גילאון של גאידמק: גידול של 112% ברווח הרבעוני
כ-3 חודשים לאחר שרכש איש העסקים ארקדי גאידמק את השליטה (כ-50%) בחברת ההשקעות הציבורית גילאון, מפרסמת החברה דו"ח כספי ראשון תחת בעל השליטה החדש. גילאון סיימה את המחצית הראשונה של 2007 עם רווח נקי של כ- 14.2 מיליון שקל, זינוק של 60% לעומת הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2006, שהסתכם בכ- 8.9 מיליון שקל. את הרבעון השני של 2007 סיימה גילאון ברווח של כ- 8.7 מיליון שקל, גידול של 112% לעומת רווח של כ- 4.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות החברה, העוסקת בעיקר בניהול תיק השקעות עצמי (נוסטרו) ובהשקעה בניירות ערך ובנכסים פיננסיים, הסתכמו במחצית הראשונה של 2007 בכ- 25.6 מיליון שקל, גידול של כ-118% לעומת הכנסות בסך כ- 11.7 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2006. מקור ההכנסות העיקרי של גילאון היה רווחים מניירות ערך סחירים. אלה הסתכמו במחצית הראשונה בכ-15.3 מיליון שקל. בנוסף הגדילה גילאון את פעילותה בתחום של בנקאות השקעות, בהתמחות של קניית חברות ציבוריות ויציקת תוכן עסקי לתוכן, וכן ליווי של הקצאות והנפקות.
הונה העצמי של גילאון בתום הרבעון השני טיפס לכ- 69.3 מיליון שקל, לעומת כ-24 מיליון שקל בסוף שנת 2006. העלייה בהון העצמי נבעה בעיקר מהרווח התקופתי וממימוש כתבי אופציה על ידי הציבור ובעלי המניות. בקופתה מזומנים וניירות ערך סחירים בהיקף של כ- 251.6 מיליון שקל. יש לציין כי מאז העברת השליטה לארקדי גאידמק, נכנס לתוקפו הסכם לפיו גילאון תרכוש עבור גאידמק, על פי בקשתו, מניות של חברות שהוא משמש בהן כבעל עניין תוך ניצול הידע שלה במסחר בניירות ערך. נכון לסוף הרבעון השני מחזיקה החברה ני"ע המיועדים עבור לגאידמק בהיקף של כ- 117.4 מיליון שקל.
יצויין, כי שווי השוק של גילאון מסתכם בכ-125 מיליון שקל. על פי קצב הרווחיות שהציגה החברה במחצית הראשונה של השנה, העומד על כ-28 מיליון שקל, נסחרת החברה לפי מכפיל רווח של כ-4.5.
הדר שמיר, מנכ"ל משותף בגילאון, אמר היום: "אנו שמחים על המשך השיפור בתוצאות העסקיות של גילאון. השיפור הושג בזכות המשך הפעילות הרווחית בתחום של השקעה בניירות ערך סחירים. אנו מאמינים, כי תחת שליטת קבוצת גאידמק, תוכל גילאון להאיץ את התרחבותה, תוך כניסה לתחומים חדשים והרחבת נפחיה של הפעילות הקיימת בשוק ההון".
בחודש שעבר דיווחה גילאון כי בית ההשקעות פריזמה הפך לבעל עניין בגילאון והוא מחזיק כיום כ-6.37% ממניות החברה.
ביוני האחרון רכש ארקדי גאידמק את השליטה בגילאון (50.49%) לפי שווי של 167 מיליון שקל. גאידמק רכש מבעלי השליטה הקודמים בחברה, טאו תשואת, הדר שמיר ומנשה גייזלר, 16 מיליון ממניות החברה תמורת כ- 84.4 מיליון שקל.
במסגרת הסכם הרכישה נקבע כי הדר שמיר ומנשה גייזלר, מבעלי השליטה הקודמים ימשיכו לכהן בתפקידם בהנהלת גילאון למשך 3 שנים.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
