לא שמים על הרשויות
בשבוע שעבר התקיים דיון סוער בכנסת בנושא המיחשוב ברשויות המקומיות. כתבתנו סימונה ברונפמן, שדיווחה מהכנסת, סיפרה על אכזבה רבה שאחזה בקרב המשתתפים, בעקבות ציפיות שהיו להם מנוכחותו של מנכ"ל משרד הפנים, רם בלינקוב. בלינקוב הוא דמות מוכרת בענף ה-IT, והמדיה בכלל. במשך שנים שימש כמנכ"ל חברות הכבלים, היה בהוט ונלחם נגד רגולטורים.
את ההצלחה הציבורית שלו רשם בלינקוב כאשר ניהל במשרד התקשורת את הפרטת השיחות הבינלאומיות, והוצאתן מבזק לפני כעשר שנים. הציפייה הייתה שכניסתו למשרד הפנים תנער את האבק מעל משרד זה, ושהוא יסיים סוף סוף את פרויקט תעודות הזהות התקוע ויטפל בסיוע לרשויות בתחום המיחשוב.
הרשויות המקומיות בישראל מעולם לא זכו ליחס אוהד מצד השלטון. הדבר בא לידי ביטוי גם בתחום המיחשוב של הרשויות. כאשר נכנס לתפקידו יושב ראש וועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ זבולון אורלב, הוא הגדיר את מצב המיחשוב ברשויות, ככזה הנמצא בתקופת האבן. הדבר הרגיז לא מעט מנמ"רים ברשויות, ובין היתר זו הייתה הסיבה לדיון שהתקיים בשבוע שעבר. המנמ"רים ברשויות תלו בדיון הזה לא מעט תקוות, אבל מהר מאוד הם גילו שאין חדש תחת השמש, הממשלה תמשיך לצפצף ציפצוף ארוך על הרשויות, ואין בכוונתה לשים שקל, כדי לקדם את נושא המיחשוב.
המצב זועק עוד יותר, משום שצדק ח"כ אורלב באומרו בישיבה כי לא כל הרשויות הן אותו הדבר. יש רשויות חזקות, שאינן זקוקות לממשלה ויש רשויות חלשות - ששם התלות בממשלה היא מוחלטת ולכן הן אינן מקדמות את נושא המיחשוב ברשות, בבתי הספר, בבגורמים מקומיים נוספים שתחתיה.
האפליה זועקת עוד יותר לשמיים, מאחר שלעומת הרשויות המקומיות, הממשלה עומדת מאחורי פרויקט המיחשוב המרכזי שלה, מרכבה וממשל זמין, ומקצה לו כספים. הרשויות טוענות
- ובמידה לא מעטה בצדק - כי ממשל זמין צריך להתחיל אצלם, כי כך דרכו של עולם. אזרח שצריך לרשום את בנו למערכת החינוך, לא נוסע למשרד החינוך בירושלים, או גולש לאתר של משרד החינוך, אלא פונה למחלקת החינוך של הרשות המקומית בה הוא גר. כך גם כאשר יש לו בעיות אישיות - שמחות וצרות.
הרשות, אם תרצו היא הסוכן המרכזי של הממשלה, אבל בניגוד לכל מפעל וארגון מבוזר, כאן הממשלה אינה מסייעת לרשות להיות סוכן טוב ויעיל, ומשאירה אותה לצרותיה ובעיותיה. מבחינה זו, יש מיתאם מוחלט בין מצבה הכספי של הרשות, לרבות מצב המיחשוב שלה, ובין הפער הדיגיטלי-חברתי שיש בה. מי שלא מבין את זה - כנראה שאינו ראוי לעמוד בראש משרד ממשלתי חשוב זה.
הממשלה, תחת הכובע של ממשל זמין ומרכבה, הבינה לאחר הרבה שנים, ואולי טיפה מאוחר מדי, שיש דרכים לחבר בין הממשל הזמין של הממשלה - לרשויות. מסמכים רבים נכתבו והועברו בנושא. סגן בכיר לחשב הכללי, איציק כהן, אף דיבר על כך בישיבה. אבל כל אלו לא מרצים את מנמ"רי הרשויות, שבראשם עומד ד"ר עדי קפליוק, מנמ"ר עיריית גבעתיים.
מלחמת המנמ"רים בשתי חזיתות
להם, למנמרים המוניציפליים, יש "אויב" אחר, מבית - ראש הרשות וחברי הנהלת העירייה. יש מעט מאוד ראשי רשויות, ממש בודדים, שהבינו כי השקעה במיחשוב, ב-IT - היא לא פחות חשובה מסלילת מדרכה. אלא מה, רוב ראשי הרשויות מבינים גם דבר אחר. מדרכה או כיכר, הם דברים שרואים בעיניים. השקעה במערכות מידע - ממשל זמין וקניית מערכות מיחשוב - היא דבר שצריך להסביר כי אף אחד לא רואה.
לכן, עדיין במרבית הרשויות המיחשוב הוא בגדר הוצאות, כמו מחברות, קפה ופרחים ללשכת ראש העירייה. המנמ"רים התארגנו כי הם חשבו שהממשלה והכנסת יבואו לעזרתם. זה טבעי. בשביל זה יש שר פנים ובשביל זה יש לו מנכ"ל מוכשר.
רון נחמן, ח"כ לשעבר וראש רשות כיום (אריאל) הוא הדובר הבולט ביותר של הרשויות המקופחות, והוא עושה זאת דווקא כראש עירייה שמרבית תקציביה באים מתרומות. נחמן יודע שאת מה שהוא מצליח לעשות, חבריו לא יכולים ולכן נרתם לסיועם. נחמן סבור כי כל ההשקעה של הממשלה בממשל זמין (כ-600 מיליון שקלים, כפי שהוא אמר בוועדה) ירדו לטימיון - אם לא ישקיעו מייד ברשויות בתחום המיחשוב. בישיבה הוא דרש לקבל מיד 200 מיליון שקלים למיחשוב עבור 156 רשויות וסכומים דומים בתקציבי המדינה הבאים, עד שנת 2009 .
נחמן זכה להערות ציניות מצד אורלב, כאשר הציע שחברי הכנסת לא יאשרו את התקציב של המדינה, עד שבעיות המיחשוב לא תיפתרנה. חברי הכנסת לא מפילים תקציב על דברים חמורים יותר, הקשורים לחיי אדם, אז על אחת כמה וכמה לא על נושא מערכות מידע ומיחשוב – שהן קריטיות, אבל לא מיידיות.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
