משטרה
צילום: תמר מצפי

נעצרו 14 תושבי רמלה בחשד לסחיטה באיומים ועבירות מיסוי

איתן גרסטנפלד | (5)

היחידה המרכזית של מחוז מרכז עצרה הבוקר 8 בני משפחה אחת מרמלה ועוד 6 נוספים, בחשד לביצוע עבירות סחיטה בכוח ובאיומים, לרבות עבירות אלימות, הצתות ועבירות כלכליות, לשם השתלטות על נכסי מקרקעין בעיר. על פי החשד, בני המשפחה השתלטו באלימות על מספר נכסים, תוך הונאת רשויות המס בהיקף מוערך של מיליוני שקלים.


היחידה המרכזית של מחוז מרכז ויחידת יהלום ברשות המסים, ניהלו במהלך החודשים האחרונים יחד עם יחידת ההונאה המחוזית ותחנת רמלה חקירה סמויה, המתמקדת בבני משפחה אחת מרמלה וחשודים נוספים תושבי המרכז, בחשד שבמהלך השנים האחרונות השתלטו על קרקעות ודירות בעיר, תוך שימוש בעבירות סחיטה ואלימות קשות, לצד ביצוע עבירות מרמה, הונאה, מיסוי והלבנת הון.


ראשיתה של הפרשיה, עם קבלת דיווח ביחידה בדבר חשד, כי מספר חשודים סוחטים תושב רמלה באלימות קשה, מונעים ממנו למכור את דירתו לאחרים, אלא לבני חמולה בעיר בלבד ובמחיר נמוך משווי השוק. עם התפתחות החקירה הסמויה, במסגרתה הפעילו חוקרי ימ"ר מרכז אמצעים טכנולוגים שונים, ביססה היחידה תשתית ראייתית המעלה חשד, כי החשודים הצליחו בשיטה זו לאיים ולסחוט תושבי שכונה בעיר ולהשתלט באלימות על מספר נכסים, תוך הונאת רשויות המס בהיקף מוערך של מיליוני שקלים.


היום, עם מעבר החקירה לשלב הגלוי, בצעו בלשי ימ"ר מרכז לפנות בוקר, יחד עם יחידת ההונאה המחוזית, שוטרי תחנת רמלה ולוחמי מג"ב, מעצר של 14 חשודים, לצד חיפוש בבתיהם ותפיסת ראיות הקושרות אותם עפ"י החשד לעבירות המיוחסות להם. בנוסף להליך הפלילי החקירתי, הקפיאו חוקרי היחידה יחד עם רשויות המס, בהתאם לתכנית החקירה ומודל התקיפה הכלכלי, את כלל הנכסים של החשודים, שהושגו עפ"י החשד במרמה ובאלימות כמתואר. בהתאם לצורכי החקירה וממצאיה, בכוונת המשטרה להביא את החשודים היום בשעות הצהריים לדיון בבקשה להאריך את מעצרם.


ממ"ז מרכז - ניצב יאיר חצרוני שיבח את ימ"ר מרכז על פיתוח ופיצוח פרשיה כלכלית המגבירה את המשילות ומנטרלת את פעילותם הפלילית של מחוללי פשיעה, למען שלום הציבור ורכושו, תוך שילוב סמכויות ועוצמות אכיפה איכותיות יחד עם רשות המסים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמרית 20/01/2025 18:56
    הגב לתגובה זו
    מתפלל לקבה
  • 3.
    אחמד 20/01/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
    נמאס לציבור שלנו מהפשע וההפקרות . נמאס .
  • 2.
    רק1 20/01/2025 14:47
    הגב לתגובה זו
    יש מס ערבים במדינהביטוחי רכבפרוטקשןנשקיםמשתפים לשעברזה מתפוצץ לנו בפרצוף שוב
  • 1.
    אפרים 20/01/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    הפשע במדינת ישראל המושחתת משתלם העבריינים צוחקים על הציבור.פרוטקשיין צריך להיות עונשי מינימום של 15 שנה.רצח מינימום 25 שנה.
  • Eli 20/01/2025 14:09
    הגב לתגובה זו
    רוב העבריים ברמלה משפחות משתפים שיש להם גב מהמדינהבטחון .הילדיםהנכדים עושים מה שבא להם מוכרים סמים נשקים פרוטקשן עוצרים אותם לתחנה מקבלים טלפון מקפטן עושים נו נו נו והבית
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.