סוחרים במניות? תיזהרו מה-20% ותיזכרו את 'פרטו'

דייויד סלומון מ-PDM, המכון לקבלת החלטות בזמן אמת, מתייחס לקבלת החלטות בשוק ההון
דיויד סלומון |

עקרון פרטו בשירות המשקיע העצמאי

לפני יותר ממאה שנים התבקש כלכלן איטלקי ע"י ממשלת איטליה לנסות וללמוד מדוע הכלכלה האיטלקית לא עושה חייל.

אותו כלכלן מצויד במנדט יוקרתי יצא למשק האיטלקי דאז וניסה לבחון מהם הנקודות התורפה שבגללן המשק האיטלקי לא מצליח מספיק. בשובו למלאכה הוציא מכיסו מסמך אחד שעל בסיסו כל מנהלי העסקים היום מבינים או אמורים להבין על מה לשים דגש במטרה לשפר את הקשר בין המשאבים לתוצאות. על שמו כמובן נחרט "עקרון פרטו" הידוע לרבים כ עקרון 20/80.

הרעיון המרכזי של עקרון 20/80 אומר ש-80% מהבעיות בכל מערכת נמצאים בלא יותר מ-20% מהמרכיבים הנוטלים חלק בכלל המערכת.

אחד המסקנות המרכזיות של עקרון זה מכוון, את זה שרוצה לשפר את ביצועיו, לדוגמא המשקיע העצמאי לברור מכל סה"כ המרכיבים הנוטלים חלק בפעילותו כסוחר בשוק ההון את אותן גורמים קריטיים האחראיים על מירב התוצאות שלו לאורך זמן.

המסקנה השנייה הנגזרת מזו הראשונה שאם אתה משקיע עצמאי-סוחר בשוק ההון רוצה באמת לשפר את ביצועיך לאורך זמן אל לך לנסות לשפר את כל 100% המרכיבים הארחאיים על הפעילות שלך בשוק ההון.

בוא ננסה יחדיו להציף מספר מרכיבים האחראיים על הצלחתך בשוק ההון.

א. מקורות המידע שעליהם אתה מתבסס

ב. רמת ניהול הסיכונים והסיכויים שקבעת לעצמך

ג. אסטרטגיית ההשקעה שלך

ד. המרכיבים הפסיכולוגים המפעילים ומשפיעים על החלטתך

ה. כמות ההחלטות שאתה מבצע במנעד זמן נתון.

ועוד כהנה וכהנה.

ברור, שאם יש קשר בין הדרך שאתה עובד הכוללים את כל הנושאים הרשומים למעלה לבין רמת הביצועים שלך לאורך זמן (חודש, רבעון שנה ויותר) על פי עקרון פרטו אין זה יהיה נכון לטפל בכל אחד מהמרכיבים הללו. מה שעליך לעשות הוא לשקול, לברור ולהחליט מהו המרכיב הקריטי ששיפורו (ה- 20%) שיחולל את התפנית החיובית הרצויה.

לכל אחד מכם המשקיעים לצד המרכיבים הרשומים למעלה בוודאי יש עוד מרכיבים הפועלים על חיי המסחר שלכם ומכאן מומלץ מאוד לרשום את כולם אולי אפילו את פקטור זמן הפעילות לדוגמא.

אחת שהצלחתם לרשום את כל המרכיבים עליכם לבחור מרכיב אחד קריטי שלהעכרתם בעל משקל סגולי בניהול תיק ההשקעות שלכם מחד ובעל ניהול שינוי-שיפור מצד שני. מרכיב חשוב ככל שיהיה שאיננו בעל פוטנציאל לשינוי-שיפור מהווה נתון קבוע כמו סלע ענק. יש פשוט לכבדו.

אותו מרכיב קריטי שנבחר חייב לעבור תהליך התעמקות במטרה לבנות תהליך למידה והפקת לקחים לניהול שינוי ממשי. כמו כל ניהול שינוי חשוב לרשום את המצב הקיים מצב הרצוי והאופן הטוב ביותר שניתן לסגור איתו את הפער.

עוד על עקרון פרטו- 20/80

ישראל היא מדינה לחוצה ומכאן מאוד מלחיצה. הכל נעשה בו מהר ועם מעט תכנון מראש. אנחנו מגיבים לאירועים ומתקשים לתכנן אותם מראש. גם אם אנו מתכננים אסטרטגיה עסקית אינטליגנטית בין אם בשוק ההון ובין עם בעסק הפרטי שלנו תמיד נכנסים בלתמי"ם שמאתגרים אותנו ומעמידים אותנו בדילמות חדשות. ככה זה בשוק צפוף קטן ולחוץ.

לאור הדינמיקה הישראלית וזו האישית שבה אנו חיים ומתמודדים מתרחשת תופעה מאוד הרסנית הן בקרב משקיעים עצמאיים והן בקרב בעלי עסקים ומנהלים. והנה שוב עקרון פרטו 20/80.

רבים מאיתנו ודווקא הטובים שבינינו בניהול, מצליחים לעשות 80% מהדברים - מרכיבים האחראיים על תהליך חכם בקבלת החלטת השקעה, אך את ה 20% האחרונים אנו פשוט מזייפים. שוכחים לקרוא כתבה מסוימת, שוכחים לחתום על מסמך, לא מספיקים לעשות ניתוח טכני איכותי דיו ועוד. ואז אותם 20% מפלים את כל העבודה הטובה שעשינו ב 80% מהערכות לקראת ההשקעה.

הדברים יותר כואבים זה כאשר אנו כבר מבצעים 95% מהדברים הרלבנטים ואת ה 5% האחרונים אנו לא מספיקים או פשוט מחפפים.

אני לא יודע עד כמה עקרון פרטו20/80 מעיב על איכות התיק שלכם אך כל מאחד מכם יכול לשפוט בעצמו.

מסקנה אופרטיבית

1. רשמו באדיקות ובהקפדה את כל המרכיבים האחראיים על איכות ניהול תיק. סמנו את השניים שלושה מרכיבים שנראים לכם החשובים ביותר להשגת הצלחה לאורך זמן ולבסוף בחרו במרכיב קריטי אחד שאותו אתם הולכים לשדרג באופן מושכל ורציונאלי.

כאשר אתם נכנסים לשולחן העבודה שלכם לקראת השקעה בדקו שאתם מקצים 50% זמן יותר מהנדרש לעשות את כ ל הפעילויות הדרושות להשגת תוצאות מוצלחות. פחות זמן מכך יגרום לאותם 20% דברים חשובים שכן יש לעשות, לא להעשות או להעשות באופן רשלני.

ולבסוף, המשק האיטלקי כן נמצא היום בין המעצמות החזקות (G7) אך עדיין לא מי יודע מה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.