זווית האחרת: איך להרוויח מזינוק במחיר הבנזין בעולם?
רבות דובר בשבוע האחרון על העלייה הדרמטית במחיר הבנזין בארץ המהווה נטל כבד על ציבור הנהגים. הבנזין, בנוסף לתפקידו העיקרי בחיי היומיום, הוא גם סחורה הנסחרת בבורסת הסחורות של ניו יורק NYMEX, דבר המאפשר להרוויח כאשר עולה מחירו, אם מצליחים לצפות את מגמת המחיר שלו.
מחיר הבנזין בבורסת NYMEX עלה בכל אחד מחמשת השבועות האחרונים, והגיע ביום שישי שעבר ל-2.973 דולר לגלון (0.785 דולר לליטר) מהשפל במחירו בשנתיים האחרונות 2.206 דולר לגלון ב-21 ליוני. השנה כבר עלה מחיר הבנזין ב-35%. מחיר הבנזין הגבוה בכל הזמנים נרשם ביולי 2008, 3.555 דולר לגלון - חודש בו מחיר הנפט הגולמי רשם את ערכו הגבוה אי פעם 147.2 דולר לחבית.
העלייה במחיר הבנזין נבעה כמובן מעלייה במחיר הנפט הגולמי, שהבנזין הוא אחד המוצרים המתקבלים מזיקוקו. אבל גם הפיצוץ ב-25 לאוגוסט בבית הזיקוק Amuay בוונצואלה, השני בגודלו בעולם, המזקק כ-650 אלף חביות ביום, שגרם ל-42 הרוגים ופצועים רבים, העלה את החשש למחסור בבנזין.
אף על פי שוונצואלה היא יצואנית נפט חשובה, היא נאלצת לייבא בנזין מארצות הברית כיוון שבתי הזיקוק שלה אינם עומדים בדרישה הגדולה לתצרוכת עצמית, להתחייבויות הייצוא שלה ולכמות הגדולה המוברחת למדינות השכנות. וונצואלה מסבסדת את מחיר הבנזין לצרכן למחיר האבסורדי של כ-2.4 סנט לליטר או במלים אחרות פחות מעשר אגורות שלנו לליטר, כך שהתפתחה שם תעשייה שלמה של הברחות בנזין לקולומביה ולברזיל שם המחיר גבוה עשרות מונים.
למרות שמחיר הבנזין הוא נגזרת של מחיר הנפט הגולמי, היחס ביניהם אינו קבוע ומשתנה בהתאם להיצע וביקוש הנובעים מתפוקת בתי הזיקוק וצריכת הבנזין בהתאם למצב הכלכלי ולעונת השנה. היחס האחרון בין מחיר הבנזין בבורסת NYMEX למחיר הנפט הגולמי הטקסני באותה בורסה המחושב לגלון (חבית נפט מכילה 42 גלון) היה 1.286, הגבוה מהממוצע ההיסטורי שלו, דבר המלמד על מחסור יחסי בבנזין.
בדומה למוצרים רבים אחרים כגון גז בישול, סולר, מזוט וקרוסין, הבנזין מיוצר מנפט גולמי באמצעות תהליכי זיקוק או פיצוח. ניתן להפיק בנזין גם מחומרים אחרים כגון פחם, או שילוב של גזים שונים. אולם המקור העיקרי והזמין ביותר הוא עדיין הנפט. מבחינה כימית מהווה הבנזין תערובת מורכבת של פחמימנים שונים, פרפינים, אולפינים וארומטים, המכילים 4-12 אטומי פחמן לכל מולקולה, אך מלבד זאת שונים מאוד בהרכבם. לבנזין חייבות להיות שלוש תכונות בסיסיות:
1. על הדלק לבעור ביעילות במנוע.
2. על הרכב להתניע בקלות במזג אוויר קר.
3. אסור למערכת הדלק להשתבש בטמפרטורות גבוהות.
סוגי הדלק נמדדים ע"י אוקטנים, וככל שמספר האוקטנים גבוה יותר, כך משתפרת איכות הבנזין ובעקבותיה רמת ביצועי המנוע. ההערכה הכללית היא שמחיר הבנזין צפוי להוסיף לעלות בד בבד עם עלייה במחיר הנפט הגולמי, בעיקר אם יתממשו התחזיות לזריקות עידוד פיננסיות מצד הבנקים המרכזיים של ארצות הברית, האיחוד האירופי וסין.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו בעיקר עליות. מדד הסחורות הרציף CCI של CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, עלה בסיכום שבועי ב-1.6%. מדד CCI כבר עלה ב-14.8% מהשפל שנרשם ב-04 ליוני השנה, אבל עדיין נמוך ב-16.5% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל 2011. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.
איך משקיעים בבנזין?
באמצעות חשבון ב-ATRADE אפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בבנזין בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.
קרן הסל לבנזין United States Gasoline Fund נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול UGA. הקרן משקיעה בחוזים עתידיים לבנזין לתקופות הקרובות. דמי הניהול 0.80% לשנה וקיימות גם אופציות call ו-put על הקרן.
קרן הסל לבנזין ETFS Gasoline נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה UGAS, דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי. קרן הסל ETFS Short Gasoline נסחרת בסימול SGAS, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הבנזין ירד, דמי הניהול הם 0.98% לשנה. קרן הסל ETFS Leveraged Gasoline נסחרת בסימול LGAS, התשואה של קרן הסל הזו עומדת ביחס כפול לשינוי במחיר הבנזין, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הבנזין יעלה ושואף למנף את רווחיו, דמי הניהול הם 0.98% לשנה.
*אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין,
* אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של בנזין או כל סחורה, תעודת סל או קרן נאמנות כלשהי.
- 1.כרגיל מעולה - בכלל לא ידעתי שיש נייר לבנזין. (ל"ת)איציק 03/09/2012 11:34הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")