מה עושים כששוק רוצה לרדת ודבר לא עוצר אותו?
האם גם אצלכם מקוננת התחושה שכל "העולם נגדנו". אין זו תחושתי, אבל נראה כי תחושה זאת מצאה לה מקום של כבוד בתוך "כאבי הבטן" אותם חש האדם ברחוב.לעיתים תחושה זו בוקעת גם מגרונות השדרנים בטלוויזיה וכותבי הטורים בעיתונים.
ראשית, למרות ההימורים המחמיאים שוב לא זכינו בארוויזיון, אפילו בקושי קיבלנו ניקוד והשתרכנו אי שם מאחור (שוב האנטישמיים הללו באירופה נגדנו- האמת שבנקודה זו אני כן מאמין).
אחרי סגירת שבוע מתוחה ועצבנית בשוק הישראלי שכללה יציאת ישראל ממדד המדינות המתפתחות ומעבר למדד המדינות המפותחות ופקיעת אופציות המעו"ף ביום חמישי, כשבימים הללו גילו מדדי המניות המקומיים חולשה בניגוד לתיקון במניות בארה"ב ואירופה, הגיע יום ראשון. תחושתי לפחות הייתה, לפני פתיחת המסחר, כי צפוי תיקון למעלה במדדי המניות. בדיוק בנקודה זו הגיעו הידיעות על ההסתבכות בלב הים. ההתפתחויות והמשבר ההולך ומתפתח עם התורכים, שעושים קולות כמעוניינים בכלל במתיחות עם ישראל, טרפו את הקלפים מבחינת שוק המניות. והשוק סיים בירידות חדות.
בסיכום חודש מאי מדדי המניות הציגו צלילות חזקות למדי. המעו"ף ירד ב-7% ואילו מדדי ת"א 75 ויתר 50 ירדו סביב 13%, בהחלט ירידות חריגות. אני חש מעט ייאוש מצד הציבור הרחב. תחושה של אי ודאות וחשש מהתפתחויות שליליות הן מכיוון הכלכלה העולמית והן מהזירה המקומית של הסלמה בסכסוך המקומי כשכרגע תורכיה עושה רושם של שחקן חדש המוסיף אלמנט נוסף של אי ודאות. האמת שאני איני מומחה מדיני-צבאי ואין בידי נתונים או כלים לספק לכם סוג של תובנה בתחום (לדעתי גם אלו המתיימרים להיות מומחים אינם יכולים לספק מידע חדש-מהותי לראייה שגם הצבא-ממשלה עושים רושם כמגששים באפילה), אבל אני יכול רק לומר כי לאורך זמן אי ודאות מדינית אינה משמשת כגורם דומיננטי בשוקי המניות. היא משפיעה רק לטווחים קצרים (בדקו אחורה ותראו שזה אכן המצב). בטווח הארוך ההשפעה היא כלכלית נטו. לכן מבחינתי חשוב יותר לעקוב ולבחון את מצב הכלכלה העולמית. רעשים אלו או אחרים, מקומיים, ייעלמו לאורך הזמן.
ההתפתחויות האחרונות הן במישור הכלכלי והן במישור המדיני המקומי מוכיחות את היתרון שיש לתיקים המפוזרים על אג"ח ומטבע הדברים מספקים למשקיע סוג של ביטחון. בתיקי אג"ח בעלי מח"מ קצר יחסית המצב אפילו טוב יותר מכיוון שהפירעונות השוטפים מאפשרים למשקיעים "להיפגש" עם הכסף במהירות גבוהה יחסית תוך חשיפה נמוכה לכל השינויים וההתפתחויות.
אני נשאל הרבה לגבי רעיונות ההשקעה באג"ח, במיוחד בתקופה הנוכחית בה אנחנו שטים במים סוערים (כפי שאתם רואים אני לא מצליח להימנע מהקשרים לאירוע מאמש). ברצוני בטור הנוכחי לכתוב על מספר רעיונות השקעה באג"ח השונים.
אג"ח קונצרני צמוד מדד קצר ברמת סיכון "נמוכה"
הערות
א. חשוב לשים לב כי רוב הסדרות אינן מדורגות, אתם כבר מכירים את גישתי - דירוג חשוב ברוב המקרים לכיסוי תחת, אין תחליף לבדיקה מדוקדקת של מצב החברה ויכולת החברה לשלם את האג"ח. אני מזמין/מבקש מכם להיכנס לדוחות הכספיים ולבדוק את מצב. תגלו כי לחברות אלו אין בעיה מיוחדת לעמוד מאחורי חובות אלו.
ב. רוב הסדרות קצרות וקטנות, קשה לאסוף בהן סחורה. הקניות מחייבות סבלנות. אין לרכוש אותן במחירים הגבוהים משמעותית מהמחיר המופיע בטבלה. במח"מ קצר כל שינוי במחיר הוא קריטי ומשפיע משמעותית על התשואה. הנקודה כאן סבלנות.
ג. לטובת חלק מהסדרות שעבודים, אשר כמובן הופכים אותם "לאג"ח ברמת סיכון נמוכה".לכל החברות יתרות מזומנים נאות בקופה אשר יחד עם המח"מ הקצר מגדילות את הביטחון של בעלי האג"ח.
אג"ח שקלי בריבית משתנה/קבועה
הערות
א. שימו לב כי התשואות של השקליות המשתנות אינן נופלות משמעותית מהתשואות של האג"ח בריבית שקלית קבועה, במצב כזה מבחינתי המוטיבציה להשקיע באג"ח בתשואות שקליות נמוכה.
ב. הדירוגים של השקליות כפי שניתן לראות גבוהים יחסית ונעים סביב A יוצאים מהכלל הן אלבר אגח ז לטובתה שעבודים טובים וסאני אגח ג. אני שב ומדגיש כי השוק אינו מתמחר נכון את הסיכון האמיתי באג"ח של סאני. אני מציע לקרוא את הדו"ח האחרון של סאני - מאזן סולו של החברה. תוסיפו את המזומן אותו צפויה החברה לקבל מהדיבידנדים בפרטנר וסקיילקס ויחד עם האפשרות למכירת תפוז תגלו כי בידי החברה יחד עם החזקתה הישירה בפרטנר (1.4%) כמעט את כל המקורות הדרושים לתשלום האג"ח כבר היום (השעבוד בגובה 130% מחוב האג"ח במניות סקיילקס הוא בעצם בונוס מבחינתי).
בכוונתי להמשיך בשבוע הבא את רעיונות ההשקעה בתחום האג"ח בתשואות מעל 10%, אג"ח להמרה ואג"ח דולרי.
תודה לכל המשתתפים הרבים שהגיעו לכנס BizportalEXPO, והשקיעו מזמנם בין היתר על מנת לשמוע את עבדכם הנאמן.
להתראות בהמשך הכתבה בשבוע הבא.
*מיכה צ'רניאק הוא מנהל בית ההשקעות להבה

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.