מה עושים כששוק רוצה לרדת ודבר לא עוצר אותו?

מיכה צ'רניאק, מנהל להבה בית השקעות, מסביר איך שוב כל העולם נגדנו ומשתף את הקוראים ברעיונות השקעה באג"ח שונים
מיכה צרניאק |

האם גם אצלכם מקוננת התחושה שכל "העולם נגדנו". אין זו תחושתי, אבל נראה כי תחושה זאת מצאה לה מקום של כבוד בתוך "כאבי הבטן" אותם חש האדם ברחוב.לעיתים תחושה זו בוקעת גם מגרונות השדרנים בטלוויזיה וכותבי הטורים בעיתונים.

ראשית, למרות ההימורים המחמיאים שוב לא זכינו בארוויזיון, אפילו בקושי קיבלנו ניקוד והשתרכנו אי שם מאחור (שוב האנטישמיים הללו באירופה נגדנו- האמת שבנקודה זו אני כן מאמין).

אחרי סגירת שבוע מתוחה ועצבנית בשוק הישראלי שכללה יציאת ישראל ממדד המדינות המתפתחות ומעבר למדד המדינות המפותחות ופקיעת אופציות המעו"ף ביום חמישי, כשבימים הללו גילו מדדי המניות המקומיים חולשה בניגוד לתיקון במניות בארה"ב ואירופה, הגיע יום ראשון. תחושתי לפחות הייתה, לפני פתיחת המסחר, כי צפוי תיקון למעלה במדדי המניות. בדיוק בנקודה זו הגיעו הידיעות על ההסתבכות בלב הים. ההתפתחויות והמשבר ההולך ומתפתח עם התורכים, שעושים קולות כמעוניינים בכלל במתיחות עם ישראל, טרפו את הקלפים מבחינת שוק המניות. והשוק סיים בירידות חדות.

בסיכום חודש מאי מדדי המניות הציגו צלילות חזקות למדי. המעו"ף ירד ב-7% ואילו מדדי ת"א 75 ויתר 50 ירדו סביב 13%, בהחלט ירידות חריגות. אני חש מעט ייאוש מצד הציבור הרחב. תחושה של אי ודאות וחשש מהתפתחויות שליליות הן מכיוון הכלכלה העולמית והן מהזירה המקומית של הסלמה בסכסוך המקומי כשכרגע תורכיה עושה רושם של שחקן חדש המוסיף אלמנט נוסף של אי ודאות. האמת שאני איני מומחה מדיני-צבאי ואין בידי נתונים או כלים לספק לכם סוג של תובנה בתחום (לדעתי גם אלו המתיימרים להיות מומחים אינם יכולים לספק מידע חדש-מהותי לראייה שגם הצבא-ממשלה עושים רושם כמגששים באפילה), אבל אני יכול רק לומר כי לאורך זמן אי ודאות מדינית אינה משמשת כגורם דומיננטי בשוקי המניות. היא משפיעה רק לטווחים קצרים (בדקו אחורה ותראו שזה אכן המצב). בטווח הארוך ההשפעה היא כלכלית נטו. לכן מבחינתי חשוב יותר לעקוב ולבחון את מצב הכלכלה העולמית. רעשים אלו או אחרים, מקומיים, ייעלמו לאורך הזמן.

ההתפתחויות האחרונות הן במישור הכלכלי והן במישור המדיני המקומי מוכיחות את היתרון שיש לתיקים המפוזרים על אג"ח ומטבע הדברים מספקים למשקיע סוג של ביטחון. בתיקי אג"ח בעלי מח"מ קצר יחסית המצב אפילו טוב יותר מכיוון שהפירעונות השוטפים מאפשרים למשקיעים "להיפגש" עם הכסף במהירות גבוהה יחסית תוך חשיפה נמוכה לכל השינויים וההתפתחויות.

אני נשאל הרבה לגבי רעיונות ההשקעה באג"ח, במיוחד בתקופה הנוכחית בה אנחנו שטים במים סוערים (כפי שאתם רואים אני לא מצליח להימנע מהקשרים לאירוע מאמש). ברצוני בטור הנוכחי לכתוב על מספר רעיונות השקעה באג"ח השונים.

אג"ח קונצרני צמוד מדד קצר ברמת סיכון "נמוכה"

הערות

א. חשוב לשים לב כי רוב הסדרות אינן מדורגות, אתם כבר מכירים את גישתי - דירוג חשוב ברוב המקרים לכיסוי תחת, אין תחליף לבדיקה מדוקדקת של מצב החברה ויכולת החברה לשלם את האג"ח. אני מזמין/מבקש מכם להיכנס לדוחות הכספיים ולבדוק את מצב. תגלו כי לחברות אלו אין בעיה מיוחדת לעמוד מאחורי חובות אלו.

ב. רוב הסדרות קצרות וקטנות, קשה לאסוף בהן סחורה. הקניות מחייבות סבלנות. אין לרכוש אותן במחירים הגבוהים משמעותית מהמחיר המופיע בטבלה. במח"מ קצר כל שינוי במחיר הוא קריטי ומשפיע משמעותית על התשואה. הנקודה כאן סבלנות.

ג. לטובת חלק מהסדרות שעבודים, אשר כמובן הופכים אותם "לאג"ח ברמת סיכון נמוכה".לכל החברות יתרות מזומנים נאות בקופה אשר יחד עם המח"מ הקצר מגדילות את הביטחון של בעלי האג"ח.

אג"ח שקלי בריבית משתנה/קבועה

הערות

א. שימו לב כי התשואות של השקליות המשתנות אינן נופלות משמעותית מהתשואות של האג"ח בריבית שקלית קבועה, במצב כזה מבחינתי המוטיבציה להשקיע באג"ח בתשואות שקליות נמוכה.

ב. הדירוגים של השקליות כפי שניתן לראות גבוהים יחסית ונעים סביב A יוצאים מהכלל הן אלבר אגח ז לטובתה שעבודים טובים וסאני אגח ג. אני שב ומדגיש כי השוק אינו מתמחר נכון את הסיכון האמיתי באג"ח של סאני. אני מציע לקרוא את הדו"ח האחרון של סאני - מאזן סולו של החברה. תוסיפו את המזומן אותו צפויה החברה לקבל מהדיבידנדים בפרטנר וסקיילקס ויחד עם האפשרות למכירת תפוז תגלו כי בידי החברה יחד עם החזקתה הישירה בפרטנר (1.4%) כמעט את כל המקורות הדרושים לתשלום האג"ח כבר היום (השעבוד בגובה 130% מחוב האג"ח במניות סקיילקס הוא בעצם בונוס מבחינתי).

בכוונתי להמשיך בשבוע הבא את רעיונות ההשקעה בתחום האג"ח בתשואות מעל 10%, אג"ח להמרה ואג"ח דולרי.

תודה לכל המשתתפים הרבים שהגיעו לכנס BizportalEXPO, והשקיעו מזמנם בין היתר על מנת לשמוע את עבדכם הנאמן.

להתראות בהמשך הכתבה בשבוע הבא.

*מיכה צ'רניאק הוא מנהל בית ההשקעות להבה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.