משטרה
צילום: תמר מצפי

נעצרו 14 תושבי רמלה בחשד לסחיטה באיומים ועבירות מיסוי

איתן גרסטנפלד | (5)

היחידה המרכזית של מחוז מרכז עצרה הבוקר 8 בני משפחה אחת מרמלה ועוד 6 נוספים, בחשד לביצוע עבירות סחיטה בכוח ובאיומים, לרבות עבירות אלימות, הצתות ועבירות כלכליות, לשם השתלטות על נכסי מקרקעין בעיר. על פי החשד, בני המשפחה השתלטו באלימות על מספר נכסים, תוך הונאת רשויות המס בהיקף מוערך של מיליוני שקלים.


היחידה המרכזית של מחוז מרכז ויחידת יהלום ברשות המסים, ניהלו במהלך החודשים האחרונים יחד עם יחידת ההונאה המחוזית ותחנת רמלה חקירה סמויה, המתמקדת בבני משפחה אחת מרמלה וחשודים נוספים תושבי המרכז, בחשד שבמהלך השנים האחרונות השתלטו על קרקעות ודירות בעיר, תוך שימוש בעבירות סחיטה ואלימות קשות, לצד ביצוע עבירות מרמה, הונאה, מיסוי והלבנת הון.


ראשיתה של הפרשיה, עם קבלת דיווח ביחידה בדבר חשד, כי מספר חשודים סוחטים תושב רמלה באלימות קשה, מונעים ממנו למכור את דירתו לאחרים, אלא לבני חמולה בעיר בלבד ובמחיר נמוך משווי השוק. עם התפתחות החקירה הסמויה, במסגרתה הפעילו חוקרי ימ"ר מרכז אמצעים טכנולוגים שונים, ביססה היחידה תשתית ראייתית המעלה חשד, כי החשודים הצליחו בשיטה זו לאיים ולסחוט תושבי שכונה בעיר ולהשתלט באלימות על מספר נכסים, תוך הונאת רשויות המס בהיקף מוערך של מיליוני שקלים.


היום, עם מעבר החקירה לשלב הגלוי, בצעו בלשי ימ"ר מרכז לפנות בוקר, יחד עם יחידת ההונאה המחוזית, שוטרי תחנת רמלה ולוחמי מג"ב, מעצר של 14 חשודים, לצד חיפוש בבתיהם ותפיסת ראיות הקושרות אותם עפ"י החשד לעבירות המיוחסות להם. בנוסף להליך הפלילי החקירתי, הקפיאו חוקרי היחידה יחד עם רשויות המס, בהתאם לתכנית החקירה ומודל התקיפה הכלכלי, את כלל הנכסים של החשודים, שהושגו עפ"י החשד במרמה ובאלימות כמתואר. בהתאם לצורכי החקירה וממצאיה, בכוונת המשטרה להביא את החשודים היום בשעות הצהריים לדיון בבקשה להאריך את מעצרם.


ממ"ז מרכז - ניצב יאיר חצרוני שיבח את ימ"ר מרכז על פיתוח ופיצוח פרשיה כלכלית המגבירה את המשילות ומנטרלת את פעילותם הפלילית של מחוללי פשיעה, למען שלום הציבור ורכושו, תוך שילוב סמכויות ועוצמות אכיפה איכותיות יחד עם רשות המסים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמרית 20/01/2025 18:56
    הגב לתגובה זו
    מתפלל לקבה
  • 3.
    אחמד 20/01/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
    נמאס לציבור שלנו מהפשע וההפקרות . נמאס .
  • 2.
    רק1 20/01/2025 14:47
    הגב לתגובה זו
    יש מס ערבים במדינהביטוחי רכבפרוטקשןנשקיםמשתפים לשעברזה מתפוצץ לנו בפרצוף שוב
  • 1.
    אפרים 20/01/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    הפשע במדינת ישראל המושחתת משתלם העבריינים צוחקים על הציבור.פרוטקשיין צריך להיות עונשי מינימום של 15 שנה.רצח מינימום 25 שנה.
  • Eli 20/01/2025 14:09
    הגב לתגובה זו
    רוב העבריים ברמלה משפחות משתפים שיש להם גב מהמדינהבטחון .הילדיםהנכדים עושים מה שבא להם מוכרים סמים נשקים פרוטקשן עוצרים אותם לתחנה מקבלים טלפון מקפטן עושים נו נו נו והבית
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.89%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.

למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. 

למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.

קטאר ניסתה לנצל את העיכובים בהסכם ולשכנע את מצרים לרכוש ממנה LNG בכמויות גדולות. אף שהמחירים שהוצעו היו אטרקטיביים, שיקולים פוליטיים מנעו מהנשיא א-סיסי לקבל את ההצעה, לאור היחסים המתוחים עם הנהגת קטאר הקרובה לאחים המוסלמים. בסופו של דבר בחרה קהיר בפתרון חלקי – עסקת LNG קטנה עם חברה אמריקאית – שהיקפה רחוק מהכמויות שהייתה זקוקה להן לייצוב משק החשמל ולבסיס יצוא יציב. כתוצאה מכך, מצרים חזרה להישען על לוויתן, וההסכם הנוכחי חזר למסלולו למרות העיכובים הקודמים.