רעידת אדמה
צילום: Istock

מבקר המדינה: חשש לאלפי הרוגים ופצועים קשה ברעידת אדמה

 דו"ח מבקר המדינה לבדיקת מוכנות התשתיות הלאומיות מצייר תמונת מצב קשה הכוללת 170 אלף מחוסרי קורת גג במקרה של רעידת אדמה
גיא עיני | (2)

"השפעת רעידת אדמה על אזורים שונים במדינה תהיה עצומה. יש להיערך ל-7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 37 אלף פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו-170 אלף חסרי קורת גג", כך עולה מדו״ח מוכנות לקראת רעידת אדמה של מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא.

עקב רצף רעידות האדמה בעת האחרונה בצפון הארץ הנחה מבקר המדינה להקדים את פרסום הדו״ח. מדובר בדוח שמציג תמונת מצב עדכנית לגבי הליקויים בהערכות לרעידות אדמה. הוא נוסף לדוחות קודמים שפורסמו בשנים האחרונות בנושא מוכנות לאירועי חירום, שבהם התריע משרד מבקר המדינה, בין היתר, על הצורך בהיערכות מתאימה לרעידות אדמה

הדוח נועד לסייע  לכל הגורמים  במדינה המופקדים על הנושא. השקעת משאבים בהיערכותם של משרדי ממשלה, של הרשויות המקומיות ושל חברות התשתית לצד גופים פרטיים והציבור כולו, תתרום ללא ספק לצמצום האבידות בנפש ונזקי הרכוש . ו"יפה שעה אחת קודם”.

משק הגז הטבעי - קיים חשש שצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל ייפגע. עיכובים בחיבורם של מאגרי גז טבעי נוספים באמצעות צינור נוסף ,מעמידים את משק החשמל, המבוסס ברובו על גז טבעי, בסכנת שיבושים כבדים.

העדר חיבור תשתיות חיוניות למערכת הולכת דלק בשעת חירום - צפויים קשיים באספקת דלקים חלופיים לגז הטבעי לתשתיות חיוניות למשק, אשר אינן מחוברות למערכת הולכת הדלקים. תמ"א 37/3 שמקדם משרד האנרגיה לשם פתרון בעיה זו, עדיין אינה נותנת מענה לכל הצרכנים הזקוקים לדלק כגיבוי לגז טבעי.

משק המים - רשות המים שבמשרד האנרגיה אינה מנחה את תאגידי המים וספקי מים אחרים לגבי בחינת עמידותם של תשתיות מים ברעידות אדמה. יחידת המים של המינהל האזרחי אינה מפקחת על עמידותן של תשתיות המים באיו"ש. פריצות בצנרת הביוב ברעידת אדמה עלולות להביא להתפרצות מחלות ולחלחול מי הביוב למי תהום ולמקורות מים אחרים.

נמלי הים ברעידת אדמה - רציף הדלק בנמל חיפה המצוי בסמוך לשבר יגור נבנה בתקופת המנדט ולא בהתאם לתקן עמידות ברעידות אדמה. למרות שעבר תיקונים וחיזוקים, לא מן הנמנע כי בעת רעידת אדמה תהיה פגיעה ממשית באספקת הדלקים לצריכת המשק, זיהום האזור הסמוך ומי הים.

קיראו עוד ב"בארץ"

נמלי אויר -  משרד הביטחון ומשרד התחבורה טרם הסדירו את אופן תפעולו של שדה התעופה נבטים שלפני שנים החלט כי ישמש כשדה חלופי בשעת חירום. עיכוב זה פוגע קשות גם במוכנות המדינה לקליטת סיוע בינלאומי בעת רעידת אדמה קשה שתשבש את פעילות נתב"ג.

תשתיות תחבורה יבשתית - מתוך יותר מ-70 גשרים ברמות סיכון סיסמי גבוהות, חוזקו עד מועד סיום הביקורת 3 גשרים בלבד. למשרד התחבורה אין מיפוי שלם ומקיף של תשתיות התחבורה. דבר שעלול לסכן חיי אדם ולפגוע ברציפות התפקודית ובאפשרות התנועה אל מוסדות חיוניים או אל מוקדי אסון.

חיזוק חלקי של מבני חינוך - במועד סיום הביקורת חוזקו 50 בתי ספר בלבד וכ-200 מצויים בתהליכי תכנון, מתוך כ-1,600 המיועדים לחיזוק  (סה"כ יש 2400 מבני חינוך שנבנו לפני 1980. מאז בונים בתקן מתאים לרעידות אדמה). לא נמצא פתרון לחיזוקם של בתי ספר השוכנים במבנים טרומיים. כמו כן ישנם אלפי תלמידים בישראל הלומדים במבנים פרטיים שאינם בבעלות הרשות המקומית ושלא נבחנה עמידותם ברעידת אדמה.

חיזוק חלקי של בתי חולים ומוסדות בריאות - חרף החלטת ממשלה משנת 2008 על חיזוק מבני הציבור, לרבות בתי החולים, עד למועד סיום הביקורת לא קודם חיזוק בתי החולים אלא באופן חלקי. זאת ועוד, למשרד הבריאות אין מידע על מצבם הפיזי ועל מידת עמידתם של המוסדות הגריאטריים והסיעודיים, שמטופלים בהם אלפי אזרחים במחלקות סיעודיות, שיקומיות ובמחלקות לתשושי נפש.

עמידות מבני תחנות כבאות - לתחנות הכבאות תפקיד קריטי כבר בשלב המענה הראשון לאוכלוסייה שתיפגע ברעידת אדמה, הן בכיבוי השריפות הן בחילוץ. עד למועד סיום הביקורת לא היה בידי רשות הכבאות והמשרד לביטחון פנים מידע מקיף על התחנות העלולות להיפגע בעצמן ברעידת אדמה. בנוסף,כ-185 תחנות משטרה, תחנות כיבוי אש ומד"א ומתקני שב"ס נבנו לפני 1980.

פיקוח חסר על מבני תעשייה וחומרים מסוכנים - אם ייפגעו ברעידת אדמה מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, הדבר עלול לסכן את האוכלוסייה ואת הסביבה ויחייב הקצאת משאבים נכבדים לטיפול במפגע. למרות זאת האסדרה והפיקוח של המשרד להגנת הסביבה אינם מספקים. עד סוף 2017 מתוך 300 מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים  רק כ-100 קיבלו הנחיות בנושא.

עיכובים בחיזוק מבני מגורים -  עד סוף שנת 2015, עשר שנים ויותר ממועד אישורה של תמ"א 38, אושר חיזוקם של 2,780 מבני מגורים בלבד. באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה ולנזקים כבדים בעטיין, תמ"א 38 כמעט שאינה מיושמת.

בהיעדר תמריץ, ספק אם במתכונת הנוכחית יחוזקו מבנים אלה בעתיד בידי גורם כלשהו, פרטי או ממשלתי.

תקני בנייה - הבטון הוא רכיב חשוב מאוד בחוזקו של מבנה ובעמידותו ברעידות אדמה. טרם אומצה תקינה בינלאומית של הבטון. שימוש בבטון שאינו עומד בתקן הבין-לאומי עלול להשפיע לרעה על יציבותם של מבנים בעת רעידת אדמה עזה.

עיכובים בפעילות מערך ההתרעה -  טרם הושלמה הקמת מערכת לאומית לזיהוי רעידות אדמה ומתן התרעה עליהן. (חיישנים לאורך קו השבר). התקציב שהקצתה הממשלה לרכישת "כרוזיות" (המספקות התרעה קולית)  אינו מספיק להיקף הרכישה כפי שקבעה הממשלה. חרף החלטת ממשלה מ-2009 טרם הוקמה היחידה הסייסמולוגית במכון הגיאולוגי, האמורה לפעול 24/7.

ליקויים בהיערכות פיננסית וביטוחית - מדובר בליקויים של ממש בכיסויי הביטוחי של האזרחים והתושבים מפני רעידות אדמה. למשל: בהיעדר פוליסות לביטוח רכוש משותף בבנייני מגורים, ברוב המקרים יתקשו הדיירים בשיקום הבניין לאחר רעידת אדמה. שיעור הבתים המשותפים שביטחו את הרכוש המשותף מפני סיכוני רעידת אדמה נמוך מאחוז אחד.

ביטוח עבור ערך הקרקע נוסף על ביטוח מבנה מאפשר למבוטח לרכוש דירה אחרת תחת דירתו שנהרסה, במקום לשקם את הדירה שנפגעה. לביטוח זה חשיבות במיוחד באזורים שערך הקרקע בהם גבוה .שיעור המבוטחים שרכשו ביטוח עבור ערך הקרקע  הוא נמוך, שיעור המבוטחים שרכשו ביטוח בשיעור 200% או 300% לפחות מסכום ביטוח הדירה הנקוב בפוליסה נמוך מאוד. 

עוד דוגמה, חוק לימוד חובה, קובע כי התלמידים יבוטחו בביטוח תאונות אישיות, אולם בפוליסה לביטוח התלמידים ישנה החרגה הקובעת כי הביטוח אינו מכסה רעידת אדמה או תאונה שאירעה בעטיה.

ניסיונן של מדינות אחרות מלמד כי להיערכות מקדימה לרעידות אדמה יש השפעה מכרעת. ככל שהמבנים והתשתיות עמידים יותר ברעידות אדמה, כן יקטן היקף הנזק בהם, ויפחתו המשאבים שיידרשו להצלת חיי אדם ולטיפול בתשתיות שנפגעו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שאול 18/07/2018 19:23
    הגב לתגובה זו
    עלויות ההקמה מחדש של הנכסים ( ערך כינון ) מותנות בהקמה מחדש בטווח של 12-36 חודש ממועד קרות האירוע. ובדירות זה רק 12 חודשים בלבד אבל אם תהייה רעודה משמעותית, כפי שמדובר בדו"ח, המדינה תקצה לעצמה, ובצד, את האגרגטים, התיוד וכ"א לתיקון תשתעיות חיוניות כגון נמלים, כבישים , בתי חולים בסיסי צבא , תשתיות חשמל מים וביוב, והכל בצדק. אבל, אז, לאחר 24-36 חודשים, יגיעו המפעלים הגדולים לקבל את הציוד חומרים וכ"א, והאזרח יוותר ללא יכולת לקבל את מה שנקרא " ערך הכינון " של הנכס, שכן הוא לא עמד בדרישות הביטוח, ולפיכך יקבל לכל היותר " ערך שיפוי". מוגש כחומר למחשבה
  • 1.
    המבקר 18/07/2018 16:13
    הגב לתגובה זו
    כותרת צעקנית שתמיד תהיה נכונה, תלוי בעצמת רעידת האדמה וכמובן שזה מגיע שבועיים אחרי כמה רעידות אדמה קלות גם אם ישקיעו 100 מליארד שקל עדין הכתורת תהיה נכונה אז מה הועחלו "חכמים" בצעקתם
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.