ברקע למאורעות במצרים: החשיפה לקונצרני חזרה לגדול; המשקיעים בורחים למניות זרות
תעשיית קרנות הנאמנות סיימה את השבוע החולף עם גיוסים מרשימים של כ-600 מיליון שקל בקרנות המסורתיות, לצד גיוס של כ-140 מיליון שקל בקרנות הכספיות. הגיוסים המשיכו להתמקד בקרנות אג"ח כללי (עם חשיפה מנייתית) ובקרנות הקונצרניות, כך על פי סקירת הקרנות השבועית של מיטב.
קרנות אג"ח חברות וכללי רשמו שבוע חזק במיוחד עם גיוסים גבוהים של כ-720 מיליון שקלים - הגיוס השבועי הגבוה ביותר ב-3 החודשים האחרונים. הקרנות הכספיות רשמו גיוס שבועי של כ-140 מיליון שקל. ניתן להעריך, כי הגיוסים הערים מיוחסים בעיקר להמשך המגמה החיובית במדדי התל-בונד ואג"ח קונצרניות, שסיימו את השבוע החולף עם עלייה של כ-0.4%.
בכך, הן בעצם לא רק מוחקות את הפדיונות של ימי המשבר במצרים (שהסתכמו בכ-370 מיליון שקל בלבד), אלא גם ממשיכות להגדיל את נתח השוק שלהן על חשבון קטגוריות אחרות בתעשיית הקרנות. מתחילת השנה טיפס נתח השוק שלהן ב-1%, מרמה של 36% ל-37%.
ישראלים ב"כובע" של זרים
ציבור המשקיעים המשיך להסיט כספים לעבר הקרנות המתחמות במניות בחו"ל - לקח טרי מימי המשבר במצרים, במטרה ליצור פיזור גיאוגרפי רחב יותר לחלק המנייתי בתיק ההשקעות. מן הצד השני, אנו עדים להמשך תהליך צמצום החשיפה לאג"ח ממשלתי ע"י פדיונות גבוהים בקרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד, בדגש על קרנות שאינן חשופות לשוק המניות.
המשקיע הישראלי הממוצע ידוע כמוטה להשקעות מקומיות. על כך, ובהקשר לשינויים הגיאופוליטיים במצרים, אמר לפני כשבועיים בראיון ל-BizportalTV אייל קליין מ-IBI בית השקעות:
הכסף המשיך כאמור לעבור לשוקי המניות העולמיים. הקרנות המתמחות במניות בחו"ל נהנו מגיוס שבועי חריג של כ-65 מיליון שקל - הגיוס השבועי הגבוה ביותר מאז יולי 2007. מנגד, הקרנות המתמחות במניות בישראל לא הצליחו להתרומם מחדש, וסיימו את השבוע החולף עם פדיון של כ-5 מיליון שקל. הקרנות הגמישות זכו לגיוס קל של כ-10 מיליון שקל.
באפיק הממשלתי, פדיונות נרשמו הן בקרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד (190 מיליון שקל) והן בקרנות השקליות (30 מיליון שקל). בכך, אנו עדים להמשך צמצום החשיפה של ציבור המשקיעים לקרנות המתמחות באג"ח ממשלתי, בדגש על קרנות ללא חשיפה מנייתית.
הקרנות הכספיות המשיכו את המומנטום החיובי שלהן מתחילת החודש, וסיימו שבוע נוסף של גיוסים. בסיכום שבועי נרשם גיוס של כ-140 מיליון שקל, ומתחילת החודש - כחצי מיליארד שקל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
