הגירעון השוטף בירידה - 11.2% - הסיבה: גביית מסים גבוהה
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2020-אפריל 2021) עמד על 11.2% מהתוצר (גירעון בסך של כ-158.9 מיליארד שקל) - כך עולה מנתוני האוצר. מדובר על המשך שיפור כשבחודש מארס נרשמה לראשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה ירידה בגירעון המצטבר לכ-12.1% מהתוצר (כ-169.4 מיליארד שקל), בהשוואה לגירעון של כ-12.4% מהתוצר בחודש פברואר.
בחודשים ינואר-אפריל 2021 נמדד גירעון בסך של כ-26.8 מיליארד שקל, לעומת גירעון בסך של כ- 28.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אך למרות שנראה בגירועונות דומים, זה לא כך. אז ב-2020 הגירעון התפתח במארס-אפריל וכעת המצב הפוך, הגירעונות החודשיים הולכים ופוחתים על רקע היציאה מהקורונה.
ההוצאה המצטברת במשרדים האזרחיים בינואר עד אפריל הסתכמה בכ-116.2 מיליארד שקל, גידול של כ- 28.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההוצאה המצטברת במערכת הביטחון עד לחודש אפריל הסתכמה בכ-22.1 מיליארד שקל, גידול של כ- 2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ביצוע תוכנית הסיוע למשק, ביחס לתכנון הרב-שנתי, הסתכם ב-145.5 מיליארד שקל, מתוך כ-202.3 מיליארד שקל - ביצוע של 72%.
הירידה בגירעון נובעת מהעלייה השוטפת במסים. הצפי להכנסות המדינה כפי שהוכן על ידי הכלכלנית הראשית במשרד האוצר היה ל-355.5 מיליארד שקל בשנת 2021, כאשר ההכנסות ממסים אמורות לעמוד על 330.9 מיליארד שקל. אפריל היה חזק כאשר הכנסות הממשלה הסתכמו ב-35.5 מיליארד שקל, וההכנסות מתחילת השנה - 132.7 מיליארד שקל. עלייה של 28% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גביית המסים בחודש אפריל הסתכמה ב-31.4 מיליארד שקל - ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו ב-17.3 מיליארד, הכנסות ממסים עקיפים 13.5 מיליארד והכנסות מאגרות כ-0.6 מיליארד שקל.
גביית המסים מתחילת שנת 2021 הסתכמה ב-122.6 מיליארד שקל - מסים ישירים בסך של 70.1 מיליארד שקל; הכנסות ממסים עקיפים 50.2 מיליארד שקל; הכנסות מאגרות בסך של 2.3 מיליארד שקל.
- 1.[email protected] 09/05/2021 18:29הגב לתגובה זוזה כל כך טיפוסי לעם שלנו. אנשים מקבלים תמיכה מהמדינה. לא רוצים לחזור לעבודה אבל בוכים כהוגן. ויושבים להם שם קברניטי המדינה, מקבלים החלטות לא פופוליסטיות על סיוע ותמיכה בשל אותה בכיינות, אך תוך ניווט יוצא מן הכלל של המשבר הכלכלי, ולאנשים יש עוד את החוצפה להטיל דופי ולא להוקיר תודה. בימים האחרונים משדרים כתבות ומראיינים אמנים שמביעים פליאה והשתאות לכך שהם חזרו להופיע במלוא המרץ בעוד העולם נותר סגור, אבל ללא שום מילה טובה לקברניטי המדינה על פועלם. אני רוצה להתנצל בשם כפויי הטובה בפני ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, שר האוצר ושאר קברניטי המדינה בתקופת המשבר על ניהול מיטבי של המשבר והנהגת המדינה באופן שצלחה במהירות את המשבר, שרבות ממדינות העולם (כולל המפותחות ביותר) עדיין לא התאוששו ממנו. לא מגיעה לכם כפיות הטובה הזו.
- אנונימי 10/05/2021 08:06הגב לתגובה זומבחינת כלכלה ואתה די תופתע, כמובו שאם תקרא את ישראל היום אנחנו מספר אחד ועכשיו כמה נתונים על ההנהגה המדהימה, לפני עידן ביבי מחיר המזון היו 12.5 אחוז פחות מהאיחוד האירופי, היום אנחנו 30 אחוז יותר, לפני עידן ביבי היינו מקום 5 בתחולת חיים, היום אנחנו מקום 9, לפני עידן ביבי דירה בפתח תקווה ובמנהטן לא עלו אותו דבר, לפני עידן ביבי היה אפשר לקנות דירה במאה ופחות משכורות ממוצעות והיה אפשר למלא עגלה בסופר ב200-300 שקל, בתאונות דרכים היו פחות מאה הרוגים בשנה מהיום, אז אתה תגיד תודה להנהגה הנפלאה, אני מעדיף מדינות כמו דנמרק וניו זילנד שמדברות פחות ועושות יותר.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
