ת"א נחתכה בעקבות וול סטריט; המעו"ף השיל 1.35%
הבורסה בתל אביב, ששיקפה מסחר רגוע ועליות שערים קלות עד צהרי היום, עברה לטריטוריה האדומה עם פתיחת המסחר בוול סטריט וסגרה בירידות שערים חדות. הירידות במדדים המובילים בארה"ב, הלכו והעמיקו לאחר פרסום נתוני המאקרו המאכזבים ועימם המדדים הישראלים.
מדד הנאסד"ק נסחר בשעה זו בירידה של 2.18% ברמה של 2,738 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס נסחר בשעה זו בירידה של 1.17% ברמה של 13,516 הנקודות.
עוד בעולם: מדד הניקיי היפני ירד 0.56%, הקוספי הדרום קוריאני השיל 0.75%, מדד הניפטי הוסיף 0.41%, שבומבי ירדה 0.09%, שנחאי עלתה 1.22% ומדד הפוטסי סין איבד 0.38%.
בזירת המט"ח: השקל נחלש אל מול המטבעות העיקריים, המטבע האמריקני רשם עלייה של 0.12% לרמת 4.03 שקל והאירו הסיף 0.2% ל-5.734 שקל.
מדד המעו"ף רשם ירידה של 1.35% לרמה של 1180 נקודות, מדד ת"א 100 השיל 1.22% לרמה של 1143 נקודות ומדד התל טק ירד ב-0.19% לרמה של 449 הנקודות.
מניות במרכז
מניית חברת הביומד ביוסל רשמה ירידה דו-יומית של 35%. הירידות החדות לוו במחזורי מסחר גבוהים של כ-48 מיליון שקל. ברקע, שלב התימחור של ההנפקה המשנית של חברת פרוטליקס (אשר אלי הורביץ משמש בה כיו"ר), חברה בה מחזיקה ביוסל בשיעור של 22%. במידה וההנפקה תצא אל הפועל, ביוסל תרד לאחזקה של 20.3%
מניית טאגור קפיטל עלתה בכ-1.65% על רקע הודעת החברה, כי היא מרחיבה את פעילותה בתחום הייזום למגורים ומסחר ברומניה. החברה דיווחה היום, כי חברת נכדה רומנית, שטאגור מחזיקה בעקיפין בכ-25.1% ממניותיה, חתמה על הסכם לרכישת קרקע, הממוקמת על גדות נהר במרכז העיר אורדיאה, שבמערב רומניה. מטרת רכישת הקרקע היא הקמה של פרויקט של מגורים ומסחר, שהיקף הכנסותיו הצפוי מסתכם בכ-240 מיליון שקל. הקרקע משתרעת על פני שטח של כ-14,283 מ"ר ותמורתה שילמה החברה הנכדה כ-35 מיליון שקל.
כלכלני מיטב העלו את ההמלצה למניית סלקום מתשואת שוק לתשואת יתר, עם מחיר יעד של 118 שקל למניה, הגבוה ב-17% ממחיר המניה בשוק. המנייה הדואלית, החלה לעלות מעט בחודש האחרון והוסיפה כ-2.5% אך מאז הנפקתה בתל אביב הניבה המניה תשואה שלילית של כ-9%.
מניית בזק השילה 2.24% מערכה ברקע להודעת החברה היום (ד') כי בשל הגידול בשיעור העלייה המצטבר של מדד המחירים לצרכן במהלך הרבעון השלישי של שנת 2007 (כ-2.5%, לעומת 0.2% ברבעון השלישי של שנת 2006 ו-0.7% ברבעון השני של שנת 2007) ולנוכח התחייבויות החברה והחברות המוחזקות שלה החשופות לשינויים במדד, צפויה בזק לרשום בדוחותיה הכספיים המאוחדים לרבעון השלישי של שנת 2007 גידול מהותי בהוצאות המימון, נטו, בהשוואה לרבעון הקודם ולרבעון המקביל אשתקד.
המשביר לצרכן (משביר לצרכן ) ממשיכה להרחיב את פורטפוליו הנכסים שלה על ידי רכישה של חברות נוספות שישתלבו ברשת הקמעונאית. המשביר דיווחה הבוקר על רכישתה של רשת האופנה מישמיש (MISH MISH), רשת אופנת בגדי ילדים מבית סריגמיש בתמורה ל-8 מיליון שקל.
מניית לנדמארק גרופ ירדה כ-3.29%. החברה הודיעה היום (ד') כי אתמול ה-23 באוקטובר, חתמה חברת בת של החברה, על הסכם עם צדדים שלישיים לרכישת 50% ממניותיה של חברה זרה המחזיקה באמצעות חברה בשליטתה המלאה, שטח המשתרע על פני 150 דונם בצמוד למועדון הגולף והקנטרי-קלאב הבינלאומי של וורשה, וכל זאת בתמורה לסך כולל של כ-2.25 מיליון אירו לפי עלות קרקע של כ-30 אירו למ"ר.
מניית מעברות השילה 3.27% מערכה לאחר שזינקה אתמול ב-11.63% בעקבות הדיווח על מכירת 51% ממטרנה לחברת אסם במחיר של 249 מיליון שקל. המכירה מקנה למטרנה שווי שוק של 488 מיליון שקל.
מניית אורמת הוסיפה 2%, על רקע התגברות מאבקי השליטה בחברה בין משפחת ברוניצקי לחיים כצמן אשר מחזיק כ-17% ממניותיה. על רקע הערכות כי אורמת צפויה להנפיק כ-3 מיליון מניות שימכרו לברוקר להמן ברודרס, שלח כצמן מכתב לדירקטוריון החברה בו הוא מבקש להשתלב בתהליך ההנפקה.
חברת אלווריון התמודדה היום עם הפרסומים האחרונים לפיהם סיסקו ויתרה על רכישתה, ומניותיה רשמו ירידה של 2.63%. סיסקו העדיפה לקנות את כרטיס הכניסה שלה לתחום ה-WIMAX על ידי רכישת חברת NAVINI האמריקנית בתמורה ל-330 מיליון דולר, סכום נמוך משמעותית מהמחיר אותו הייתה נדרשת לשלם בתמורה לאלווריון. מניות החברה מתחזקות כעת בכ-0.8%.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.
