בראק קפיטל כובשת את גרמניה: רוכשת 8 מרכזים מסחריים ב-398 מיליון שקל
חברת הנדל"ן בראק קפיטל פרופרטיז (בראק אן וי), כחודש וחצי לאחר הנפקתה בבורסה בתל-אביב, מדווחת כי חתמה על שתי עיסקאות לרכישת נכסים בהיקף כולל של כ-398 מיליון שקל. הנכסים מניבים כיום דמי שכירות שנתיים בהיקף כולל של כ-31.6 מיליון שקל, המייצגים תשואה משוקללת של כ-7.9% על ההשקעות.
במסגרת העיסקה הראשונה - "עיסקת Titan" -חתמה בראק על הסכם נוטריוני לרכישת 6 מרכזים מסחריים בגרמניה תמורת כ-309 מיליון שקל. חמישה מתוך המרכזים הנרכשים, המניבים כ-93% מסך ההכנסה של הפורטפוליו הנרכש, ממוקמים במערב גרמניה, והמרכז השישי ממוקם בעיר דרזדן שבמזרח המדינה. כל המרכזים המסחריים הנרכשים מושכרים לתקופה ארוכה של כ-15 שנה לרשת קמעונאית מובילה מגרמניה, ולשוכרת ישנן 3 אופציות להארכת תקופת השכירות ב-5 שנים נוספות בכל פעם.
לצורך השלמת העיסקה, המתוכננת לסוף חודש פברואר הקרוב, מנהלת בראק מו"מ מתקדם עם בנק בגרמניה, וזאת לקבלת הלוואת נון-ריקורס בסך של כ-262 מיליון שקל, סכום המהווה כ-85% מסך העיסקה.
במקביל חתמה החברה על עיסקת Mars, במסגרתה היא רוכשת 2 מרכזים מסחריים נוספים בערים דיסלדורף וקלן תמורת כ-89 מיליון שקל . המרכזים מושכרים לשוכר איכותי לתקופה של כ-12 שנה, עם 3 אופצית להארכת התקופה ב-5 שנים נוספות כל אחת, תמורת דמי שכירות שנתיים של כ-7.1 מיליון שקל. גם לצורך עיסקה זו מנהלת החברה מו"מ מתקדם לקבלת מימון בנקאי בשיעור של 80% מהיקף העיסקה. בבראק מעריכים, כי שכר הדירה הנוכחי בנכסים אלה הינו נמוך ביחס לשכר הדירה המייצג כיום נכסים דומים בערים אלה, ולכן רואים בחברה פוטנציאל לעליה עתידית של דמי השכירות בשני הנכסים.
גל טננבאום, מנכ"ל משותף בחברה, אמר היום: "לאחר ההנפקה שהשלמנו בבורסה בתל-אביב, נהנית בראק מנזילות גבוהה ומרמת מינוף נמוכה מאד ביחס למקובל בענף, ובכוונתנו לנצל נסיבות אלה כדי להעמיק את פעילותנו בגרמניה ולפעול לצמיחת החברה ולשיפור רווחיותה ותזרים המזומנים שלה. תנאי האשראי שאנו צפויים לקבל מהבנקים בגרמניה בעיסקאות הנוכחיות, לרבות שיעור המימון הגבוה, מעידים על המוניטין הגבוה ממנו נהנית בראק בגרמניה ועל איכות הנכסים הנרכשים בעיסקאות אלה".
כאמור, החברה השלימה בתחילת דצמבר 2010 הנפקת מניות ראשונה לציבור בהיקף של כ-67 מיליון שקל בבורסה של תל-אביב. החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2010 עם הכנסות בסך של כ-132 מיליון שקל, עם רווח נקי של כ-60.5 מיליון שקל והון עצמי של כ-686 מיליון שקל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
