תמורה בגין שעות נוספות בשבת/בחג

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי יש לחשב את התמורה בגין שעות נוספות בשבת על השכר הרגיל (100%) ובתוספת גמול עבודה בשבת, ולא על בסיס התוספת המיוחדת של המנוחה השביעית.
עו"ד לילך דניאל |

1. במקרה שהעובד עובד בשבת/ בחג מספר שעות העולה על מספר שעות העבודה היומי המותר – עבור השעות הרגילות בשבת העובד יהיה זכאי לתעריף 150%. ובעבור השעות הנוספות, יש לשלם לו את תוספת השעות הנוספות (125% עבור השעתיים הנוספות הראשונות ו- 150% עבור השעה הנוספת השלישית ואילך) על בסיס התוספת המיוחדת של המנוחה השבועית.

2. במקרה שעובד עובד בשבת / בחג לאחר שהשלים את מכסת השעות השבועית שלו -

הרי שכל שעות העבודה בשבת / בחג יחשבו כשעות נוספות, והחל מהשעה הראשונה בשבת / בחג יקבל העובד תוספת שעות נוספות על בסיס התוספת המיוחדת של המנוחה השבועית.

בע"ע 300175/97 דניאל כהן – עיריית נהריה (פד"ע לז 49) חלק בית הדין הארצי לעבודה על אופן חישוב שעות נוספות בשבת, כפי שהוצג לעיל וכפי שנפסק בבית הדין האזורי לעבודה, וקבע כי יש לחשב את התמורה בגין שעות נוספות בשבת על השכר הרגיל (100%) ובתוספת גמול עבודה בשבת, ולא על בסיס התוספת המיוחדת של המנוחה השביעית.

לפיכך, בהתאם לפסק דין זה החישוב הוא כדלקמן:

עבור השעתיים הראשונות בשבת ( 175% = 50% + 125% )

עבור השעה השלישית ואילך בשבת ( 200% = 50% + 150% )

אמנם בית הדין הארצי לא פסק בסוגיה זו, אך העיר על כך כי שיטת החישוב של בית הדין האזורי היתה שגוייה, וציין את אופן החישוב שהיה צריך להיות.

לדעתנו, יש לחשב את התמורה בגין שעות נוספות בשבת בהתאם להנחיות שנקבעו בפסק הדין הארצי.

לתשומת ליבכם:

1. במקרה שבו חל על הצדדים ליחסי העבודה הסכם קיבוצי / צו הרחבה / חוזה עבודה אישי / נוהג הקובע תמורה גבוהה יותר בגין עבודה בשבת / בחג ובגין עבודה בשעות נוספות – הרי שיש לחשב את כל הנ"ל עפ"י ההוראות העדיפות שחלות על העובד.

2. ישנם ענפי עבודה במשק (כגון – רפתנות, לולנות) בהם שר העבודה והרווחה קבע בתקנות אורך של יום / שבוע עבודה ארוך יותר מזה שנקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה, ובמקרה כזה תיחשב כשעה נוספת השעה העודפת על תחום יום העבודה הארוך או שבוע העבודה הארוך.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.