משטרה
צילום: תמר מצפי

נעצרו 14 תושבי רמלה בחשד לסחיטה באיומים ועבירות מיסוי

איתן גרסטנפלד | (5)

היחידה המרכזית של מחוז מרכז עצרה הבוקר 8 בני משפחה אחת מרמלה ועוד 6 נוספים, בחשד לביצוע עבירות סחיטה בכוח ובאיומים, לרבות עבירות אלימות, הצתות ועבירות כלכליות, לשם השתלטות על נכסי מקרקעין בעיר. על פי החשד, בני המשפחה השתלטו באלימות על מספר נכסים, תוך הונאת רשויות המס בהיקף מוערך של מיליוני שקלים.


היחידה המרכזית של מחוז מרכז ויחידת יהלום ברשות המסים, ניהלו במהלך החודשים האחרונים יחד עם יחידת ההונאה המחוזית ותחנת רמלה חקירה סמויה, המתמקדת בבני משפחה אחת מרמלה וחשודים נוספים תושבי המרכז, בחשד שבמהלך השנים האחרונות השתלטו על קרקעות ודירות בעיר, תוך שימוש בעבירות סחיטה ואלימות קשות, לצד ביצוע עבירות מרמה, הונאה, מיסוי והלבנת הון.


ראשיתה של הפרשיה, עם קבלת דיווח ביחידה בדבר חשד, כי מספר חשודים סוחטים תושב רמלה באלימות קשה, מונעים ממנו למכור את דירתו לאחרים, אלא לבני חמולה בעיר בלבד ובמחיר נמוך משווי השוק. עם התפתחות החקירה הסמויה, במסגרתה הפעילו חוקרי ימ"ר מרכז אמצעים טכנולוגים שונים, ביססה היחידה תשתית ראייתית המעלה חשד, כי החשודים הצליחו בשיטה זו לאיים ולסחוט תושבי שכונה בעיר ולהשתלט באלימות על מספר נכסים, תוך הונאת רשויות המס בהיקף מוערך של מיליוני שקלים.


היום, עם מעבר החקירה לשלב הגלוי, בצעו בלשי ימ"ר מרכז לפנות בוקר, יחד עם יחידת ההונאה המחוזית, שוטרי תחנת רמלה ולוחמי מג"ב, מעצר של 14 חשודים, לצד חיפוש בבתיהם ותפיסת ראיות הקושרות אותם עפ"י החשד לעבירות המיוחסות להם. בנוסף להליך הפלילי החקירתי, הקפיאו חוקרי היחידה יחד עם רשויות המס, בהתאם לתכנית החקירה ומודל התקיפה הכלכלי, את כלל הנכסים של החשודים, שהושגו עפ"י החשד במרמה ובאלימות כמתואר. בהתאם לצורכי החקירה וממצאיה, בכוונת המשטרה להביא את החשודים היום בשעות הצהריים לדיון בבקשה להאריך את מעצרם.


ממ"ז מרכז - ניצב יאיר חצרוני שיבח את ימ"ר מרכז על פיתוח ופיצוח פרשיה כלכלית המגבירה את המשילות ומנטרלת את פעילותם הפלילית של מחוללי פשיעה, למען שלום הציבור ורכושו, תוך שילוב סמכויות ועוצמות אכיפה איכותיות יחד עם רשות המסים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמרית 20/01/2025 18:56
    הגב לתגובה זו
    מתפלל לקבה
  • 3.
    אחמד 20/01/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
    נמאס לציבור שלנו מהפשע וההפקרות . נמאס .
  • 2.
    רק1 20/01/2025 14:47
    הגב לתגובה זו
    יש מס ערבים במדינהביטוחי רכבפרוטקשןנשקיםמשתפים לשעברזה מתפוצץ לנו בפרצוף שוב
  • 1.
    אפרים 20/01/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    הפשע במדינת ישראל המושחתת משתלם העבריינים צוחקים על הציבור.פרוטקשיין צריך להיות עונשי מינימום של 15 שנה.רצח מינימום 25 שנה.
  • Eli 20/01/2025 14:09
    הגב לתגובה זו
    רוב העבריים ברמלה משפחות משתפים שיש להם גב מהמדינהבטחון .הילדיםהנכדים עושים מה שבא להם מוכרים סמים נשקים פרוטקשן עוצרים אותם לתחנה מקבלים טלפון מקפטן עושים נו נו נו והבית
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.