לא ביקשתם? תשלמו מס כפול על הפנסיה שלכם
השינויים התכופים בחסכון הפנסיוני, כמו גם השינויים בתקנות המס משאירים את הציבור הרחב חשוף לשינויים אשר עלולים לעלות לו בכסף רב. חלק מהפגיעה אינה מגיעה דווקא מדרך מימוש זכויותיו בחסכון הפנסיוני אלא מהטבות ופטורים אשר חלק גדול מהציבור זכאי להם אך מכיון שאינו יודע עליהם אינו מבקש אותם.
הדוגמא הטובה ביותר היא נושא מימוש הפנסיה שלנו.
חשוב לדעת כי מס ההכנסה הכיר בשנת 2012 כי פנסיה שמקורה בכספים ששולם עליהם מס בשוטף אין כל סיבה לחייבם שנית במס ביום המשיכה. יתרה מזאת במקרים מסוימים הוא אף מאפשר משיכה של סכומים אלו כסכום חד פעמי בניכוי מס רווח הון בלבד.
האם יש לנו פנסיה שמקורה בתשלומים ששולם עליהם כבר מס?
התשובה היא שבודאי. כל מי ששכרו ברוטו עולה על כ-10,000 ש"ח כנראה שחלק מהפנסיה שלו נובעת מתשלומים ששולמו מהנטו.
איך זה יכול להיות?
ניקח לדוגמא שכר ברוטו של 15,000 ש"ח. כשהלקוח מפקיד כל חודש 6% משכרו. במקרה הזה ההפקדה החודשית עומדת על 900 ש"ח לחודש. אבל, וכאן האבל הגדול, רק על 602 ש"ח מהפקדה זו (נכון לינואר 2017) הלקוח מקבל הטבה מיסויית כלומר כ-300 ש"ח מידי חודש מופקדים מהנטו של העובד.
אם נמשיך את הדוגמא נראה את החשבון הבא:
סה"כ ההפקדה לתוכנית, כולל הפקדות המעביד, עומדות בחודש על 2,775 ש"ח (פיצויים מעסיק-6%, תגמולים מעסיק-6.5% והפקדת עובד-6%), כלומר על למעלה מ-10% מההפקדה לפנסיה 300 ש"ח מתוך 2,775 ש"ח לחודש שולם כבר מס בשוטף!
- הפער בין מה שאתה משלם למה שאתה באמת חייב: סיפורו של המס הישראלי
- עובד "נתקע" בחו"ל - האם ההוצאות שלו מוכרות במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם נרחיב את הדוגמא לשכר גבוה מ-2.5 השכר הממוצע במשק כ-23,500 ש"ח – שכר שמעבר לו העובד משלם כבר מס על הפקדת המעסיק לתגמולים ואם נגדיל גם לשכר מעבר ל-32,000 ש"ח , שכר שמעבר לו החל משנת 2017 העובד משלם מס על הפקדת המעסיק לפיצויים נגלה כי פעמים רבות הפנסיה שנוצרה כתוצאה מהפקדות ששולם עליהן כבר מס יכולה להגיע ל-30% ואפילו 40% !!!!!! ***
אז מה הבעיה?
הבעיה הגדולה היא שבשביל לקבל פטור על הפנסיה שמקורה בהפקדות "מהנטו" אנו צריכים לבקש אותו ושנית לדעת כיצד להוכיח בעת קבלת הפנסיה כי על הפנסיה הנ"ל שולם כבר מס.
נשמע פשוט? אז זהו שלא, הנתונים לא מספיק שקופים לציבור וגם אם הם שקופים הלקוח כלל לא מודע לזכותו זו!.
נכון הוא כי החל משנה שעברה התחילו חברות הביטוח והפנסיה להציג בדוחותיהן את ההפקדות שזכו להטובת מס (קיצבה מזכה) ואלו שלא (קיצבה מוכרת), אבל תיעוד זה טוב ונכון רק למי שיש תוכנית אחת בלבד וכולה מופקדת לאותה חברת ביטוח.
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
אז מה עושים?
כפי שאני טוען תמיד המודעות היא כבר השלב הראשון. השלב השני הוא להתחיל לשאול יותר שאלות ולהתחיל ל"סמן" החל מהיום במשך כל שנה את ההפקדות האלו.
הערה:
אין הכרה בקיצבה מוכרת מקרן המוגדרת כקרן ותיקה
- 3.ורדה 02/03/2017 14:03הגב לתגובה זוהאם חל גם על כספי פצויים..שם שלמתי הרבה מ"ה ועל כל הסכום(מעל לתקרת הפטור)?
- 2.מתי 01/03/2017 15:06הגב לתגובה זואיפה משיגים את הפטור? במס הכנסה אין להם מושג וגם חישוב לפי נוסחת השילוב החדשה הם לא מסוגלים לבצע. השיטה שלהם פשוטה הם נותנים פטור ממס לפי המינימום המופיע בנוסחת השילוב. ומי שפונה לייעוץ אזי רק ראש החוליה בודק את הפטור המגיע לפי נוסחת השילוב החדשה (שהיא לעצמה מסובכת להפליא)
- 1.אריק 28/02/2017 13:00הגב לתגובה זונכתב: "פנסיה שמקורה בכספים ששולם עליהם מס בשוטף אין כל סיבה לחייבם שנית במס ביום המשיכה". אבל בכל מקרה הפנסיה מתקבלת כקצבה חדשית ולא במשיכה ח"פ, המחוייבת ב- 35% מס. איפה מניעת כפל המס באה לידי ביטוי?
- ירון 28/02/2017 19:19הגב לתגובה זוגם קיצבה מחוייבת במס ולכן אין שום הגיון לשלם פעמיים מס פעם בהפקדה ופעם במשיכה כקיצבה
- אריק 01/03/2017 08:44כך חשבתי, אך אין הפרדה בין סוגי ההפקדה והכסף לא צבוע. אחרי 35~ שנות עבודה יצטברו מעל 400 הפקדות. הצבירה הכוללת תורכב מ- (א) מהפקדות ששולם עליהן מס, (ב) הפקדות שלא שולם עליהן מס, (ג) ו-(ד) רווחי הון המיוחסים לכל אחת מ- 400 ההפקדות בנפרד, לפי איזשהו יחס בין כאלה ששולם וכאלה שלא שולם עליהן מס. בקיצור בלאגן (ועוד לא דיברנו על מיסוי פיצויים). נראה שלא ניתן יהיה לבצע הפרדה\צביעה אלא עם תיפתח קופה אחת על הפקדות תגמולי עובד של 602 ש"ח (+מעביד בהתאם), קופה נוספת להפקדות עד לתקרה הבאה, קופה נוספת משלימה וכן הלאה. לא ככה?

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
