טבע מקבלת מסר מאסטרה-זנקה? יצרנית התרופות הגיעה להסכם עם המתחרה
מניותיה של המתחרה הבריטית של טבע, חברת אסטרה-זנקה האנגלית שוודית (סימול AZN.L), זינקו ביום שלישי בכ-7.1% לאחר שהחברה הודיעה, כי יישבה בהצלחה תביעה על הפרת פטנט עם ענקית התרופות, ראנבאקסי, על תרופת נקסיום (Nexium) לטיפול בחומציות וצרבת. אסטרה-זנקה תבעה גם את טבע בנוגע לאותה תרופה.
ראנבאקסי הגישה בקשה למנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) לאישור שיווקה של הגרסה הגנרית לנקסיום, אך תחת ההסכם, ראנבאקסי תחכה עד מאי 2014 לפני שתתחיל לייצר גרסה גנרית לתרופתה של אסטרה זנקה.
המשקיעים חששו שהשקתה של גרסה גנרית לתרופה יחתכו את מכירות הנקסיום, שהינה התרופה הנמכרת ביותר של אסטרה זנקה. ההודעה היום באה בהמשך לפקיעת צו מניעה ל-30 יום כנגד ראנבאקסי.
בין אסטרה זנקה לבין טבע, מתנהל גם משפט על הפרת פטנט בהמשך להגשת בקשה ל-FDA מצד טבע, לאישור שיווק התרופה לטיפול בצרבת. כמו כן, מנהלות השניים התדינות משפטית בנוגע להפרת הפטנט של התרופה סרוקל (Seroquel) של אסטרה זנקה, בעלת מכירות מקור של כ-4 מיליארד דולר בשנת 2007.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
לוויתן בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.89% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית.
למרות שהעסקה המסחרית נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר ניסתה לנצל את העיכובים בהסכם ולשכנע את מצרים לרכוש ממנה LNG בכמויות גדולות. אף שהמחירים שהוצעו היו אטרקטיביים, שיקולים פוליטיים מנעו מהנשיא א-סיסי לקבל את ההצעה, לאור היחסים המתוחים עם הנהגת קטאר הקרובה לאחים המוסלמים. בסופו של דבר בחרה קהיר בפתרון חלקי – עסקת LNG קטנה עם חברה אמריקאית – שהיקפה רחוק מהכמויות שהייתה זקוקה להן לייצוב משק החשמל ולבסיס יצוא יציב. כתוצאה מכך, מצרים חזרה להישען על לוויתן, וההסכם הנוכחי חזר למסלולו למרות העיכובים הקודמים.
