הרגע הגדול של נוקיה: תשיק השבוע מכשיר מתואם למערכת ההפעלה של מיקרוסופט
ביום רביעי הקרוב ייצא לדרך הכנס העולמי השנתי של נוקיה שיתקיים בלונדון ובמרכזו - מנכ"ל נוקיה, סטפאן אלופ, צפוי לחשוף לפחות מכשיר סלולר אחד המבוסס על מערכת ההפעלה חלונות 7.
ההשקה הצפויה של מכשירי נוקיה (סימול: NOK) חדשים אשר מתבססים על מערכת הפעלה של מיקרוסופט (סימול: MSFT), מתוארת על ידי מספר אנליסטים כאירוע מהותי עבור החברה אשר יכריע לאן פניה מועדות. עוד מדווחת נוקיה כי המכשיר המדובר צפוי להיות מופץ עוד ברבעון הנוכחי בכמה שווקים נבחרים ובהדרגה תרחיב נוקיה את ההפצה במהלך שנת 2012.
יש לציין כי מאז שנת 2009 חוותה חברת נוקיה ירידה חדה בנתח שוק הטלפונים החכמים, אז עמד נתח שוק של נוקיה על כ-40% לעומת 16% נכון לסוף הרבעון השני של השנה הנוכחית. יש לייחס את הירידה בנתח השוק לתחרות העזה ששוררת בשוק הסמארטפונים בעיקר מצד חברת HTC, LG, סמסונג ואפל שעלתה מא-14% ב-1009 ל-19% כיום.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
