התערבות נוסח ישראל: הבנק המרכזי בדרום קוריאה מכר כמות גדולה של דולרים במטרה להגן על המטבע המקומי

המתיחות הבטחונית בין שתי המדינות השכנות מכבידה על המטבע המקומי
סתיו שירייב |

הבנק המרכזי בדרום קוריאה התערב היום במהלך המסחר במט"ח במטרה להגן על המטבע המקומי, הוון, לאחר שנסחר אל מול הדולר בירידות שערים חדות ברקע למתיחות הבטחונית בגבול עם שכנתה הצפונית של קוריאה.

סוכנות הידיעות יונהאפ ניוז הודיעה כי הבנק המרכזי של דרום קוריאה נחלץ לעזרתו של המטבע המקומי והחל למכור דולרים לאחור שהוון רשם את הירידה היומית החדה ביותר שלו מזה שנה, וזאת לאחר שקים ג'ונג איל, מנהיג הצפונים, הודיע לצבאו שיתכונן למלחמה במידה וקוריאה הדרומית תחליט לתקוף.

המתיחות בין הצדדים עלתה מדרגה השבוע כאשר מנהיג דרום קוריאה, לי-מיונג באק, הכריז כי צפון קוריאה "תשלם מחיר" על תקיפת הטורפדו נגד ספינת צי דרום קוריאנית לפני כחודשיים.

בשעה זו צונח המטבע הדרום קוריאני בכ- 3.03% לרמה של 1251.1 וון/דולר. לפני התערבות הבנק המרכזי, נפל הוון לרמה של 1,277 וון לדולר. בכיר בבנק המרכזי הדרום קוריאני כי הבנק ימשיך להתערב במקרה של ירידות תוך-יומיות חדות בערכו של הוון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.