משטרה
צילום: תמר מצפי

נעצרו 14 תושבי רמלה בחשד לסחיטה באיומים ועבירות מיסוי

איתן גרסטנפלד | (5)

היחידה המרכזית של מחוז מרכז עצרה הבוקר 8 בני משפחה אחת מרמלה ועוד 6 נוספים, בחשד לביצוע עבירות סחיטה בכוח ובאיומים, לרבות עבירות אלימות, הצתות ועבירות כלכליות, לשם השתלטות על נכסי מקרקעין בעיר. על פי החשד, בני המשפחה השתלטו באלימות על מספר נכסים, תוך הונאת רשויות המס בהיקף מוערך של מיליוני שקלים.


היחידה המרכזית של מחוז מרכז ויחידת יהלום ברשות המסים, ניהלו במהלך החודשים האחרונים יחד עם יחידת ההונאה המחוזית ותחנת רמלה חקירה סמויה, המתמקדת בבני משפחה אחת מרמלה וחשודים נוספים תושבי המרכז, בחשד שבמהלך השנים האחרונות השתלטו על קרקעות ודירות בעיר, תוך שימוש בעבירות סחיטה ואלימות קשות, לצד ביצוע עבירות מרמה, הונאה, מיסוי והלבנת הון.


ראשיתה של הפרשיה, עם קבלת דיווח ביחידה בדבר חשד, כי מספר חשודים סוחטים תושב רמלה באלימות קשה, מונעים ממנו למכור את דירתו לאחרים, אלא לבני חמולה בעיר בלבד ובמחיר נמוך משווי השוק. עם התפתחות החקירה הסמויה, במסגרתה הפעילו חוקרי ימ"ר מרכז אמצעים טכנולוגים שונים, ביססה היחידה תשתית ראייתית המעלה חשד, כי החשודים הצליחו בשיטה זו לאיים ולסחוט תושבי שכונה בעיר ולהשתלט באלימות על מספר נכסים, תוך הונאת רשויות המס בהיקף מוערך של מיליוני שקלים.


היום, עם מעבר החקירה לשלב הגלוי, בצעו בלשי ימ"ר מרכז לפנות בוקר, יחד עם יחידת ההונאה המחוזית, שוטרי תחנת רמלה ולוחמי מג"ב, מעצר של 14 חשודים, לצד חיפוש בבתיהם ותפיסת ראיות הקושרות אותם עפ"י החשד לעבירות המיוחסות להם. בנוסף להליך הפלילי החקירתי, הקפיאו חוקרי היחידה יחד עם רשויות המס, בהתאם לתכנית החקירה ומודל התקיפה הכלכלי, את כלל הנכסים של החשודים, שהושגו עפ"י החשד במרמה ובאלימות כמתואר. בהתאם לצורכי החקירה וממצאיה, בכוונת המשטרה להביא את החשודים היום בשעות הצהריים לדיון בבקשה להאריך את מעצרם.


ממ"ז מרכז - ניצב יאיר חצרוני שיבח את ימ"ר מרכז על פיתוח ופיצוח פרשיה כלכלית המגבירה את המשילות ומנטרלת את פעילותם הפלילית של מחוללי פשיעה, למען שלום הציבור ורכושו, תוך שילוב סמכויות ועוצמות אכיפה איכותיות יחד עם רשות המסים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמרית 20/01/2025 18:56
    הגב לתגובה זו
    מתפלל לקבה
  • 3.
    אחמד 20/01/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
    נמאס לציבור שלנו מהפשע וההפקרות . נמאס .
  • 2.
    רק1 20/01/2025 14:47
    הגב לתגובה זו
    יש מס ערבים במדינהביטוחי רכבפרוטקשןנשקיםמשתפים לשעברזה מתפוצץ לנו בפרצוף שוב
  • 1.
    אפרים 20/01/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    הפשע במדינת ישראל המושחתת משתלם העבריינים צוחקים על הציבור.פרוטקשיין צריך להיות עונשי מינימום של 15 שנה.רצח מינימום 25 שנה.
  • Eli 20/01/2025 14:09
    הגב לתגובה זו
    רוב העבריים ברמלה משפחות משתפים שיש להם גב מהמדינהבטחון .הילדיםהנכדים עושים מה שבא להם מוכרים סמים נשקים פרוטקשן עוצרים אותם לתחנה מקבלים טלפון מקפטן עושים נו נו נו והבית
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.