רחל בן צבי-זיו: "פיטורים וקיצוצים בפרסום - לא מה שקיווינו שהמחאה תיצור"
"עולם הפרסום כפי שאנו מכירים אותו נמצא בגסיסה, אפשר לומר שהוא כבר מת". הצהרה זו באה מפיו של הפרסומאי אילון זרמון, יו"ר משותף במשרד פרסום זרמון גולדמן, בכנס השיווק השנתי של מגזין 'סטטוס' מבית מוטו תקשורת, שהתקיים ב-14 בדצמבר במלון ליאונרדו סיטי טאוור ברמת גן.
הכנס, אליו הגיעו כ-500 איש מבכירי עולם השיווק במשק, הציג לראשונה את המונח ספיד מרקטינג (שיווק מהיר) - אסטרטגיה שעוסקת בשיטות השיווק בעולם החדש בו הכוח עבר לצרכן, עם ריבוי הרשתות החברתיות והמדיה הדיגיטלית. אסטרטגיה זו נכתבה על ידי ד"ר אביחי שוב-עמי שהנחה את הכנס, והוצגה לראשונה במגזין סטטוס של חודש דצמבר.
ההצהרה של זרמון לוותה בטענה, כי לערוצים 2 ו-10 אין זכות קיום במודל הנוכחי, בו הם מתפרנסים מפרסומות. "בעידן של הפרעת קשב וריבוי מסרים אף אחד לא צופה במקבץ פרסומות", אמר זרמון. "הכוח של כל צרכן משול בעיני לכוח של אבי ניר, מנכ"ל קשת, ולמנהלי השיווק אין ברירה אלא להסתגל לעולם החדש הזה".
מיטל מוסקוביץ, מנהלת שיווק בחברת 2Like, ציינה כי על פי תחזיות בשוק, ב-2014 יופנו 19% מסך הוצאות הפרסום למדיה החברתית. שי רוזן, מנהל אסטרטגיה ויעוץ בחברת Real Commerce, הוסיף כי בתחום המסחר האלקטרוני, ישראל מפגרת בהרבה אחרי העולם. "קמעונאים בארץ חוששים שקניות באינטרנט יהרסו את המכירות בחנויות, אבל זו השנה בה חייבים להתפתח בתחום. הלקוחות נמצאים באינטרנט, שיעורי החדירה של פייסבוק בארץ הם מעל 60%".
מי שהוזכרה רבות בכנס הייתה המחאה החברתית, שצמחה מתוך הרשתות החברתיות והביעה את זעקת העם. "קשה להאמין שדפני ליף חזתה את השלכות המהפכה החברתית שיצרה", אמרה מנכ"לית מוטו תקשורת, רחל בן צבי-זיו, עם פתיחת הכנס. "פיטורי עובדים, קיצוצים בתקציבי פרסום ושיווק, הוזלת מחירים לזמן קצר והעלאתם בחזרה, הם לא מה שקיווינו שהמחאה תיצור. אולי אם ליף הייתה יושבת עם יועצי אסטרטגיה, זה היה נראה אחרת".
איילת תורן, מנהלת שיווק באסם, סיפרה כי קיץ 2011 היווה עבור החברה שיעור מאלף בשיווק. "מחאת הצרכנים הייתה מהירה, הם נראו מאוגדים עם מסר סוחף, ואנחנו הרגשנו מבוהלים", אמרה. "לא צפינו את זה, ובהתחלה לא ידענו מה לעשות. קשה לקרוא לזה שיווק מהיר". לדבריה, המחאה מחייבת צורך בחשיבה חדשה: לא עוד הסתפקות במהלכים רב שנתיים, אלא ניתוב של 30% מהתקציב להתייחסות להווה.
הראל ויזל, מנכ"ל רשת פוקס, טען כי חברות רבות זנחו את המותג ומשקיעות במחיר בלבד, בעקבות המחאה. "נמאס לי לראות פרסומות של חברות שאיבדו את המותג ומדברות רק על הנחות ומבצעים", אמר. "אם הן ימשיכו כך, לא יהיה להן למי למכור".
אסף עופר, סמנכ"ל שיווק בפלאפון, הוסיף כי עקב התחזקות הסמארטפונים והרשתות החברתיות, רוב הגלישה נעשית בסלולר. "בשיווק מהיר חייבים לנטר את הזירה הרשתית ולדעת להגיב מהר בזמן אמת, ובצורה כזו לעצור שרשרת תגובות שלילית ולמנוע משבר", אמר.
בפאנל שעסק בניהול משברים, העניקו הנוכחים ציון נכשל לתנובה, בהתמודדות עם משבר הקוטג' שצמח מהרשתות החברתיות, וסיפרו על ניהול משבר בעסק שלהם. "תנובה שתקה, ואז היססה, ואז צירפה את שטראוס למלחמה ולבסוף שלחה את היו"ר זהבית כהן לתקשורת, שאמרה דברים לא ראויים", אמר איתן זינגר, מנכ"ל זאפ. "אין ספק שבתוך החברה אנשים היו מבולבלים, ולא ניהלו נכון את דף הפייסבוק, למרות שהמשבר לא אמור היה להגיע בהפתעה, כבר לפני שנתיים התחילה מחאת צרכנים על יוקר המחייה ומחירי הדלק", הוסיף יואב פרידור, מנכ"ל באזילה.
רחל בן צבי-זיו, מנכ"לית מוטו תקשורת, ציינה כי ככל שהחברה גדולה יותר, כך האגו שלה גדל, ועמו המחשבה ששום דבר לא יפגע בחוסן החברה, מה שהתברר בתנובה כטעות. היא סיפרה על ניצול הזדמנות בקבוצת מוטו תקשורת: "מעבר ל-15 מגזינים, אנחנו מפעילים אתר אינטרנט ואפליקציות, ומנסים להדביק את הפער הטכנולוגי", אמרה. "כש-SBC שהיו הבעלים של החברה פשטו את הרגל, היינו צריכים לקבל החלטה מה לעשות, ואילן ציוני השתכנע על ידינו לרכוש את החברה. אני באופן אישי אוהבת משברים, הם יוצרים הזדמנויות להמציא את החברה מחדש".
- 2.מנתח פלסטי 28/12/2011 17:54הגב לתגובה זוהתרשמות כבירה ממי שסיליקון קופץ ממנה,,,זה שיווק אמיתי
- 1.המום 28/12/2011 17:23הגב לתגובה זואפילו תוכן שיווקי צריך להיות טיפה אקטואלי
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותאיראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה
הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות
לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?
איראן המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא
בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה
להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.
הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני.
על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב.
פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.
