בשבוע שעבר התקיים דיון סוער בכנסת בנושא המיחשוב ברשויות המקומיות. כתבתנו סימונה ברונפמן, שדיווחה מהכנסת, סיפרה על אכזבה רבה שאחזה בקרב המשתתפים, בעקבות ציפיות שהיו להם מנוכחותו של מנכ"ל משרד הפנים, רם בלינקוב. בלינקוב הוא דמות מוכרת בענף ה-IT, והמדיה בכלל. במשך שנים שימש כמנכ"ל חברות הכבלים, היה בהוט ונלחם נגד רגולטורים.

את ההצלחה הציבורית שלו רשם בלינקוב כאשר ניהל במשרד התקשורת את הפרטת השיחות הבינלאומיות, והוצאתן מבזק לפני כעשר שנים. הציפייה הייתה שכניסתו למשרד הפנים תנער את האבק מעל משרד זה, ושהוא יסיים סוף סוף את פרויקט תעודות הזהות התקוע ויטפל בסיוע לרשויות בתחום המיחשוב.

הרשויות המקומיות בישראל מעולם לא זכו ליחס אוהד מצד השלטון. הדבר בא לידי ביטוי גם בתחום המיחשוב של הרשויות. כאשר נכנס לתפקידו יושב ראש וועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ זבולון אורלב, הוא הגדיר את מצב המיחשוב ברשויות, ככזה הנמצא בתקופת האבן. הדבר הרגיז לא מעט מנמ"רים ברשויות, ובין היתר זו הייתה הסיבה לדיון שהתקיים בשבוע שעבר. המנמ"רים ברשויות תלו בדיון הזה לא מעט תקוות, אבל מהר מאוד הם גילו שאין חדש תחת השמש, הממשלה תמשיך לצפצף ציפצוף ארוך על הרשויות, ואין בכוונתה לשים שקל, כדי לקדם את נושא המיחשוב.

המצב זועק עוד יותר, משום שצדק ח"כ אורלב באומרו בישיבה כי לא כל הרשויות הן אותו הדבר. יש רשויות חזקות, שאינן זקוקות לממשלה ויש רשויות חלשות - ששם התלות בממשלה היא מוחלטת ולכן הן אינן מקדמות את נושא המיחשוב ברשות, בבתי הספר, בבגורמים מקומיים נוספים שתחתיה.

האפליה זועקת עוד יותר לשמיים, מאחר שלעומת הרשויות המקומיות, הממשלה עומדת מאחורי פרויקט המיחשוב המרכזי שלה, מרכבה וממשל זמין, ומקצה לו כספים. הרשויות טוענות

- ובמידה לא מעטה בצדק - כי ממשל זמין צריך להתחיל אצלם, כי כך דרכו של עולם. אזרח שצריך לרשום את בנו למערכת החינוך, לא נוסע למשרד החינוך בירושלים, או גולש לאתר של משרד החינוך, אלא פונה למחלקת החינוך של הרשות המקומית בה הוא גר. כך גם כאשר יש לו בעיות אישיות - שמחות וצרות.

הרשות, אם תרצו היא הסוכן המרכזי של הממשלה, אבל בניגוד לכל מפעל וארגון מבוזר, כאן הממשלה אינה מסייעת לרשות להיות סוכן טוב ויעיל, ומשאירה אותה לצרותיה ובעיותיה. מבחינה זו, יש מיתאם מוחלט בין מצבה הכספי של הרשות, לרבות מצב המיחשוב שלה, ובין הפער הדיגיטלי-חברתי שיש בה. מי שלא מבין את זה - כנראה שאינו ראוי לעמוד בראש משרד ממשלתי חשוב זה.

הממשלה, תחת הכובע של ממשל זמין ומרכבה, הבינה לאחר הרבה שנים, ואולי טיפה מאוחר מדי, שיש דרכים לחבר בין הממשל הזמין של הממשלה - לרשויות. מסמכים רבים נכתבו והועברו בנושא. סגן בכיר לחשב הכללי, איציק כהן, אף דיבר על כך בישיבה. אבל כל אלו לא מרצים את מנמ"רי הרשויות, שבראשם עומד ד"ר עדי קפליוק, מנמ"ר עיריית גבעתיים.

מלחמת המנמ"רים בשתי חזיתות

להם, למנמרים המוניציפליים, יש "אויב" אחר, מבית - ראש הרשות וחברי הנהלת העירייה. יש מעט מאוד ראשי רשויות, ממש בודדים, שהבינו כי השקעה במיחשוב, ב-IT - היא לא פחות חשובה מסלילת מדרכה. אלא מה, רוב ראשי הרשויות מבינים גם דבר אחר. מדרכה או כיכר, הם דברים שרואים בעיניים. השקעה במערכות מידע - ממשל זמין וקניית מערכות מיחשוב - היא דבר שצריך להסביר כי אף אחד לא רואה.

לכן, עדיין במרבית הרשויות המיחשוב הוא בגדר הוצאות, כמו מחברות, קפה ופרחים ללשכת ראש העירייה. המנמ"רים התארגנו כי הם חשבו שהממשלה והכנסת יבואו לעזרתם. זה טבעי. בשביל זה יש שר פנים ובשביל זה יש לו מנכ"ל מוכשר.

רון נחמן, ח"כ לשעבר וראש רשות כיום (אריאל) הוא הדובר הבולט ביותר של הרשויות המקופחות, והוא עושה זאת דווקא כראש עירייה שמרבית תקציביה באים מתרומות. נחמן יודע שאת מה שהוא מצליח לעשות, חבריו לא יכולים ולכן נרתם לסיועם. נחמן סבור כי כל ההשקעה של הממשלה בממשל זמין (כ-600 מיליון שקלים, כפי שהוא אמר בוועדה) ירדו לטימיון - אם לא ישקיעו מייד ברשויות בתחום המיחשוב. בישיבה הוא דרש לקבל מיד 200 מיליון שקלים למיחשוב עבור 156 רשויות וסכומים דומים בתקציבי המדינה הבאים, עד שנת 2009 .

נחמן זכה להערות ציניות מצד אורלב, כאשר הציע שחברי הכנסת לא יאשרו את התקציב של המדינה, עד שבעיות המיחשוב לא תיפתרנה. חברי הכנסת לא מפילים תקציב על דברים חמורים יותר, הקשורים לחיי אדם, אז על אחת כמה וכמה לא על נושא מערכות מידע ומיחשוב – שהן קריטיות, אבל לא מיידיות.