מה עושים כששוק רוצה לרדת ודבר לא עוצר אותו? (חלק שני)

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל להבה ניהול תיקי השקעות, ממשיך ונותן המלצות להשקעות כלכליות בתקופה בעייתית
מיכה צרניאק |

כפי שניתן היה לראות בשבוע שעבר בהחלט לא ניתן לעצור שוק שרוצה לרדת. התנהגות השוק מתסכלת. בשבוע שעבר לאחר סימני התאוששות בשוק או לפחות ניסיון להתאוששות אלו נבלמו ביום שישי בנתוני תעסוקה בינוניים בארה"ב והחשוב יותר הודעה של ממשלה חכמולוגית (ממשלת הונגריה) לגבי עד כמה קשה מצבה של המדינה ועד כמה קשה המצב שהותירה לה הממשלה הקודמת. ההודעה עסקה באפשרות שהונגריה עומדת לפני אפשרות למשבר חובות בסגנון של יוון.

זה הספיק לשווקים וביום שישי ירדו המדדים בארה"ב למעלה מ-3%. כמובן שמיד צצו להם רואי השחורות והחלו להמטיר עלינו שוב תחזיות אפוקליפטיות על "סוף הכלכלה שאנחנו מכירים". האמת, נביאי הזעם הללו עושים לי כאב ראש. בתקופות של עליות בשוק הם נעלמים אבל עם תחילת הירידות הם יוצאים מייד מהחורים ומתחילים בצעקות "הצילו". אני תוהה מה יקרה אם השוק יכנס לתקופה חיובית של מספר שנים, האם אותם "נביאים" יאבדו את עיקר תפקידם ועבודתם? בכל מקרה היום (יום שני-מועד כתיבת הטור) צפויות הבורסות באסיה ובאירופה להדביק את הירידות בארה"ב ולהציג ירידות.

אני מאמין כי חלקכם כבר הספיק להשתכנע כי "האג"ח הוא חברו הטוב ביותר של המשקיע", במיוחד בתקופות אי ודאות כמו אלו שאנו חוזים בהם היום. לכן זה העיתוי הטוב ביותר להמשיך את הטור שהתחלתי בכתיבתו בשבוע שעבר בנושא של רעיונות השקעה לעיתות מצוקה.

אג"ח להמרה

הערות

א. התשואות בחלק מהאג"ח אינן גבוהות במיוחד לכן יש לשמור על זהירות בקניה של האג"ח ולהימנע מקניות בעליית שער (היזהרו עם הלימיטים). אלרוב נדלן אגח, בריטיש וישראל ודלק אנרגיה הן אג"ח בריבית שקלית קבועה. התשואות כאמור אינן גבוהות במיוחד ורווחי ההון אם יבואו צפויים להגיע מעליית מחיר המניות.

ב. אלרוב נדלן- בתום שנה יחס ההמרה משתנה לרעה לכן המשקיע באג"ח צריך לקוות לעליית המניה השנה, אחרת תישארו עם אג"ח לא רע במניב 6.5%שקלי לכשלוש שנים. בריטיש לעומתו מניב תשואה נמוכה יותר אבל תשלומי הריבית בעצם צפויים להוריד את הפרמיה לרמות המוכות מאוד אם מחיר האג"ח לא ישתנה.

ג. דלק מהווה חשיפה מעניינת מאוד למשקיעים זהירים הרוצים להיחשף לתחום חיפושי הגז והנפט אך פוחדים. אם ימצאו תגליות נוספות הרווח העיקרי למחזיקי אג"ח ל יגיע מעליית מחיר מניית דלק אם לא עדיין תישארו באג"ח קצר המניב תשואה של 3.7% בשנה, טוב יותר משחר או פיקדון.

ד. גיא יזום הינו אג"ח דל סחירות (נסחר פעמיים ביום בלבד). זו אג"ח צמוד דולר ויכול לשמש כחשיפה לדולר. כאג"ח דל סחירות (היקף הסדרה שנשאר הוא קטן למדי) הוא אינו מתאים לכל אחד, אבל פרמיית ההמרה הנמוכה, התשואה הגבוהה יחסית, ורמת סיכון יחסית לא גבוהה בגלל העובדה שהמדובר בסדרה קטנה אלו ביחד עם נערכתי כי מחיר המניה אינו יקר, הופכים את האג"ח למעניין.

ה. ליברטי אגח ב הינו אג"ח צמוד מדד. שוב מדובר בסדרה קטנה אשר לאחר הפירעון הקרוב תהפוך אפילו לסחירה פחות. התשואה היא רק 5% אבל פרמיית המרה נוחה הופכים את האג"ח (שלהערכתי אינו מסוכן) למעניין.

ו. קמהדע אגח מהווה חשיפה זהירה יחסית להודעה הצפויה בחודש הקרוב. משקיעים החוששים להיחשף למניית קמהדע בגלל התנודתיות הגבוהה בה יכולים למצוא "מקלט" באג"ח זה. האג"ח הינו שקלי בריבית משתנה.הרווח העיקרי ממנו אמור להגיע מהודעה חיובית מכיוון ה-FDA.

אג"ח בתשואות 10% ומעלה

הערות

א. אאורה אינה מהחברות שאנחנו משקיעים בהן. הפעילות ואיזור הפעילות הגיאוגרפי אינם כוס התה שלנו בלהבה. אבל הפעולות שעשו בעלי החברה בשנה שעברה על מנת לשפר את מבנה ההון של החברה (ההמרות של האג"ח למניות ) יחד עם פירעונות האג"ח הביאו למצב שיתרת סדרה א במחזור הינה פחות מ-12 מליון אג"ח, עובדה זו יחד עם מח"מ קצר מגדילים את הסבירות לפירעון של האג"ח (שוב סדרה קטנה, היזהרו בלימיטים).

ב. אולימפיה ב ונאנט אגח ג מבחינתי הן קבוצה אחת (המדובר בחברת אם ובת). מבנה ההון החזק של נאנט, יחד עם פריסת החובות לבנקים למועדים בהם יפרע חלק מהותי מהאג"ח הופכים את האג"ח לבטוח יחסית מבחינתי. גם המכירות היפות בשנה האחרונה בפולין עוזרות. אולימפיה מבססת את עיקר מקורות התשלום לאג"ח על נאנט. לכן אם נאנט לא תשלם את האג"ח כיצד תשלם אולימפיה? נאנט ג עלתה לאחרונה לכן מומלץ לרכוש את האג"ח במחיר נמוך יותר, אולימפיה לאחר פירעון קרן ומכן נובע הלחץ של המחזיקים המוכרים את האג"ח לאחר הפירעון.

ג. לארקו החזקות סדרה קטנה (היקף האג"ח האמיתי כ-29 מיליון). שוב מדובר באג"ח שעלה לאחרונה לכן יש לקנות בירידות. לחברה מקורות כספיים לתשלום הקרוב ונכסים שיאפשרו את שני התשלומים הבאים שאינם גדולים במיוחד.

ד. אפריקה אגי כה הוא האג"ח הקצר שיצא מהסדר החוב של אפריקה. היקף הסדרה כמיליארד ש'. השוק מייחס לאג"ח רמת סיכון הגבוהה משמעותית מרמת הסיכון האמיתית, כפי שאני רואה אותה. זהו פירעון החוב הראשון שאיתו תתמודד אפריקה. המח"מ הקצר של האג"ח ומבנה המאזן המשופר של אפריקה גורמים לי לחוש ביטחון באג"ח. אני אופתע מאוד אם האג"ח לא יפרע במועד.

ה. למירלנד מבנה מאזן חזק. החברה מתחילה לפרוע את האג"ח בסוף השנה. להערכתי צפוי שיפור בפעילות החברה ברוסיה. אני מציע לקרוא את דו"ח הדירוג שפורסם לא מזמן לאג"ח זה ולאג"ח ב. האג"ח עלה לאחרונה לכן מומלץ לרכוש את האג"ח בירידה, סביב מחיר 104-105.

ו. כולם מכירים את מצבה של דלק נדלן."המצב על הפנים" אבל זהו אג"ח הדומה במובנים רבים לאג"ח של חברות אחרות בהם החברה בצרות אבל בעל השליטה במצב טוב ויש בידו יכולת לעמוד מאחורי החברה.להערכתי אם דלק נדל"ן תשלם בשנת 2011 היא גם תשלם ב-2012 (פשוט תעשו תזרים תשלומים צפוי ותראו את כוונתי). בשנים אלו האג"ח אמור להיפרע במלואו. אני פשוט מקווה כי תשובה יעמוד אחרי הבטחתו לעמוד בכל התשלומים. תגליות הגז שיפרו מאוד את מצבו של תשובה ומבחינתי גם את מצבה של דלק נדל"ן. גם במקרה של הסדר האג"ח המחיר של 78 אגורות כך שהנזק האפשרי אינו גבוה במיוחד לדעתי.

ז. נתנאל גרופ אגח ג היא דוגמה למה יכול לקרות כשמנפיקים רק לציבור ללא מוסדיים. עיתוי ההנפקה הלא מוצלח הביא ללחץ מתמשך של מוכרים באג"ח לאחר הפסד בהנפקה. המדובר באג"ח שקלי בריבית משתנה כשלטובת בעלי האג"ח נרשם שיעבוד דרגה ראשונה על קרקע ופרויקט נדל"ן ב ח-300 בחולון. מבחינתי מדובר באג"ח שהתשואה עלה גבוהה מאוד יחסית לסיכון שאני רואה באג"ח.

אג"ח צמוד דולר

בגלל הצרות באירופה המקרינות על האירו והשווקים ההיגיון בהשקעה באג"ח צמוד דולר הינו ברור. זו השקעה המהווה כסוג של הגנה לתיק האג"ח מכיוון שהמשך אי הוודאות בכלכלה תגרור המשך לחץ בשווקים והמשך הריצה לדולר. לכן אם יהיו ירידות בשוק המשמעות כנראה שהדולר יעלה. בנוסף התשואות באפיק זה הינן גבוהות למדי.

הערות

א. תשואה של 6.4% לאג"ח בדירוג של גזית גלוב למח"מ 3 שנים היא חריגה. אלביט הדמיה אגח ב הוא אג"ח בריבית משתנה בהתאם לשינוי בריבית הלייבור (בדומה לאג"ח שקלי בריבית משתנה).עליה בריבית בארה"ב תביא לעלייה בתשואה באג"ח.מירלנד ב-אותם הדברים שרשמתי לגבי מירלנד א תקפים גם כאן. כלומר האג"ח עלה לאחרונה ועדיף לרכוש אותו במחיר סביב 84 המשקף תשואה מעל 10%.ולא לשכוח את גיא יזום האג"ח להמרה שיכול לשמש כחשיפה דולארית לא רעה בכלל.

ב. ניתן לגוון את התיק בהשקעות באג"ח חו"ל כגון אלו שכבר כתבתי עליהם בעבר HRPN אג"ח ל-9 שנים (אפשרות לפדיון מוקדם בעוד כ-4 שנים) המניב תשואה שנתית של כ-8% ודירוגו מקביל לדירוג AA בארץ. WRD- דומה לאג"ח הקודם (פדיון בעוד 9 שנים ואפשרות לפדיון מוקדם כעבור 4 שנים). גם מבחינת הדירוג, כאן האפשרות של הפדיון המוקדם ממשית יותר ולכן האג"ח נסחר מעל הפארי ומניב תשואה של כ-5% שנתי (בהנחת פדיון מוקדם).

אני מקווה כי הטור הנוכחי והקודם סיפקו לכם כלים ורעיונות שיעזרו לכם לצלוח תקופה קשה זו בשלום. אני רוצה רק להזכיר כי "הנקודה החשוכה ביותר היא רגע לפני עלות השחר" לכן אסור להתייאש.

בשבוע הבא לא יפורסם טור בגלל חופשה.

להתראות בעוד שבועיים.

*מיכה צ'רניאק הוא מנכ"ל להבה ניהול תיקי השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.