כמה עולה חניה ואיך זה שבחדרה שעת חניה עולה 28 שקל?
אפליקציית התחבורה הפופולארית פנגו "Pango" מסכמת את שנת 2022 ומעדכנת כי השנה נוספו עוד 5 רשויות שהחלו בגבייה עבור חניה, מה שמעמיד את מספר הרשויות הגובות על כחול לבן על 81.
חלק מהרשויות חוו ירידה בהפעלות החניה בשנה החולפת - חלק כתוצאה מגריעת מקומות חניה לטובת התשתיות, צמצום או ביטולי כחול לבן. בין הרשויות הללו ניתן למצוא את רמת גן עם ירידה של 13% (הסירו את אזור חניה "חניוני העיר" ומעבר חלק מחניוני העיר לחניונים מהירים), תל אביב עם ירידה של 11% (תל אביב גורעת מקומות חניה בעקבות עבודות תשתית), רעננה יורדת עם 9%, נתניה עם 8%, בת ים ופ״ת עם ירידה של 6% וירושלים יורדת עם 5%.
חנייה כחול לבן לשנת 2023
מחירי החניה המקסימלים של חלק מהרשויות מתייקרים ב-5% מפני שהם צמודים למדד, למשל תל אביב וירושלים. 10 הערים המרכזיות בהן התרחשו מספר הפעלות החניה הגדולות ביותר בשנת 2022: ירושלים, ת״א, חיפה, רמת גן, באר שבע, פ״ת, נתניה, הרצליה, רחובות, בני ברק. היום העמוס ביותר מבחינת חנייה באופן מפתיע הוא: יום שלישי. השעה העמוסה ביותר מבחינת חנייה היא: 9:00 בבוקר.
מחירי שעה ממוצעת בחניונים לפי ערים
תל אביב - 19.84 שקל, רמת גן - 24.2 שקל, ירושלים - 22.49 שקל, הרצליה 23.4 שקל, אשקלון 18.23 שקל, חיפה 22.01 שקל, חדרה 28.3 שקל.
ניתן לראות שדווקא העלות הממוצעת בחניונים בתל אביב היא לא הגבוהה ביותר, הסיבה נעוצה בכך שרבים מהחניונים בעיר הינם חניוני "אחוזת החוף" בהם תושבי העיר משלמים 25% מעלות החניה והמחירים מוסדרים, לעומת ערים גדולות אחרות כמו ירושלים ורמת גן. כמו כן, בחלק מהחניונים במרכזים המסחריים השעה ראשונה הינה בחינם.
- דחייה ברפורמת החניה העירונית: תתרחש רק בערים הגדולות
- עבריינים השתלטו על סחר בתווי נכים; תביא כסף - קבל תו נכה; המשטרה חוקרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בין חניונים לכחול לבן
לקוח חונה בממוצע 1.49 שעות בכחול לבן, לעומת חניונים 3.75 שעות. ממוצע החניונים כולל כמובן חניוני לילה וחניות במשרדים בתשלום. אנשים חונים במומצע יותר זמן בחניונים, אבל בכחול לבן יש גם שעות שהאכיפה מסתיימת.
בדיקות פקח: בשנה החולפת עמדו מספר בדיקות הרכבים על ידי פקחים רק בפנגו על 5,500,000.
מספר כלי הרכב שעלו על כבישי ישראל בשנים האחרונות
בשנת 2019 עלו על הכביש 253,938 רכבים. בשנת 2020 - 214,544 רכבים, בשנת 2021 - 289,291 רכבים, ועד סוף שנת 2022 צפויים להימסר כ-270,000 רכבים. בפנגו אומרים כי 2021 הייתה שנה פוסט קורונה "סוג של פיצוי" אחרי ההסגרים. שנת 2022 הולכת דווקא להסתיים כמות רכבים יפה אבל עדיין רואים האטה מסוימת גם בגלל חזרה לשיגרה, העלאות הריבית במשק, מלחמת אוקראינה רוסיה, בעיות שרשת האספקה ובעיות השבבים שגרמו למחסור במלאים.
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
תחבורה ציבורית
מוביט-פנגו מובילה את הקטגוריה עם 75% נתח שוק בקרב האפליקציות הציבורית (ללא צה"ל) כמות המשתמשים במוביט-פנגו יותר מהכפילה את עצמה בשנת 2022 ועברה את ה-1,000,000 משתמשים רשומים לשירות. כמו כן נוספו כלי תחבורה נוספים (הרכבת הקלה בירושלים והרכבלית ובחיפה) בהם ניתן לשלם באמצעות האפליקציה. שיעור החדירה של אפליקציות התשלום קפץ מ-4% לכ-15%.
רכב חשמלי
השנה יעלו על הכביש בין 26-27 אלף כלי רכב חשמליים לעומת שנת 2021 שבה עלו על כבישי ישראל בין 10-11 אלף כלי רכב חשמליים. כלי הרכב החשמליים מהווים כ-10% מסך מסירות הרכב השנה, אל מול שנה שעברה בה היוו רק 3.5% מכלל הרכבים הדבר מצביע על גידול משמעותי בשוק הרכב החשמלי. בנובמבר 2022, מכלל רכבים שנמסרו, כ-30% מהמסירות היו של רכבים חשמליים, הדבר נובע בעיקר מעליית מס הרכישה הצפוייה בינואר מ- 10% ל 20%.
רועי אלבז, מנכ"ל פנגו: "גם השנה היינו עדים לעלייה בגודש בכבישים (עלייה של 5%). בנוסף למגמה זאת, ישנה עליה בצמצום מקומות החניה בערים הגדולות. הגורמים המרכזיים לכך הם תשתיות הרכבת הקלה והוספת נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית ושבילי אופניים. בתל אביב לבדה נגרעו אלפי מקומות חניה, מגמה שתתרחב בשנים הקרובות. עליית מדד המחירים לא פוסח גם על מחירי החניה בכחול לבן (בתל אביב וירושלים היתה עלייה מ-6.4 שקל ל-6.7 שקל). המחירים בישראל עדיין נמוכים בהשוואה לערים מרכזיות בעולם כמו ניו יורק, פריז ולונדון שם המחיר הוא כפול ואף יותר. בתחבורה הציבורית צמיחתן של אפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית, יחד עם רפורמת ״דרך שווה״ הביאו לשיעור חדירה של 15% מכלל התיקופים. בפנגו מוביט ישנם כבר מעל מיליון משתמשים בשירות זה. בשנת 2023, עם השקת הרכבת הקלה, אנו צפויים לראות יותר נהגים שהופכים לנוסעים היברידיים המשלבים נסיעה ברכב פרטי עם בתחבורה הציבורית".

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.