צונאמי בישראל (שלטון מקומי)
צונאמי בישראל (שלטון מקומי)

"אין סיכוי שלא יהיה צונאמי בישראל"

כך אמר אמיר יהב, מנהל וועדת ההיגוי הבין-משרדית להערכות לרעידות אדמה

“הצונאמי בהכרח יגיע לישראל, השאלה היא רק מתי”. כך אמר אמיר יהב, מנהל וועדת ההיגוי הבין-משרדית להערכות לרעידות אדמה, במפגש פורום רשויות החוף במרכז השלטון המקומי. הפורום התכנס עם נציגי ממשלה, ראשי רשויות מקומיות, ראשי מועצות אזוריות וגורמים מקצועיים בתחום הסביבה, בכדי לדון באתגרים הרבים שבפני החופים והמצוקים בישראל.

גלית שאול, ראש מועצת עמק חפר ויו”ר פורום רשויות החוף, פתחה את המפגש ואמרה: “בתוך מגוון האתגרים במדינה, נושא החופים והמצוקים נדחק פעם אחר פעם מסדר היום, וזאת למרות שמדובר בסכנה ברורה ומיידית לחיי אדם. המפגש נועד לעבור על כלל הנושאים העומדים על סדר יומינו, וביניהם הצורך בתקצוב לשיקום המצוקים והיערכות לאירועים כמו צונאמי וזיהום.”

לירון דורון לוי, מנכ”לית מרכז השלטון המקומי, הוסיפה בדיון: “החופים של ישראל הם נכס לאומי אסטרטגי – הם חשובים סביבתית, כלכלית וביטחונית. לכן, על המדינה להבטיח שהחופים יישארו נגישים ומוגנים לדורות הבאים, באמצעות מתן תקציבים משמעותיים כיום, סמכויות מורחבות לרשויות המקומיות והקלות רגולטוריות שיאפשרו יישום מהיר של פרויקטים קריטיים. בנוסף, יש לקדם את תוכנית Tsunami Ready ולהאיץ את יישום החלטת הממשלה 1851 עם לוחות זמנים מחייבים.”

בין הנושאים המרכזיים שצוינו היו שיפור ההיערכות לצונאמי ולרעידות אדמה, תיאום בין הגורמים השונים והצורך בהקלות רגולטוריות לשם קידום המיזמים לשמירה על החופים והמצוקים. במהלך המפגש, הציג אמיר יהב, מנהל וועדת ההיגוי הבין-משרדית להערכות לרעידות אדמה, את תמונת המצב לגבי הערכות המדינה לצונאמי. לשאלתו של מנכ”ל הפורום אופיר פינס: “מה הסבירות שבמדינת ישראל יהיה צונאמי?”, ענה יהב: “אין סיכוי שלא יהיה צונאמי במדינת ישראל.”

אופיר פינס, מנכ”ל פורום רשויות החוף, הוסיף: “פורום רשויות החוף ירתם למאמץ שכל רשות חוף תהיה ערוכה עד סוף השנה להתמודדות עם צונאמי, אם חלילה יתרחש מול חופי ישראל. אני דורש משר הפנים, משה ארבל, להעמיד את התקציב הנדרש לצורך השלמת המשימה”. הכנס הדגיש את הצורך להחמיר את הצעדים לשמירה על החופים, כולל האיומים על תשתיות וביטחון הציבור, תוך קביעת סטנדרטים מחייבים להגנה על חופי ישראל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שיהיה כבר וישטוף את העיר הגדולה מכל חטאיה (ל"ת)
    ישעיהו 28/03/2025 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יובי 24/03/2025 14:47
    הגב לתגובה זו
    כח ומפגיני קפלן ואחים המוסלמים למרד מנסים שנים לבצע פה רעידת אדמה.
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטו

מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו

חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה חמאס פאלו אלטו
ככה פועלת המתקפה. מסמך תמים שנראה כאילו הגיע מגורם רשמי נוחת בתיבה, ומשם הכול מתחיל להתגלגל. עובד ממשל, דיפלומט או יועץ מדיני מקבל קובץ שנראה לכל דבר כמו מכתב מהליגה הערבית או דיווח פנימי ממוסד דיפלומטי. הוא כתוב בשפה רשמית, מעוצב בפורמט מדויק ומלווה בחותמות שמעניקות לו תחושת אותנטיות מלאה. הקורא אינו מעלה בדעתו שמשהו חשוד. הוא פותח את המסמך, ולעיתים אף מתבקש להוריד ארכיון מצורף כדי לצפות ב"גרסה המלאה" של הדוח. באותו רגע מופעל מנגנון נסתר, שקט וחכם, שמריץ ברקע רצף קבצים זדוניים המהווים את תחילתה של מתקפת ריגול מתוחכמת.

משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.



מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו


חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות

צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.

הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.

החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.