פרופ' טל שביט מספק טיפים: כיצד תרוויחו כסף מפאניקה של משקיעים אחרים?
- 23.דרור 14/07/2015 10:52הגב לתגובה זוהמגיבים סתם קוטלים אותו
- 22.באפט 12/07/2015 10:02הגב לתגובה זושהפרופסור יגיד לכם לקנות עכשיו כמו שאייל גורביץ אומר? תקראו בין השורות. הוא בטוח מכיר את כל המחקרים על התנהגות משקיעים (משקיעים כמוכם) שנכנסים לפאניקה, מפסידים ומקללים. תמשיכו לנפח לי את החשבון בנק חחח
- 21.אריק 12/07/2015 09:54הגב לתגובה זואחד התותחים, איש עם המון המון ידע והכי חשוב צנוע ומדבר בגובה העיניים.
- 20.רון אביב 11/07/2015 21:40הגב לתגובה זוהם בכלל הוא הצליח לעשות כסף בבורסה? עוד פרופסור רומנטי שמנותק מהשטח..
- 19.שמעו איזה ליצןןןןןןן (ל"ת)אלירן 11/07/2015 20:39הגב לתגובה זו
- 18.הפרופסור המשוגע 11/07/2015 10:44הגב לתגובה זוהוא אומר שארביטראז זה רווח ללא השקעה וללא סיכון, שרק שלוקחים הלוואה זה נחשב ארביטראז, אחד המצחיקים. לא מבין איך הוא מעוסק במכללה למנהל. https://www.youtube.com/watch?v=2ggMd00GnHk
- אסף 12/07/2015 09:58הגב לתגובה זואתה כנראה הטמבל שממנו אני מרוקן את הכסף. תמשיך כך יא אהבל. :-)
- 17.נובל לכלכלה ומימון. 10/07/2015 19:22הגב לתגובה זולקנות בזול ולמכור ביוקר !
- 16.אז איך מרוויחים ? חחחחחחחחח תשאר בפיסכולוגיה (ל"ת)לא הבנתי 10/07/2015 18:39הגב לתגובה זו
- 15.אפקט העדר !!!! (ל"ת)יניב 10/07/2015 18:35הגב לתגובה זו
- או העדר האפקט. (ל"ת)וורן מאפט 11/07/2015 09:13הגב לתגובה זו
- 14.יוסי 10/07/2015 18:33הגב לתגובה זוכל כך נכון..
- 13.הדיוט גמור פשוט לא אמר כלום. אני רץ להרוויח מסטיית התקן (ל"ת)פרופסור דביל 10/07/2015 18:22הגב לתגובה זו
- 12.מאיר פ 10/07/2015 18:10הגב לתגובה זוא. ירידות חזקות הם מסיבה כלכלית ולא פסיכולוגית, ב. הבורסה היא מגרש של ספקולנטים ( תן להם לשחק את המשחקים המטורפים, להשקיע באמצעות קרנות ) ג. נדל״ן גם אם עשה פחות מהבורסה מתאים לציבור הרחב כי... זה נכס ממשי, פנסיה, שקט נפשי, במדינה עם ... כל יום מיסים, כל יום מלחמות.. כל יום פשיטות רגל... כל יום ממשלה נופלת עדיף קירות עם תמונות על הקיר מאשר מצבות עם כתובות על הקיר
- 11.במילה אחת - שיעמום. לא פלא שהוא פרופסור כושל. (ל"ת)הפרופסור המטורלל 10/07/2015 17:52הגב לתגובה זו
- שחר 11/07/2015 19:05הגב לתגובה זוחוץ מטוקבקיסט ממורמר
- תתנהג יפה 12/07/2015 01:05עכשיו תזדיין בסבלנות ולך ללמוד קצת השקעות.
- 10.פסיכולוג שווקים 10/07/2015 17:27הגב לתגובה זותעתיקו את הכותרת ותחפשו סרטון בשם הזה. אתם הולכים להחכים - והרבה. והנה עוד משהו מומלץ https://goo.gl/7p838D
- 9.סוטה. 10/07/2015 17:15הגב לתגובה זואו שזה רק לסוטים?
- 8.חחחח לא אמרת כלום 10/07/2015 17:06הגב לתגובה זוחחחח לא אמרת כלום
- 7.הדיוט. 10/07/2015 17:06הגב לתגובה זוהחרטטן הזה עוד פרופ'. מעניין מה הוא מלמד במדעי החרטא הללו.
- 6.וורן מאפט 10/07/2015 17:03הגב לתגובה זובמילים אחרות חחחחרררררררטא ברטה.
- 5.אתם חייבים לי 5 דק' (ל"ת)אביעד 10/07/2015 16:46הגב לתגובה זו
- 4.co007 10/07/2015 16:46הגב לתגובה זועצות, כול אחד יכול לתת. בסופו של מסלול העליות ,תבוא המפולת כשכולם בפנים......
- 3.חחח לא אמר כלום (ל"ת)חחח לא אמר כלום 10/07/2015 16:09הגב לתגובה זו
- 2.אור 10/07/2015 15:52הגב לתגובה זומרבית הנכסים הטובים במניות שהיו לי היו בהפסד תקופה מסויימת,כאשר החלטתי למכור החלו לעלות שוב בחזרה אחרי תקופה מסויימת,הרבה יותר קשה להרוויח את מה שהפסדת.מי שהחזיק את מניית טבע לפני 3-2שנים היה בהפסד,מי שהייתה לו סבלנות לקח המון כסף בגלל סבלנות.הפסיכולוגיה עובדת בדיוק לכיוון שכאשר אתה רואה את המנייה יורדת אתה מוכר,צריך סבלנות!כמובן שאני מדבר על מניות איכות של חברות טובות ולא כל מיני ביומד וחברות על הנייר שלא הרוויחו שקל.
- 1.צ'ארלס הפרופסור 10/07/2015 15:32הגב לתגובה זוכל התיאוריות שלו מיושנות. שיתקדם.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
