מבזק ביזפורטל: הקופון השמן של הקבלנים: הרווח על דירות חדשות שהקרקע עליה נבנו נרכשה לפני כשנתיים זינק חדות

לירן סהר |

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס טוען שהקבלנים צריכים להוריד את המחירים אותם הם מציעים במכרזי המקרקעין שעורכת המדינה, מנגד הקבלנים טוענים כי מנהל מקרקעי ישראל דורש מחירים גבוהים מדיי עבור הקרקעות, דבר הפוגע בהכנסותיהם ומאלץ אותם לעלות את המחירים. עם זאת, כאשר בוחנים את המחירים בהם נרכשו קרקעות בשנים 2006 עד 2008 עליהן נמכרות כיום דירות ניתן לראות, כי עליית מחירי הנדל"ן הגדילה את הכנסות הקבלנים במאות אחוזים ביחס למחיר בו רכשו הקרקעות * זינוק מחירי הדירות בשנתיים האחרונות מקשה מאוד על רבים המעוניינים לרכוש דירה למגורים. מחיר דירת ארבעה חדרים ממוצעת בערים כמו נתניה או פתח תקווה שעמד ברבעון הרביעי של שנת 2008 על 966 אלף ו- 1.043 מיליון בהתאמה, עמד ברבעון הרביעי של שנת 2009 על 100 אלף שקלים יותר. כאמור, הנהנים העיקריים מעליית מחירי הדירות הם הקבלנים שרכשו קרקעות לפני מספר שנים במחירים נמוכים ומוכרים את דירותיהם בתקופה הנוכחית במחירים גבוהים. * מבדיקת Bizportal עולה, כי סך כל עלות הוצאות הפיתוח, עלויות הבניה ועלות הקרקע ליחידת דיור עבור דירה בשכונת קריית השרון בנתניה עמד על כ-828 אלף שקל בסוף שנת 2007. בהתחשב בכך שמחירה הממוצע של דירת ארבעה חדרים בשכונה באותה התקופה היה מוערך בכ-900 אלף שקל יוצא כי רווחיו המשוערים של קבלן עמדו על כ- 72 אלף שקל. * כיום, במידה והקבלן היה מוכר את אותה הדירה, תוך התחשבות בעליית תשומת בניה (בשיעור של כ-10% לפי שמאי המקרקעין נאור בינדר) הרווח שהיה גורף מוערך בכ- 375 אלף שקל, בהתחשב בכך שמחיר דירה זהה באזור זה כיום הוא כ-1.25 מיליון שקל. * שמאי המקרקעין אורי בר מביא כדוגמה קבלן שבנה לפני שנתיים פרויקט מגורים בשכונת כפר גנים בפתח תקווה ומכר בו דירות חמישה חדרים בכ- 1.25 מיליון שקל. הקבלן בונה כיום באותה הקרקע את השלב השני של הפרויקט ומוכר בו דירות דומות במחיר של כ-1.65 מיליון שקל. * בר מוסיף ואומר כי בשכונת פלורנטין בתל אביב ובמרינה באשדוד קבלנים הרוויחו רבות מעליית המחירים: "בפלורנטין קבלן שמכר דירת שני חדרים 50 מ"ר לפני שנתיים בכ-700 אלף שקל, מוכר דירה דומה כיום ב-900 אלף עד מיליון. במרינה באשדוד, דירת חמישה חדרים שהייתה עולה 1.25 מיליון שקל לפני כשלוש שנים עולה כיום כ-1.75 מיליון שקל". * הקבלנים היום זועקים נגד תופעת קבוצות הרכישה בטענה שהיא גוזלת מפרנסתם, אולם כשבוחנים את עליית המחירים בשנתיים האחרונות הפגיעה בהם זניחה. לדעתו של בר, רק הקבלנים שרכשו קרקעות לאחר עליית המחירים נפגעים מקבוצות הרכישה: "קבוצות הרכישה פוגעות בקבלנים שרוכשים היום עתודות קרקע - הן מעלות את מחיר הקרקע ומסבות להם הפסדים רבים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.