הדיון על ההסדר של אפריקה: ההכרעה נדחתה ל-20 בדצמבר, אלשייך קראה לצדדים להיפגש

לבייב סירב לתת עדות אישית. אלשיך לעו"ד גיסין המייצג את מחזיקי אג"ח ט': "תגידו תודה שאפריקה לא הלכה להקפאת הליכים כי אז רק הייתם מייחלים להסדר"
קובי ישעיהו |

הבוקר נפתח הדיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אפריקה. בדיון נכחו בין היתר גם בעל השליטה בחברה, לב לבייב וההנהלה הבכירה של אפריקה. בשורה התחתונה לאחר שהשופטת אלשייך שמעה את הצדדים, היא הודיעה כי דחתה את ההכרעה ל-20 לדצמבר ושלחה את הצדדים לסבב פגישות בנסיון להגיע להבנות בטרם תתקבל הכרעה.

ברקע לדיון, נזכיר, עומד מאבקם של בעלי מסדרה אג"ח ט' של אפריקה שדורשים לקבל את מלוא כספם, בהיקף של כ-550 מיליון שקל. אפריקה היתה אמורה לשלם לבעלי האג"ח את יתרת הקרן והריבית לאחרונה אולם שילמה רק את הריבית.

בדיון אמר עורך הדין של אפריקה כי "אנו סבורים שהחברה חדלת פרעון. יש לכנס אסיפת נושים אחת לכל סדרות האג"ח. אפריקה לא מתחזה. מצבה באמת קשה". עוד אמר עורך הדין כי "הדרישה שלבייב יישאר בעל השליטה היתה דרישה של הנושים במו"מ. הם דרשו שהוא יישאר לטווח ארוך".

השופטת אלשיך ענתה כי "אפריקה אוחזת במקל בשני קצותיו, וזה לא אפשרי. יצרתם הגדרה חדשה שהחברה סולבנטית אבל בקשיים. אין חיה כזו. או סולבנטית או חדלת פרעון".

עורך הדין גיא גיסין, המייצג את בעלי אג"ח ט', אמר בדיון כי "במקביל להודעת אפריקה על הסדר חוב הציגה אפריקה דו"ח לרבעון השני בו הראתה שיש ביכולתה לפרוע התחייבויות שנתיים קדימה. רק אחרי שהעלנו טענות אפריקה צירפה הערת עסק חי לדוחות הרבעון השלישי".

בתגובה לדבריו של גיסין אמרה אלשיך כי "אתם חושבים שאג"ח ט' זו בועה שמנותקת ממצבה של אפריקה. תגידו תודה שאפריקה לא הלכה להקפאת הליכים כי אז רק הייתם מייחלים להסדר. אתם רוצים להיפרע ולא אכפת לכם מה יקרה לשאר האג"חים בעוד שנתיים".

אם תקבע השופטת אלשיך כי החברה חדלת פירעון - תכונס אסיפת מחזיקי אג"ח אחת, בה צפוי ההסדר שגובש בין הנהלת אפריקה לבעלי כל סדרות האג"ח מלבד סדרה ט', וגם מול הבנקים, לעבור ברוב גדול.

בשוק ההון ממתינים בדריכות להחלטת השופטת אלשייך הבוקר בעניין התביעה של בעלי אג"ח ט' של אפריקה לקבל את מלוא כספם. הפסיקה של אלשייך עשויה להשליך גם על חברות אחרות בשוק ההון הנמצאות בקשיים.

יובל בן זאב, מנהלת מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', אמר הבוקר לגלי צה"ל כי "להערכתי בסופו של דבר יגיעו להסדר, עם כל הקשיים שבדרך. כנראה שבעלי אג"ח ט' יקבלו בסוף קצת יותר מהשאר אבל בסופו של דבר יגיעו להסדר ואפריקה לא תפורק".

שלשום (ב'), שיגר בנק הפועלים, הנושה הבנקאי הגדול ביותר של אפריקה ישראל, תגובה לעניין כינוס אסיפת מחזיקי אג"ח ובעלי המניות של אפריקה לצורך אישור הסדר החוב של החברה. בשורה התחתונה, כותבים עורכי הדין המייצגים את בנק הפועלים, כי הבנק אינו מתנגד למתווה הסדר הנושים המוצע בין אפריקה לבין נציגות מחזיקי האג"ח. בפועלים סבורים כי ההסדר משקף איזון אינטרסים בהתחשב במכלול הנסיבות ובחשיבות המשקית שיש להמשך קיומה של אפריקה. "חרף נשייתו הגדולה של הבנק בחברה ובחברוות מקבוצת ממורנד וערביה, לדעת הבנק זוהי שעה שיפה לה תבונה", כך נכתב בתגובת הפועלים. לכתבה על התגובה של הפועלים

עוד לפני כן, בתגובה של הרשות לני"ע לבית המשפט הדן בבקשתם של מחזיק אג"ח ט', נאמר כי "במצב שבו מבקשת חברה שאינה חדלת פירעון "לארגן מחדש" את התחייבויותיה, באופן שישונו תנאי אגרות חוב של מספר סדרות שהוצעו לציבור על פי תשקיף, נדרש, לדעת הרשות, לקיים אסיפה נפרדת לכל סדרה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.