פועלים: "תיתכן תשואה עודפת על השווקים", לאומי: "המשבר באירופה ישפיע בקרוב"
שבוע המסחר האחרון היה סוער למדי בשוק ההון המקומי, אפילו בהשוואה לעולם. לאחר כשנה של ציפיות, עבר השבוע המשק הישראלי לרשימת המדינות המפותחות של MSCI, מה שהביא למחזור מסחר היסטורי ביום רביעי, ערב המעבר. באותו היום נרשם במניות מחזור שיא של 16.8 מיליארד שקל, מהם כ-10 מיליארד שקל בשלב הנעילה לבדו. לפיכך, הכלכלנים של שני הבנקים, לאומי ופועלים, התייחסו להשלכות של העדכון הנ"ל.
בנק לאומי
כלכלני הבנק מציינים כי העדכון של ישראל חל בעקבות הצעדים שעשתה ישראל בפתיחת כלכלתה לתחרות בשוק והגלובליזציה. לטענתם, שדרוג זה מעמיד את ישראל בזירה חדשה ומעניק לה פוטנציאל למשיכת משקיעים חדשים בטווח הארוך.
במבט קדימה, אומרים בלואמי כי לעת עתה השפעת המשבר בחלק ממדינות אירופה איננה באה לידי ביטוי בנתוני היצוא, ונראה כי השפעה כזו תתרחש רק במידה ומדינות אירופאיות גדולות, אשר אליהן מופנה מרבית הייצוא הישראלי לאירופה, תפגענה גם כן.
לבסוף מציינים בבנק כי בטווח הקצר יושפע השוק ממשבר האמון בתוכנית האירופאית והמסחר יתנהל תוך תנודתיות חריפה. בטווח הארוך ישוב הסנטימנט החיובי לשווקים.
בנק הפועלים
במבט להמשך הדרך, סבורים בפועלים כי השבוע הוסרה משקולת כבדה למדי משוק המניות המקומי. ערב המעבר בין הקבוצות של MSCI, היה חשש כי גופים המושקעים בשווקים המתעוררים יחוייבו למכור את אחזקותיהם במניות המקומיות ? תהליך שלהערכתנו מוצה ברובו.
מצד שני, סבורים בבנק כי כעת יחל תהליך הפוך ? של כניסת כספים לשוק המניות המקומי כאמור, כשיש לזכור כי היקף ההשקעות הגלובליות בשווקים המפותחים גדול פי 10 לפחות מהיקף ההשקעות בשווקים המתעוררים. אך בבנק מסתייגים ואומרים-" בניגוד למכירות, שבאופן מסורתי נעשות בקצב מהיר, הרי שרכישות נעשות באופן איטי ומדוד יותר, ולכן תהליך כניסת ההשקעות הזרות כאמור לעיל עשוי להמשך על פני מספר חודשים, ולכן השפעתו תהיה מתונה ברמה היום-יומית".
"אנו סבורים, כי שוק המניות המקומי יתקשה להשתחרר מהאוירה הגלובלית, ואם זו תמשיך להיות שלילית, צפויה פגיעה גם בבורסה בתל אביב." הוסיפו כלכלני הנבק.
"עם זאת, אנו סבורים כי בניגוד לשבועות האחרונים, בהם רשם שוק המניות תשואת חסר בהשוואה לשווקים הגלובליים, גוברת הסבירות כי כעת, לאחר הסרת משקולת ה-MSCI כאמור לעיל, תיתכן תשואה עודפת על השווקים הללו, אם כי רמת הסיכון בטווח הקצר נותרה גבוהה לפי שעה." אמרו בבנק.
במחלקת המחקר של הבנק אומרים כי ישנה כיום עדיפות לחברות הפועלות בענפים דפנסיביים, וכן לחברות המוטות לשוק המקומי, כגון חברות התקשורת (בזק), המסחר (שופרסל, דלק רכב, רבוע כחול), ויצרניות המזון (אסם, שטראוס). לדבריהם, לקוחות בעלי אורך נשימה, יכולים להשקיע גם במניות בעלות סיכון גבוה יותר, כגון נייס, חברות הנדל"ן המניב הפעילות בישראל (ריט 1, בריטיש ישראל).
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה
משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה
יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.
לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".
הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.
מאחורי המספרים
בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה
את העמקים.
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- תוכנית חדשה: שדרוג כביש 91 ומחלף במחניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.
