מבועת הסאב-פריים ועד בועת האג"ח היווני
לא גורלה של יוון עומד על כף המאזניים במשבר הנוכחי. שוב, בדומה למשבר הסאב-פריים, מה שנחשף כאן הוא רגישותה הגבוהה והמסוכנת של המערכת הפיננסית העולמית להתפרצויות של מגפות פיננסיות והתפוצצות של בועות. כמו כן, האשמה לא רובצת רק על התנהלותה הקלוקלת של יוון לאורך השנים, אלא גם על הבנקים והמוסדות הפיננסיים ברחבי העולם שהלוו ליוון את הכספים הללו ונטלו סיכונים בלתי אחראיים.
לנוכח משקלה השולי יחסית של הכלכלה היוונית בתוצר של גוש האירו, אפשר לשאול שאלת תם והיא "מה יקרה אם יוון תפשוט רגל? מה הביג-דיל?"
ובכן, שאלת המפתח, אם להשתמש בעגה מקצועית, היא מי חשוף לאג"ח היווני? מי יפסיד במקרה של חדלות פירעון של יוון? ובכן, הגופים שמחזיקים במרבית אגרות החוב היווניות הם למעשה בנקים בצרפת ובגרמניה, כלומר הליבה של מערכת הבנקאות האירופית. היקף החשיפה נאמד ב-900 מיליארד אירו. כדי להבין את ההשלכות האפשריות של חדלות פירעון של יוון עלינו פשוט להיזכר במשבר הסאב-פריים ב-2008.
כזכור, שוק הסאב-פריים הינו אותה תעשייה קלוקלת שבה העניקו בלב חפץ בנקים משכנתאות ללווים בעלי יכולת החזר מפוקפקת. ההלוואות הללו הבטיחו תשואה גבוהה, אולם נשאו סיכון גבוה. בסופו של דבר התפוצצה הבועה הזו בקול רעש גדול. איון כל אותם נכסי משכנתאות רעילים וחדלי פירעון חייבו למעשה את כל המערכת הפיננסית העולמית (בנקים, מוסדות פיננסיים וגופי השקעה ברחבי העולם, ובעיקר בארצות הברית ובבריטניה) לבצע גל של מחיקות (כלומר הפסדים) בסדרי גודל בלתי נתפסים של מאות מיליארדים. בסופו של דבר נכנסה המערכת הפיננסית העולמית לשיתוק והדבר התבטא עד מהרה בכלכלה הריאלית בדמות מיתון חמור. ובכן, זהו בדיוק תרחיש האימים שמבקשים קובעי המדיניות באירופה למנוע.
במידה ויוון אכן תפשוט רגל הדבר עשוי לזעזע את יסודות המערכת הבנקאית האירופית, להביא לפשיטת רגל גם של אירלנד, ספרד, פורטוגל ואיטליה, ולמוטט בנקים באירופה. לתרחיש שכזה יהיו השלכות חמורות מאין כמותן על הכלכלה הריאלית, שעוד מנסה להתאושש מנזקי משבר הסאב-פריים. זהו תרחיש האימים שמבקשים קובעי המדיניות באירופה למנוע. כלומר, התפוצצות בועת האג"ח היוונית, עשויה ליצור כדור שלג הרסני, מגפה פיננסית.
יוון בלאו הכי לא תוכל לעשות שימוש בכספים שמוענקים לה לצרכים של שיקום כלכלי. למעשה, חבילת הסיוע שמוענקת ליוון באדיבות גרמניה וצרפת מיועדת לפירעון החובות שלה לנושיה, כלומר, לאותם בנקים בצרפת ובגרמניה שהלוו את הכספים. בשורה התחתונה, חבילת הסיוע הזאת נועדה כדי למנוע התמוטטות של המערכת הפיננסית באירופה. המטרה היא אינה להציל את יוון, אלא לתחום את הבעיה, לבודד את הנגע, את החולה. כך מונעים התפשטות של מגפה, כך ימנעו התפשטות של הנגע היווני למדינות כמו ספרד, איטליה ואירלנד.
ואשר ליוון המסכנה. ובכן בתמורה לחבילת הסיוע יוון תאבד במידה רבה את עצמאותה הכלכלית והפוליטית ותשקע בסטגנציה כלכלית למשך תקופת זמן לא ידועה. תוכנית הצנע שהיא התחייבה לה אולי תבטיח כי היא תשמור על ריסון פיסקאלי, אבל התנאים המחמירים הללו ייצרו סד שיקשה על הכלכלה הים-תיכונית הקטנה לחזור למסלול הצמיחה. חיי צנע לא עוזרים כדי לסגור חוב אלא רק כדי להנציחו. הדרך היחידה להיחלץ מגירעון, כל מלמדת ההיסטוריה, היא רק שילוב של צמיחה ואינפלציה. כך הצליחו אירלנד בשנים 1987-1989 וניו זילנד בשנים 1987-1989 להיחלץ מהחוב האדיר שאליו נקלעו. על פי התחזית של ממשלת יוון, הכלכלה המקומית צפויה להתכווץ בשנת 2010 בשיעור של 4% וב-2011 בשיעור של 2.6%. המשך הכפיפות של יוון לאיחוד המוניטרי האירופי ולמטבע האירו יצמצם את מרחב התמרון של יוון.
כולם באים בטענות ליוון ומאשימים אותה, בצדק אם כי במידה של פטרונות, על התנהלותה הכלכלית השאננה והנחשלת לאורך השנים. ואולם גם בענייני כספים צריך שניים לטנגו, וכל לווה צריך מלווה. בדיוק כמו אותם בנקים שששו לפזר ביד רחבה משכנתאות סאב-פריים ובכך נטלו סיכון לא אחראי, כך גם היו שששו לרכוש אגרות חוב יווניות, וזאת למרות שבחינה כלכלית מפוקחת של יכולת ההחזר של יוון היתה אמורה להדליק נורת אזהרה.

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

אושר הסדר חוב מקל ללוחם במילואים שלחם בעזה
רשמת חדלות הפירעון הורתה על הפחתת ריביות באסיפת נושים, קבעה הסדר על אף התנגדות הנושה שנכח באסיפה והפנתה את הלוחם לתכנית להכשרה כלכלית
רשמת חדלות הפירעון בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, כב' הרשמת חן לוי, אישרה הסדר חוב מקל ללוחם מילואים שנלחם בעזה במשך כשנתיים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. במסגרת ההחלטה שניתנה בתיק חדלות פירעון, אישרה הרשמת הסדר לפיו ישלם הלוחם סכום של 750 ש"ח בחודש למשך 48 חודשים לכיסוי חובותיו. כמו כן, הורתה הרשמת על הפחתת כלל הריביות שנצברו בתיקים.
הלוחם מתגורר במרתף עם אשתו ושני ילדיו ועתה לקראת סיום המילואים נדרש למצוא מקום מגורים אחר שכן המרתף בו מתגורר הינו חלק מבית שעומד להימכר. כמו כן, היחיד ציין, כי הוא עתיד לצאת מהמילואים ולחפש מקום עבודה, וזאת לאחר ששנתיים לא עבד אלא שירת בצבא.
הרשמת ציינה בהחלטתה כי חובותיו של הלוחם, המסתכמים בכ-85,000 ש"ח, נוצרו בסמוך לפרוץ המלחמה ובמהלכה, וכי במשך כשנתיים נמנע ממנו להגן על עצמו משפטית ולהסדיר את חובותיו בשל שירות המילואים הממושך בחטיבת הנח"ל.
"היחיד מה- 7.10.2023 שירת את המדינה, במשך שנתיים לחם בעזה כחלק מחטיבת הנח"ל. היחיד נמצא עם גובה חובות שאינו משמעותי כ-85,000 ש"ח שאומנם משמעותיים מאוד עבור התא המשפחתי של היחיד, אך בהליכי חדלות פירעון אין מדובר בסכומים גבוהים, ונראה כי הסתבכותו הינה כתוצאה מהגדלת התא המשפחתי והגדלת הוצאות המשפחה. בשים לב לכך שבמשך כשנתיים היחיד שירת את המדינה, הרי שנמנע ממנו בתקופה הזו להגן על עצמו משפטית, להגיש בקשות ולהסדיר את החובות", הדגישה הרשמת.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- כמות גדולה של דירות בהנחה למילואימניקים והטבות נוספות - הנה התנאים המלאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"היחיד נלחם בחזית ואשתו נלחמה על הבית" הבהירה הרשמת, במצב דברים זה המעט שניתן לעשות במסגרת הליך חדלות הפירעון הינו לאשר את הצעתו.
