האם אפשר להרוויח במסחר במט"ח?

ריבוי חדרי עסקאות במט"ח בארצנו הקטנה מחייבת בדיקה - האם בכלל אפשר להרוויח במסחר במט"ח?
אייל גורביץ' |

שוק המט"ח קנה את המוניטין הזוועתי שלו ביושר רב. כל מילה נאמרה וכל גידוף הושמע. שוק זה החל לפרוח לפני מספר לא רב של שנים, כאשר יזמים זריזים גילו את יצר ההימורים הבלתי נשלט של הישראלי הממוצע.

במקום לשלוח אותו לחו"ל, להעמיסו על ספינת קזינו או להורידו למחתרת בדירת מסתור מסריחה מעובש ורטיבות, הם עשו את זה בגדול. בקלאסה ישראלית טיפוסית ובראש יצירתי. הם הביאו את הקזינו אליו. חדרי עסקאות מט"ח נפתחו בארצנו הקטנה על ימין ועל שמאל. הראשון התחיל, אחרים ראו כי טוב, וכדרכנו בקודש, חיקו אותו ואף שידרגו את חבילות הבסיס שהוצעו אז. גולת הכותרת בשוק הזה היא המינופים. יעני, תביא כסף קטן ותעשה ממנו כסף גדול. ומה הישראלי הממוצע אוהב יותר מזה? קיצורי דרך? יש. מתנות? יש, הטבות? יש, חלום? יש, מינוף? ועוד איזה. וכל הממנף הרי זה משובח.

עם ההתלהבות הגיעו ההפסדים ועם ההפסדים הגיעו ההשמצות שלעניות דעתי הן חסרות בסיס ושחר ומביעות רק את תסכולו של הסוחר מפאת חוסר מקצועיותו : "הם מרמים", "הם לא מתכסים", "הם מרוויחים מההפסדים שלי", "לא סגרו לי את העסקה בזמן", לא פתחו לי את העסקה בזמן", " אכלו לי וגם שתו לי".

אורך חייו של סוחר מתחיל ולעיתים גם מתקדם (אגב, בארצנו אין מתחילים. אף אחד פה לא מתחיל. יש מתקדמים ומקצוענים. הישראלי הממוצע נמצא תמיד במצב "יודע". אחר כך הוא עובר למצב "מסביר לך" ומיד לאחר מכן מגיע למצב "מסביר לך למה אתה טועה".) נע סביב שלושה חודשים כאשר במהלך פרק זמן זה מתבצעת העברת סכומי כסף מכיס לכיס. מכיסו של הסוחר לכיסו של בעל חדר העסקאות. התהליך ההפוך הוא מקובל פחות.

פתיחת חדר עסקאות הייתה בעבר עניין בלתי מסובך בעליל. ואולי כל זה עומד להשתנות כעת יחד עם הרגולציה הבאה עלינו לטובה. בשנים עברו, כל דכפין יכול, עם קצת יוזמה והרבה הון עצמי (אפשר לגייס משקיעים אם אין לך משלך) לפתוח חדר עסקאות כשר למהדרין. אתר אינטרנט במספר שפות יכול לעזור לך לגייס כסף גם מהגויים חרמני ההימורים שמעבר לים.

על רקע כל אלה, עולה חדשות לבקרים השאלה: האם בכלל אפשר להרוויח במסחר במט"ח?

הכללים הבסיסיים

1. לימוד אבל רציני. שניים או שלושה שיעורים לא יהפכו אותך לג'ורג' סורוס. הם ישאירו אותך בדיוק כמו שהיית. מצא קורס המתפרס על פני מספר חודשים ואינו נוגע ההכרח נגיעה ישירה במט"ח. כדי להיות סוחר מקצועי עליך להבין טוב ולדעת לזהות נכונה כיווני שוק. ההחלטה איזו עסקה לבצע קשורה ישירות לכיוונו של מטבע מסוים. זה, כפי שנאמר, ראשית דבר. למד ברצינות ורק לאחר מכן החל את התנסותך.

2. פתיחת חשבון גובה החשבון הראשוני הוא אינדיבידואלי. שים סכום כסף שביכולתך להפסיד מבלי שיגרם לך נזק כלכלי. שים סכום כסף שעבורך הוא זניח. זה שכר הלימוד שלך. ביכולתך לעשות שימוש נבון. הכללים בהמשך.

3. כמה עסקאות לפתוח בו זמנית אחת, לא יותר. ביצעת עסקה, סגרת אותה? מספיק להיום. למה? ראשית משום שיש לשים גבול לזמן המסך היומי. שנית, וזו הסיבה החשובה יותר, מפני שאם תרוויח תאבונך יפתח ותרצה, חמדן שכמותך, להרוויח עוד. אלא שמחמדנות רק מפסידים. מנגד, אם הפסדת, סביר להניח שיצר הנקמה יבעבע וידחוף אותך לבצע עסקה נוספת כדי להחזיר את ההפסדים. יש פתגם ערבי יפה שאומר שהנקמה היא מאכל טעים כשאוכלים אותו קר. הירגע קודם. בדוק מדוע הפסדת ורק לאחר מכן בצע עסקה נוספת.

4. רישום עסקאות נהל יומן ובו אתה רושם את עסקאותיך. תאריך, שער פתיחה, שער סגירה. עליך לדעת מהם אחוזי ההצלחה שלך, מה הרווח הממוצע לעסקה ומה ההפסד הממוצע לעסקה. רק כך תוכל לאחר את נקודות החולשה שלך ולדעת מה עליך לשפר.

5. כמה לסכן בכל עסקה לעולם, כמתחיל, אך תפתח פוזיציה גדולה ביותר מ-1% - 1.5% מההון העצמי. זו תעודת הביטוח שלך להישרדות ארוכת טווח ולניצול יעיל של ההון העצמי שלך. כך תוכל לעבור את תקופת הלימוד וההתנסות שלך ללא כוויות בדרגה שלוש. ועוד דבר...אל תגיד לי שזה מעט מדי. זה בדיוק מה שצריך.

בכתבה הבאה שתראה אור בימים הקרובים, אתייחס למספר מרכיבים. על איזה גרף להסתכל (שבועי, יומי או שעתי) וכן אביא עוד מספר עקרונות ותכונות החיוניים להישרדות בשוק המט"ח.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.