לא ביקשתם? תשלמו מס כפול על הפנסיה שלכם
השינויים התכופים בחסכון הפנסיוני, כמו גם השינויים בתקנות המס משאירים את הציבור הרחב חשוף לשינויים אשר עלולים לעלות לו בכסף רב. חלק מהפגיעה אינה מגיעה דווקא מדרך מימוש זכויותיו בחסכון הפנסיוני אלא מהטבות ופטורים אשר חלק גדול מהציבור זכאי להם אך מכיון שאינו יודע עליהם אינו מבקש אותם.
הדוגמא הטובה ביותר היא נושא מימוש הפנסיה שלנו.
חשוב לדעת כי מס ההכנסה הכיר בשנת 2012 כי פנסיה שמקורה בכספים ששולם עליהם מס בשוטף אין כל סיבה לחייבם שנית במס ביום המשיכה. יתרה מזאת במקרים מסוימים הוא אף מאפשר משיכה של סכומים אלו כסכום חד פעמי בניכוי מס רווח הון בלבד.
האם יש לנו פנסיה שמקורה בתשלומים ששולם עליהם כבר מס?
התשובה היא שבודאי. כל מי ששכרו ברוטו עולה על כ-10,000 ש"ח כנראה שחלק מהפנסיה שלו נובעת מתשלומים ששולמו מהנטו.
איך זה יכול להיות?
ניקח לדוגמא שכר ברוטו של 15,000 ש"ח. כשהלקוח מפקיד כל חודש 6% משכרו. במקרה הזה ההפקדה החודשית עומדת על 900 ש"ח לחודש. אבל, וכאן האבל הגדול, רק על 602 ש"ח מהפקדה זו (נכון לינואר 2017) הלקוח מקבל הטבה מיסויית כלומר כ-300 ש"ח מידי חודש מופקדים מהנטו של העובד.
אם נמשיך את הדוגמא נראה את החשבון הבא:
סה"כ ההפקדה לתוכנית, כולל הפקדות המעביד, עומדות בחודש על 2,775 ש"ח (פיצויים מעסיק-6%, תגמולים מעסיק-6.5% והפקדת עובד-6%), כלומר על למעלה מ-10% מההפקדה לפנסיה 300 ש"ח מתוך 2,775 ש"ח לחודש שולם כבר מס בשוטף!
- הפער בין מה שאתה משלם למה שאתה באמת חייב: סיפורו של המס הישראלי
- עובד "נתקע" בחו"ל - האם ההוצאות שלו מוכרות במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם נרחיב את הדוגמא לשכר גבוה מ-2.5 השכר הממוצע במשק כ-23,500 ש"ח – שכר שמעבר לו העובד משלם כבר מס על הפקדת המעסיק לתגמולים ואם נגדיל גם לשכר מעבר ל-32,000 ש"ח , שכר שמעבר לו החל משנת 2017 העובד משלם מס על הפקדת המעסיק לפיצויים נגלה כי פעמים רבות הפנסיה שנוצרה כתוצאה מהפקדות ששולם עליהן כבר מס יכולה להגיע ל-30% ואפילו 40% !!!!!! ***
אז מה הבעיה?
הבעיה הגדולה היא שבשביל לקבל פטור על הפנסיה שמקורה בהפקדות "מהנטו" אנו צריכים לבקש אותו ושנית לדעת כיצד להוכיח בעת קבלת הפנסיה כי על הפנסיה הנ"ל שולם כבר מס.
נשמע פשוט? אז זהו שלא, הנתונים לא מספיק שקופים לציבור וגם אם הם שקופים הלקוח כלל לא מודע לזכותו זו!.
נכון הוא כי החל משנה שעברה התחילו חברות הביטוח והפנסיה להציג בדוחותיהן את ההפקדות שזכו להטובת מס (קיצבה מזכה) ואלו שלא (קיצבה מוכרת), אבל תיעוד זה טוב ונכון רק למי שיש תוכנית אחת בלבד וכולה מופקדת לאותה חברת ביטוח.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
אז מה עושים?
כפי שאני טוען תמיד המודעות היא כבר השלב הראשון. השלב השני הוא להתחיל לשאול יותר שאלות ולהתחיל ל"סמן" החל מהיום במשך כל שנה את ההפקדות האלו.
הערה:
אין הכרה בקיצבה מוכרת מקרן המוגדרת כקרן ותיקה
- 3.ורדה 02/03/2017 14:03הגב לתגובה זוהאם חל גם על כספי פצויים..שם שלמתי הרבה מ"ה ועל כל הסכום(מעל לתקרת הפטור)?
- 2.מתי 01/03/2017 15:06הגב לתגובה זואיפה משיגים את הפטור? במס הכנסה אין להם מושג וגם חישוב לפי נוסחת השילוב החדשה הם לא מסוגלים לבצע. השיטה שלהם פשוטה הם נותנים פטור ממס לפי המינימום המופיע בנוסחת השילוב. ומי שפונה לייעוץ אזי רק ראש החוליה בודק את הפטור המגיע לפי נוסחת השילוב החדשה (שהיא לעצמה מסובכת להפליא)
- 1.אריק 28/02/2017 13:00הגב לתגובה זונכתב: "פנסיה שמקורה בכספים ששולם עליהם מס בשוטף אין כל סיבה לחייבם שנית במס ביום המשיכה". אבל בכל מקרה הפנסיה מתקבלת כקצבה חדשית ולא במשיכה ח"פ, המחוייבת ב- 35% מס. איפה מניעת כפל המס באה לידי ביטוי?
- ירון 28/02/2017 19:19הגב לתגובה זוגם קיצבה מחוייבת במס ולכן אין שום הגיון לשלם פעמיים מס פעם בהפקדה ופעם במשיכה כקיצבה
- אריק 01/03/2017 08:44כך חשבתי, אך אין הפרדה בין סוגי ההפקדה והכסף לא צבוע. אחרי 35~ שנות עבודה יצטברו מעל 400 הפקדות. הצבירה הכוללת תורכב מ- (א) מהפקדות ששולם עליהן מס, (ב) הפקדות שלא שולם עליהן מס, (ג) ו-(ד) רווחי הון המיוחסים לכל אחת מ- 400 ההפקדות בנפרד, לפי איזשהו יחס בין כאלה ששולם וכאלה שלא שולם עליהן מס. בקיצור בלאגן (ועוד לא דיברנו על מיסוי פיצויים). נראה שלא ניתן יהיה לבצע הפרדה\צביעה אלא עם תיפתח קופה אחת על הפקדות תגמולי עובד של 602 ש"ח (+מעביד בהתאם), קופה נוספת להפקדות עד לתקרה הבאה, קופה נוספת משלימה וכן הלאה. לא ככה?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
