספקים בגובה 18 מיליון פאונד. קיבלנו שווי של 126 מיליון פאונד.
תחשבו רגע על המקרה הכי גרוע. העולם ממשיך להדפיס בטכנולוגיות עתיקות והחברה לא כובשת נתחי שוק. קסאר מרוויחה סביב 7 פני למניה כולל הפסד קטן במחצית הראשונה של 2018. אם נוריד את המזומן, החברה עולה 97 פני למניה, או תשואה ללא צמיחה של 7 אחוז.
החברה גם מחלקת דיבידנד בשיעור גבוה מחמישה אחוזים. כלומר גם אם החברה מפסיקה לצמוח היום, אין סיכוי גבוה שתפסידו כסף. בנוסף, מספיק שאחד מכמה וכמה דברים שהם עושים יצליחו והחברה תהיה שווה משמעותית יותר.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 4.איפה נסחרת ומה הסימול? (ל"ת)מתעניין 31/10/2018 15:00הגב לתגובה זו
- אבי 03/11/2018 22:32הגב לתגובה זומעניין ..................איבדה 2/3 מערכה ......כדאי לברר למה....
- 3.אם זה היה מדוייק היא לא היתה יודת מ 500 ל 145 (ל"ת)מוטי 31/10/2018 11:35הגב לתגובה זו
- 2.ניתוח של חברה מענינת שווה מעקב כרגע במחיר שפל מעניין (ל"ת)דני 31/10/2018 10:54הגב לתגובה זו
- 1.חושב 30/10/2018 15:18הגב לתגובה זובלי המזומן, ואת המזומן בחברה אני אמור לממן בחינם, תשואה מחושבת על מחיר המניה ולא על מניפולציות חישוביות, מה שמוריד אותה לפחות מחצי ממה שנכתב בכתבה, אבל בעולם של היום יש להודות שבשביל חברה עם פוטנציאל צמיחה זה לא רע בכלל
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
