הפרשי הצמדה וריבית בגין הלנת שכר אינם פטורים לפי סעיף 9(21)(א) לפקודה
תקציר ע"מ 1221/04 יעקב חיננזון נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
תקציר ע"מ 1221/04
יעקב חיננזון נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי סכומים שקיבל המערער במסגרת הסדר פשרה עם מעבידתו, שכונו "הפרשי הצמדה וריבית בגין הלנת שכר" אינם בבחינת "פיצוי הלנת שכר" כמשמעות מונח זה בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 יכונה (להלן: "חוק הגנת השכר"), שבמהותם הם פיצוי עונשי. לאור האמור נפסק כי במקרה זה לא חל סעיף 9(21)(א) לפקודה הפוטר ממס פיצוי הלנת שכר.
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
המערער הועסק כמנכ"ל בחברות "איסתא" ו"איסתא ליינס". בעקבות חשד לביצוע עבירות פליליות על ידי המערער כנגד איסתא (חשדות שהופרכו מאוחר יותר), הודיעה איסתא למערער על פיטוריו ביום 26.3.1985. בעקבות פיטוריו הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. התביעה התקבלה בנוגע למרבית מרכיבי התביעה, אך בפסק הדין נקבע במפורש כי הסכומים בתיק לא יישאו פיצויי הלנה בשל המחלוקת הממשית שהייתה בין הצדדים. תחת זאת קבע בית הדין בנוגע לסכומים שנפסקו כי סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כמפורט בהסכם העסקה.
שני הצדדים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין של בית הדין האזורי. במסגרת זו הושג הסכם פשרה בין הצדדים שאושר על ידי בית המשפט הארצי לעבודה, ובו נקבע כי סכום הפשרה בסך 6,873,103 ש"ח יכלול את המרכיבים כלהלן: סך של 331,051 ש"ח בגין חוב שכר עבודה ונלוות, וסך של 6,542,052 ש"ח (להלן: "הסכום שבמחלוקת") בגין "הפרשי הצמדה וריבית על הלנת שכר". המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא אם הסכום שבמחלוקת הוא בבחינת הכנסה חייבת בידי המערער, או שמא מדובר בהכנסה הפטורה ממס מתוקף סעיף 9(21)(א) לפקודה, אשר פוטר ממס "סכום שקיבל עובד כפיצוי הלנת שכר על פי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, בגבולות סכום הפרשי הצמדה וריבית על השכר המולן".
דיון
כאמור, בית הדין הארצי לעבודה אישר בפסק דינו את הסכם הפשרה שאליו הגיעו הצדדים. הסכם הפשרה נוקט בלשון "הפרשי הצמדה וריבית בגין הלנת שכר", ולא בלשון "פיצוי הלנת שכר" הנובעת מחוק הגנת השכר. לנגד עיניו של בית הדין הארצי לא עמד הסכם פשרה הקובע פיצוי הלנת שכר במובן המונח בחוק הגנת השכר, ולכן אין מקום לייחס לבית הדין קביעה פוזיטיבית לפסוק פיצוי זה כפי שמבקש לייחס המערער. סעיף 9(21)(א) לפקודה קובע כי "סכום שקיבל עובד כפיצוי הלנת שכר על פי חוק הגנת השכר, תשי"ח -1958, בגבולות סכום הפרשי הצמדה וריבית על השכר המולן" יהיה פטור ממס. פיצוי הלנת שכר הוגדר בסעיף 17 לחוק הגנת השכר. מדובר בפיצוי עונשי שסנקציה בצדו. לאור הדרקוניות שבפיצוי עונשי זה, סעיף 18 לחוק הגנת השכר מקנה לבית הדין האזורי לעבודה את הסמכות להפחית או לבטל את פיצוי הלנת השכר בתנאים הנקובים בסעיף. כלומר, עצם הקביעה כי שכרו של עובד הולן, כפי שנטען כי הולן שכרו של המערער במקרה הנדון, אינה מחייבת כי יוטל על המעביד לשלם פיצוי הלנת שכר.
בפסק הדין שניתן בבית הדין האזורי, השתמש בית הדין בסמכותו לפי סעיף 18 לחוק הגנת השכר וקבע כי לאור המחלוקת הממשית שהתעוררה בין הצדדים, הסכומים שנפסקו לא יישאו פיצויי הלנת שכר. הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה, לא חרג כאמור מהחלטת בית הדין האזורי ולא הטיל על איסתא לשלם למערער פיצוי בגין הלנת שכר. בהסכם הפשרה נקבע כי איסתא תשלם למערער הפרשי הצמדה וריבית בגין הלנת השכר. פיצוי הלנת השכר המוגדר בסעיף 17 לחוק הגנת השכר הוא כאמור פיצוי עונשי, ואינו מתמצה בהפרשי הצמדה וריבית בלבד. סעיף 9(21)(א) לפקודה מתייחס במפורש למקרה שבו נפסק פיצוי הלנת שכר, כלומר פיצוי עונשי, וקובע כי מרכיב הפרשי ההצמדה והריבית מתוך סך פיצוי הלנת השכר יהיה פטור ממס. להבדיל, כאשר לא נפסק לטובת הנישום פיצוי הלנת שכר אלא התקבול כולל רק את הפרשי ההצמדה והריבית בגין שכר שהולן - הרי התקבול אינו נופל בתחולת סעיף 9(21)(א) לפקודה ואין המערער זכאי ליהנות מהפטור. במקרה הנדון, משקבע בית הדין האזורי כי המערער אינו זכאי לפיצוי הלנת שכר העונשי, ובית הדין הארצי לא שינה מקביעה זו אלא אישר הסכם שבו נקבע כי המערער זכאי להפרשי הצמדה וריבית בגין הלנת שכר - הרי אין הוא נכלל בגדרי סעיף 9(21)(א) לפקודה.
באשר למחלוקת המשנית בין הצדדים לעניין פריסת קרן החוב על פי סעיף 8(ג)(1) לפקודה, הקובע כי ניתן לפרוס את ההכנסה בגין הפרשי שער "בשנים שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו" - המערער מבקש לפרוס את קרן החוב על פני חמש שנות המס שקדמו לשנת המס 1998 שבה התקבלו ההפרשים (1998-1993), בעוד על פי המשיב בסמכותו לפרוס את הפרשי השכר רק לשנים שאליהן מתייחסים ההפרשים (כלומר 1987-1982), אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו ההפרשים. על פי גישת המשיב, לא ניתן לבצע פריסה של הסכום שקיבל המערער וכולו חייב במס בשנת 1998. בית המשפט קיבל את עמדת המשיב שלפיה הוא רשאי לייחס את הפרשי השכר רק לשנים שאליהן מתייחסים הפרשי השכר, כאשר החוק הגבילו לייחוס ההפרשים רק לשש שנות המס שקדמו לשנת קבלת הפרשי השכר.
תוצאה
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 37,500 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב
לפני כב' השופט מגן אלטוביה
ניתן ב-13.1.2013

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
ההכנסות הסתכמו ב-4.7 מיליארד שקל, לעומת כ-4.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון - קצב הצמיחה מאט, אבל החברה קיבלה הזמנות גדולות אחרי הרבעון
רפאל מערכות לחימה מדווחת על מכירות בהיקף של 4,735 מיליון שקלים, עליה של כ-20.4% מהתקופה המקבילה אשתקד, הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. בהשוואה לרבעון קודם מדובר על צמיחה נמוכה יחסית - מ-4.62 מיליארד שקל - כלומר כ-2%. בולט יותר הצבר שהגיע בסוף הרבעון הראשון ל-67 מיליארד שקל וירד ל-65.7 מיליארד שקל.
היקף המכירות במחצית הראשונה עמדו על 9,358 מיליון שקל, עלייה של 19.5% לעומת מחצית מקבילה. ההזמנות במחצית הגיעו לסך של 11,359 מיליון שקל, לעומת 14,259 מיליון שקל במחצית המקבילה. הרווח הנקי במחצית הראשונה עומד על 612 מיליון עלייה של כ-68% מהרווח במחצית הראשונה של השנה. הנהלת רפאל מדגישה את העלייה בצבר ביחס לשה קודמת, אז הוא עמד על 59 מיליארד שקל, אך כאמור ביחס לרבעון קודם יש ירידה.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: ״רפאל מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם תוצאות כספיות מרשימות, עלייה של עשרות אחוזים במכירות וביקוש שיא למערכותיה בארץ ובעולם. מלחמת "חרבות ברזל" בכלל ומבצע "עם כלביא" בפרט, המחישו את תרומתה של רפאל לביטחון הלאומי ואת עליונותה הטכנולוגית בשדה הקרב. ההישגים המבצעיים הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים בנחישות ובמסירות יומיומית כדי לשרת את מדינת ישראל מתוך כוונה להוות נדבך משמעותי בביטחונה, להיות תמיד בקדמת הטכנולוגיה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני מברך על כך שהעשייה הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בסיכום החציון הראשון של השנה, רפאל מציגה המשך של מגמת הצמיחה המהירה של החברה. רפאל עמדה באופן מלא ביעדיה העסקיים בחציון זה. מערכות רפאל במבצע "עם כלביא" בהגנה, בהשגת העליונות האווירית והמודיעינית ובהתקפה פעלו בהצלחה יוצאת דופן והביאו לידי ביטוי את תרומתה המכרעת של רפאל לעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. רפאל הגבירה את השקעתה בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים מתקדמים, תוך השקעה רבה בתשתיות המדעיות ופיתוח יכולות פורצות דרך כגון מערכת הלייזר רב-העוצמה "מגן אור". רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות והיא קלטה מאז תחילת השנה מאות עובדים חדשים בכל רחבי מדינת ישראל. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי. קבוצת רפאל הכוללת עשרות חברות בארץ ובעולם, תמשיך להוביל ולהביא יתרון מבצעי וטכנולוגי מכריע לשותפנו בארץ ובעולם".
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזמנה גדולה מגרמניה
אתמול דיווחה החברה כי הפרלמנט הגרמני אישר את רכישת 90 פודי תצפית והכוונה מדגם Litening 5 מתוצרת רפאל עבור מטוסי ה-Eurofighter Typhoon. מהלך זה ממחיש את השותפות ארוכת השנים בין רפאל וגרמניה ואת האמון במערכות רפאל, במקביל למגמה גלובלית לאימוץ סנסורים רב‑גליים ויכולות תקיפה מדויקות מטווח מבטחים במרחבי אוויר מאוימים.